למרות צבא המדינאים (והפרשנים), המלחמה בעזה מסרבת להסתיים. מוחמד דף הפך את מלחמת עזה למלחמת דת

למרות כל מאמצי המדינאים, החל מהנשיא אובמה, ג'ון קארי, ועד לראש הממשלה בנימין נתניהו, וצבא הפרשנים, המלחמה בעזה  מסרבת להסתיים בהפסקת אש.
ביום ד' 30.7, התברר למעלה מכל ספק, כי המלחמה הזו, אשר החלה למעשה ב-12 ביוני בחטיפתם ורציחתם של גלעד שעאר, נפתלי פרנקל, ואיייל יפרח ז"ל, והנמשכת עד היום, כלומר כבר 49 יום, והפכה, מלבד מלחמת העצמאות, למלחמה הארוכה והקשה ביותר במלחמות ישראל, מתנהלת בשלושה מישורים שונים מדיניים וצבאיים,  ומישור-אלמנט אחד, ממנו כולם מתעלמים, של מלחמת דת.
אפשר ללמוד מהמתרחש בימים אלה באפגניסטן, פקיסטן, סוריה, לבנון, עיראק, כי גם צבאות גדולים יותר מצה''ל, כמו צבא ארה''ב, וכמעט כל צבאות נאט''ו, לא הצליחו אף פעם להביא מלחמה מסוג זה לידי סיומה.
הסיבה לכך היא פשוטה מאוד: המדינאים ומצביאי הצבא המנהלים מלחמות אלה, לא שמו להם כמטרה מרכזית, בעיקר בגלל סיבות פוליטיות, לנצח במלחמה. לשם כך הומצאה הסיסמא הנוחה, כי מלחמות בזמן המודרני אין מנצחים. אין ולא תהייה תמונת ניצחון.
אולם לא כך חושבים, לא עומר מולא מנהיג הטאליבן באפגניסטן, לא אבו באכר אל בגדאדי מנהיג אל קעידה בעיראק ובלבנט ISIS, וגם לא מוחמד דף ברצועת עזה, אשר הודיע בהודעה מוקלטת ממקום מחבואו, לכל מי שלא היה ברור, כי המלחמה המתנהלת בעזה היא מלחמת דת, לוחמיו ינצחו בה, ולכן היא תימשך.  
דברים אלה הושמעו בצורה ברורה מאוד במשפט הבא בדברי דף: 'מה שלא הצליחו להשיג המטוסים, הארטילריה וספינות הקרב, לא יצליחו להשיג הכוחות המובסים ( הישראלים), בשטח שהפכו הודות לאללה לטרף עבור רובי ומארבי לוחמי הג'יהאד שלנו'. 'בסבב הזה' ממשיך דף,  'לא תיהנה הישות העושקת מביטחון, כל עוד העם שלנו לא ייהנה מביטחון ויחיה בחירות ובכבוד'. 'אנחנו לא נסכים לשום פשרות על חשבון הכבוד והחירות של עמנו'. במילים אחרות, אנחנו מוכנים להלחם עד הסוף.
'חיילי צה"ל עומדים בפני חיילים שמשתוקקים למוות ופלגים מאוחדים', ממשיך דף, 'העמידה האיתנה של העם הפלסטיני היא זו שהביאה את הניצחון בשדה הקרב'. 'האויב שולח את חייליו לשואה ודאית'.
אם עבור ישראל מלחמת עזה היא מלחמת 'צוק איתן', הרי בשביל החמס, ואולי גם חלק גדול מהעם הפלסטיני, היא הפכה להיות מלחמת מוחמד דף.
ישראל ניסתה לחסל את מוחמד דף פעמים אחדות, ללא הצלחה. עוד ב-22 באוגוסט 2001, היה ניסיון לחסל את דף וסגנו, עדנאן אל-ע'ול, אולם השניים הצליחו לחמוק‏. ב-26 בספטמבר 2002, ירה מסוק אפאצ'י של צה"ל שני טילים מדגם "הלפייר" לעבר מכוניתו של דף, שהיה בדרכו חזרה מביקור אבלים בשכונת שיח' רדואן בעזה. לאחר מספר שעות שבהן היו ידיעות סותרות בנוגע לגורלו, התברר כי דף לא נהרג אלא נפצע קשה כאשר מאבד את עינו ונותר בעל מום ביד.
ניסיון חיסול נוסף התבצע באוגוסט 2003, כאשר התקבל דיווח על כינוס הצמרת הצבאית של החמאס בדירה בעזה, וביניהם עדנאן אל-ע'ול, איסמעיל הנייה, מוחמד דף והמנהיג הרוחני של התנועה, אחמד יאסין. מטוס קרב הפציץ את הדירה, ואולם בכירי החמאס ששהו בקומה התחתונה של הבניין כמעט ולא נפגעו‏.
דף התייחס לניסיונות ההתנקשות בו ובנאום מוקלט שנשא ממקום מחבואו אמר: 'אלוהים רצה להרגיז את היהודים והוא הציל אותי'. 'אני מאמין שרק מה שאלוהים רוצה – זה מה שיקרה'.
11 שנים לאחר מכן, ביולי 2014, משתמש מוחמד דף, שבינתיים זכה אצל הפלסטינים לתואר 'האיש בעל תשע הנשמות' בדיוק באותם מוטיבים, כאשר ברור לו, כי כדי לשמר את האגדה האישית שלו, הוא צריך להמשיך את המלחמה, עד אשר כולם מסביבו, כולל הנשיא אובמה, נשיא מצרים פאתח אל-סיסי, וראש הממשלה בנימין נתניהו יקבלו את דרישותיו.
נתניהו עצמו הסביר למזכיר האו''ם באן קי מון, ב-28 ביולי, בעת ביקורו בירושלים, כי החמס הוא כמו הטאליבן, אל קעידה ISIS, בוקו הראם. וכי המלחמה נגד החמס היא חלק מהמלחמה נגד האיסלם הפודמנטיליסטי. מוחמד דף, לא יכול היה שלא להסכים יותר עם דברי נתניהו, ומינה את עצמו למצביאה של מלחמה זו.
זו הסיבה העיקרית מדוע כל המגעים 'החשאיים' כביכול המתבצעים  בימים האחרונים בין וושינגטון, קהיר, ריאד, דוחה, ירושלים, ורמאללה, מתנהלים על מישור אחד, כאשר אין להם שום קשר למישור הצבאי-דתי  בהם המלחמה מתנהלת בעזה.
כל זמן שצה''ל לא יפרוץ את קווי ההגנה העיקריים של החמס הנמצאים מזרחית לעזה, וכל זמן שלא יחוסל מערך המפקדות התת-קרקעיות של החמס, משם יוצאות מנהרות הטרור, ימשיך מוחמד דף ימשיך להאמין כי הוא המנצח. כל זמן שדף ימשיך להאמין בכך-המלחמה תימשך.