לישראל נותרו רק כמה שבועות להחליט על אסטרטגיה חדשה מול האפשרות שטהרן תוכל לייצר נשק גרעיני בקרוב

כאשר שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן אומר בראיון לרשת NBC ביום שני 1.2, כי איראן "נמצאת במרחק של כמה שבועות מהשגת החומר הדרוש לנשק גרעיני אם תמשיך להפר את ההסכם" ( הגרעיני), הוא חזר על הצהרתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון שאמר בשבוע בעבר כי "נשאר זמן מועט ביותר למנוע מטהרן נשק גרעיני, a very short time remained to prevent Tehran from having a nuclear weapon. במקביל הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי מודיע באופן יוצא דופן כי "הנחיתי את צה"ל להכין מספר תוכניות אופרטיביות מעבר לתוכניות הקיימות – ומי שיחליט על הפעלתן הוא הדרג המדיני". וכאשר מפציצים גרעיניים אמריקנים מדגם B-52 עוברים ומתדלקים כל שבוע במרחב האווירי הישראלי בדרכם למפרץ, כאיתות צבאי אמריקני ברור לאיראן כי האופציה הצבאית האמריקנית בעינה עומדת, אפשר וצריך להניח כי כל הדיבורים והמהלכים הצבאיים האלה מבוססים על מידע מודיעני מוצק המצביע על כך, כי תוך כמה שבועות, כלומר עד סוף פברואר תחילת חודש אפריל, איראן תחצה את הנקודה break-out point שלאחריה היא תוכל לייצר את הפצצה הגרעינית הראשונה שלה.
אולם הקביעה הזו איננה מדויקת.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מדווחים, כי כל מה שיהיה לאיראן בעוד כמה שבועות הן כמויות מספיקות של אורניום מעושר ל-20 אחוז שיאפשרו לאיראנים להעשיר אותן לדרגה הצבאית של 90 אחוז. זהו תהליך קצר מאוד שלוקח לא יותר מאשר 10 ימים.
עד כאן מודבר במידע מודיעיני מוצק. אבל מנקודה זו והלאה המידע המודיעני הוא הרבה יותר בגדר של הערכות-ספקולציה.
קודם כל המומחים והמקורות על איראן מסכימים ביניהם בנקודה כי איראן לא תייצר פצצה גרעינית אחת, וכי היא לא תתחיל בייצור אלא לפני שהיא תעריך כי היא מסוגלת לייצר בין 3 ל-5 פצצות גרעיניות. זו נקודה חשובה מאוד עבור האיראנים משום שהם לא יסתכנו בייצור פצצה אחת דבר שיביא לתקיפה אמריקנית וישראלית על מתקני הגרעין שלה מבלי שבידיה תהייה יכולת גרעינית להגיב. מאגר של שלוש או חמש פצצות גרעין הוא מאגר מרתיע שיחייב גם את ארצות הברית וגם את ישראל לשקול עוד פעם  את תוכניותיהן לתקוף את איראן.
עד עכשיו לא ידוע על אתר או אתרים סודיים תת-קרקעיים איראנים בהם מתקיימת עבודה של הרכבת פצצות גרעיניות.
נקודה שנייה חשובה היא חוסר הידיעה המודיעני באיזה שלב באמת נמצאות ההכנות האיראניות לייצור נשק גרעיני.
האם איראן יכולה לבנות בעזרת האורנים המעושר רק מטען גרעיני פרימיטיבי שיתפוצץ, או שהיא יכולה לבנות פצצה אותה אפשר להטעין על טיל?
האם יש לאיראנים למשל היכולת לבנות מעטפה לפצצה, הדק גרעיני?
האם היא קיבלה מידע כזה וחומרים מתאימים מצפון קוריאה או פקיסטן?
אפשר וצריך להניח כי כל הנקודות האלה הועלו ולובנו בשיחה בת השעתיים שניהלו ביום שישי 29.1 בתל-אביב  ראש המוסד יוסי כהן, ומפקד פיקוד מרכז  בצבא האמריקני CENTCOM, הגנרל קנת' מקנזי  U.S. Marine Corps Gen. Kenneth F. McKenzie Jr, ואשר כולה הוקדשה לאיראן.
במילים אחרות, כמו שצה"ל קיבל הוראה להכין תוכניות חדשות  לפעולה צבאית נגד איראן, כך הגנרל מקקנזי צריך להכין תוכניות חדשות לפעולה צבאית אמריקינית נגד איראן ולהציגן לפני נשיא ארצות הברית  החדש ג'ו ביידן.  
במקביל מתקיימים כל הזמן ערוצים חשאיים להידברות בין ארצות הברית ואיראן, וגישושים חשאיים בין איראן לסעודיה, איחוד הנסיכויות ה-UAE ומדינות מפרץ אחרות בהן נבדקות האפשרויות לתחילתה של הידברות ישירה עם האיראנים על הסכם הגרעיני חדש או משופר.
