למרות דבריו של שרון כי ישראל אינה חלק מהמלחמה, בא בן לאדן, והכניס אותה, הישר ללבה של המלחמה.
ג`ורג בוש וארצות הברית עמלו כמעט חודש שלם לבנות קואליציה בינלאומית למלחמה בטרור, בשיתוף עם מדינות ערב ובלי ישראל. בוש גם קבע כי המלחמה היא לא האיסלם, אלא עם הטרור שעוסקים בו מוסלמים קיצוניים. ערפאת עמל שנה שלמה להנחית מלחמה על ישראל ולזכות בכתר מנהיג אל –אקצה, כלומר מנהיגם של המאמינים. לשם כך הוא גייס את חיזבאללה, החמס והג`יאהד האיסלמי אל שורותיו, והפך את שירותי המודיעין שלו לזרוע המבצעית של הארגונים האיסלמים הקיצוניים. ראש ממשלת ישראל , אריאל שרון אמר כי ישראל, כמובן עוזרת לארצות הברית במודיעין, אבל היא אינה צד במלחמה.שלושתם טעו.
לא עברו שעתיים מאז התחילה ההתקפה האמריקנית, ביום ראשון 7.10 , על אפגניסטן, שבעיקרה היא מתקפה אווירית מוגבלת ביותר הן במספר כלי הטייס, השייט והטילים שהשתתפו בה, ואוסמה בין לאדן הופיע בנאום אחד שנישא לא באולפני טלוויזיה ומאחורי זכוכיות משוריינות, אלא על רקע של סלעים, חול ועקרבים, וניפץ בשלושה משפטים פשוטים את הצעדים והתוכניות הגדולות שבוש , ערפאת ושרון רקמו.
את יאסר ערפאת הגדול והמתוחכם והמלחמתי, ששום נשיא אמריקני ולא שום ראש ממשלה ישראלי, יכלו לו, הוא הקטין בשני משפטים לגודלו הטבעי. הוא אמר שהוא מנהיג מושחת, אנטי מוסלמי, וכי העם הפלסטיני הנאנק תחת שלטונו אינו זקוק לו. תארו לכם ראש ממשלה ישראלי אומר את הדברים האלה. מיד היו אומרים בכל עיתוני העולם והארץ, שהוא פשיסט. הוא אוסמה בין לאדן קובע, כי אחת משתי מטרות המלחמה שלו בכופרים, היא להשמיד את ישראל ולהציל את העם הפלסטיני ואת אל-אקצא מידיהם של הכופרים. כלומר מידיהם של בוש, ערפאת ושרון. בכך חתך בן לאדן את גורלו של ערפאת.
הוא חסם ביעילות את דרכו של ערפאת להסכים או לחתום על כל הסכם שהוא, כולל הפסקת אש או הפוגה עם האמריקנים ועם הישראלים. כל צעד כזה של ערפאת יחשב בגידה לא בפלסטינים אלא באיסלם. סוף סוף ערפאת השיג את מטרה ששם לעצמו בתחילת האינתיפדה, להפוך אותה למלחמה מוסלמית כללית. אבל באיזה מחיר אישי? נגוז חלומו של ערפאת לעמוד בראש מלחמה זו. מי שעומד בראש מלחמה זו הוא אוסמה בן לאדן.
ג`ורג בוש, ובייחוד שר החוץ שלו קולין פאוול, וגם שר החוץ הישראלי, שמעון פרס, עמלו קשה להוציא את ישראל מהקואליציה הנלחמת נגד הטרור. בא אוסמה בן לאדן ובמשפט אחד הכניס את ישראל בשתי רגליה אל תוך הקואליציה האמריקנית, וקבע כי לא בריטניה ולא ערב הסעודית הן בעלות בריתה של ארצות הברית בקואליציה אלא ישראל. וכל זמן שארצות הברית תמשיך לתמוך בישראל, תמשך המלחמה בארצות הברית. במילים אחרות, אוסמה בן לאדן קשר בין ארצות הברית וישראל, באם היא רוצה בכך או לא, וקבע כי ישראל, ונוכחותם של כוחות אמריקנים על אדמה ערבית קדושה, כלומר ערב הסעודית, מקום הולדת וקבורת הנביא, הן שתי הסיבות העיקריות למלחמה. לא בוש קובע מי נלחם לצדו, אלא בן לאדן.
אוסמה בין לאדן ביטל בכך את דבריו של ראש הממשלה שרון כי ישראל אינה חלק במלחמה. ישראל, אם שרון רוצה בכך או לא, ואם בוש רוצה בכך או לא, נמצאת בשתי רגליה בתוך המלחמה.ותיקדבקה מציע לשים לב לדבריו של בן לאדן, כי בן לאדן אינו איש שזורה מילים לרוח. הוא איש שמתכוון לכל דבר שהוא אומר. ועתה הוא יתחיל לפעול נגד ישראל ונגד מטרות ישראליות.ועכשיו להתפתחויות הצבאיות.
בהתקפה האמריקנית על ארבעת עריה המרכזיות של אפגניסטן, קבול, קהנדר, ג`ללאבד והרט, לא הושגה למעשה כל מטרה צבאית. נפגעו כמה מתקני מכ"ם מיושנים וכמה מפקדות. גם צבא הטאליבן וגם צבאו בן לאדן שעברו להרים לא נפגעו כלל. זו היא גם למעשה הסיבה מדוע חלק גדול מההתקפה כוון כלפי ג`אללאבד מהווה מעין דלת כניסה למעוזי הרים אלה. במילים אחרות, זו הייתה פתיחה פומבית מלווה בכמה זיקוקי דינור של מפצצים וטילי שיוט, של מלחמה ארוכה ואכזרית.
גם הפעולות הצבאיות הקרקעיות שיתחילו ביום שני, 8.7 , תהיינה למעשה חסרות ערך צבאי, אפילו אם צבא הברית הצפונית יתקדם, בעזרתם של יחידות קומנדו אמריקניות, בריטיות וגרמניות ויכנס לקבול הבירה. הבעיה הצבאית האמיתית, של מעוזי הטאליבן ובן לאדן בהרים מסביב לג`ללאבד ובהרי הינדו כוש, בפמיר הקטנה, עם בעיה זו האמריקנים עדיין עוד לא התחילו להתמודד.
ג`ורג בוש אמר כי המלחמה תהייה ארוכה וממושכת. אוסמה בין לאדן השתמש במילים קצת שונות אבל דומות, כאשר אמר, כי הוא הכין את המלחמה הזאת במשך שנים ארוכות, וכי כי שום אמריקני לא ירגיש בטוח באמריקה כל זמן שהוא לא ניצח את המלחמה.שניהם צדקו. בוש עשה את הצעד הראשון במלחמה באפגניסטן. בן לאדן יגיב במכות בתוך אמריקה עצמה ונגד מטרות אמריקניות וישראליות ברחבי העולם.ולכך עלינו להתכונן.