כאן צריך לציין את הדיפלומט עטור ההישגים והניסיון ווילאים ברנס  William Burns שמונה על ידי הנשיא ביידן לעמוד בראש סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב ה-CIA.
ברנס הוא האיש אשר ניהל  בשנים 2014-2013 את המגעים החשאיים של ממשל הנשיא אובמה עם איראן שנערכו במוסקט בירת עומן, מגעים שהסתיימו בהשגת הסכם הגרעין בין המעצמות הגדולות ואיראן ב-2015.
עצם ההודעות האיראנית החוזרות ונשנות בימים האחרונים כי איראן איננה מוכנה לשום שינויים בהסכם הגרעין מ-2015 והיא איננה מוכנה לעשות כל צעדים בוני אמון בינה ובין ארצות הברית לפני שוושינגטון לא תבטל את כל הסנקציות שהוטלו עליה לא רק בתקופתו של הנשיא טראמפ, אלא גם אלה  שהוטלו עליה בתקופת הנשיא אובמה, מצביעה על כך כי בשיחות החשאיות עדיין מתנהל וויכוח בין האמריקנים לאיראנים מי יהיה שיעשה ראשון וויתורים הפגנתיים לצד השני לפני שהשיחות עצמן תתחלנה.
סימן נוסף לכך שהמו"מ החשאי בין וושינגטון וטהרן כבר מתחולל לנגד עינינו היא ההצעה שהעלה שר החוץ האירני מוחמד ג'אווד זריף ביום ב' השבוע לפיה השוק האירופאי יכול לעזור לארצות הברית ולאיראן לחזור להסכם הגרעין של 2015, "מאחר והעמדה איזה מדינה תבצע את הצעד הראשון עדיין קיימת."  “…a European Union official could help “synchronise” or “coordinate” efforts by Iran and the United States to return to a 2015 nuclear accord, as a standstill persists over which country will take the first step."
המו"מ הזה היא המבחן הראשון לכוח נחישותו של הנשיא החדש בבית הלבן. זו הנקודה בה המבחן הגרעיני האיראני הופך ומקבל משמעות הרבה יותר נרחבת מאשר האספקט האמריקני-איראני.
במבחן כוח זה צופים גם נשיא סין צ'י ג'ינפינג  Xi Jinping, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ומנהיג צפון קוריאה  קים ג'ונג-און Kim Jong-un. במילים אחרות המו"מ האמריקני-איראני ותוצאותיו או כשלונו יקבעו את מעמדו הבינלאומי של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן.
שאלת הגרעין האיראני  מעמידה את ישראל באחת הצמתים הקשים והמסובכים ביותר של מדיניות הביטחון הלאומי ומדינות החוץ שלה.
דבריו של הרמטכ"ל על הכנותיו של צה"ל לפעולות צבאיות נגד הגרעין האיראני עוררו בישראל את קולות הלובי צבאי-פוליטי שמנע לפני 10 שנים ב-2011 ו-2012 מבנימין נתניהו ומאהוד ברק, אז שר הביטחון בממשלת נתניהו, מלקדם את תוכניותיהם לתקוף את התוכנית הגרעינית האיראנית.  הלובי הזה עדיין משלה את עצמו כי הוא יכול לעצור מהלך כזה גם היום. אולם המציאות הפוליטית הפנימית והמציאות הבינלאומית של 2021 איינה דומה במאומה לזו ששררה לפני עשר שנים.
בשבועיים האחרונים נושא הגרעין האיראני, הפסיק להיות רק נושא ישראלי והוא הפך לנושא ביטחוני מרכזי גם בארצות הברית ובאירופה.
עכשיו עם כניסתו של נשיא חדש לבית הלבן  ולאחר הסכמי השלום עם אחוד הנסיכויות, מרוקו ובחריין, ועם התפתחות מערכת היחסים החצי חשאיים עם ערב הסעודית, הבעיה המרכזית העומדת לפני ירושלים היא איך לשמור על מערכות יחסים אסטרטגיים אלה, מבלי שתפגעה יכולת הפעולה הצבאית שלה נגד התוכנית הגרעינית האיראנית. או לחילופין, עד איזה מידה לתאם את המדיניות האיראנית הישראלית לזו של ארצות הברית, אירופה ומדינות המפרץ.
אלה הן הסיבות מדוע ביום שני 1.2 החלו ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר ישראל כץ והרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי לדון בדרישת צה"ל להקצות לצה"ל עוד 3 מיליארד שקל לתקציבו כדי שיוכל להתמודד עם האפשרות שיוטל עליו לתקוף באיראן. זו גם הסיבה מדוע  הקבינט המדיני-ביטחוני יתכנס לדון בנושא הגרעין האיראני ביום ד' 3.2.
לקביעת מדיניות כזו נותרו רק כמה שבועות וההחלטות לגביה חייבות להתקבל בירושלים לפני הבחירות הכלליות שתערכנה ב-23 למרץ.