לשכת ראש הממשלה: ישראל התנצלה לפני טורקיה

תיקדבקה:לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו אישרה ביום ד' (13.1) בלילה, כי נשלח מכתב התנצלות על ידי סגן שר החוץ, דני איילון, לטורקיה בעקבות התקרית עם השגריר בישראל. מלשכה נמסר כי 'ראש הממשלה תיאם עם שר החוץ את מכתב ההתנצלות ומקווה שבכך הסתיים העניין'.
קודם לכן ביום ד' דיווחנו, כי התחוללה החרפה נוספת בעימות עם טורקיה: הנשיא עבדאללה גול: אם ישראל לא תתנצל עד הערב (יום ד' 13.1) אנקרה תחזיר את שגרירה מישראל. קוצר ביקורו של שר הביטחון ברק בטורקיה ל-4 שעות.
מקורות באנקרה אמרו ביום ד' כי ההתנצלות שהשמיע (לא זו שנכתבה מאוחר יותר בערב) סגן שר החוץ דני איילון, איננה מספקת וכי טורקיה דוחה אותה. עוד מוסרים המקורות שלנו כי לא רק עצם האולטימאטום הטורקי היא עליית מדרגה בסכסוך שבין ירושלים ואנקרה, אלא גם הצטרפותו של נשיא טורקיה עבדאללה גול לחזית נגד ישראל, היא החמרה משמעותית נוספת של הסכסוך. עד עתה הנשיא גול עמד מהצד, והצטייר כדמות בהנהגה הטורקית אשר תנסה לתווך בין ישראל וראש ממשלת טורקיה טאייפ ארדוגן. הצטרפותו של גול לצידו ארדוגן, הופכת את המשבר, ממשבר דיפלומטי, למשבר לאומי בין שתי מדינות.
סימן אחר להחרפת המשבר, הן הידיעות המגיעות מאנקרה, כי קוצר ביקורו של שר הביטחון אהוד ברק בטורקיה מ-3 ימים, כפי שנקבע קודם, ל-4 שעות בלבד. ברק ייפגש רק עם שר הגנה והרמטכ"ל הטורקיים, ולא עם שום אישיות פוליטית טורקית אחרת.
כפי שתיקדבקה צפה, מנהיגי ישראל, הצמרת הצבאית שלה, וגם כמה מראשי שירותי המודיעין שלה, יצטרכו ללמוד, כנראה בדרך הקשה,…. את הכלל הפשוט, כי ממשלה או מדינה שמחליטה להיות ידידה של הנשיאים אחמדינז'אד, אסד, וצ'באס, נשיא וונצואלה, לא היא ולא צבאה יכולים להיות באותו זמן גם ידידים של ישראל.
הריב האחרון בין ירושלים לאנקרה, אשר חשף בהזדמנות זו את טיפשותו ורדידותו של סגן שר החוץ דני איילון, אשר מהדיפלומט הבכיר של ישראל הפך לבמאי מחזות של ספות נמוכות, נובע רק מסיבה אחת ויחידה. סירובה של ממשלת ישראל , ושל הצמרת הביטחונית הישראלית להבין כי הסתיימה, בשלב זה, הברית האסטרטגית הפוליטית והצבאית בין טורקיה וישראל. ישראל איננה מיוחדת או יחידה בחוסר הרצון להכיר במציאות של מה שמתרחש בטורקיה. גם ממשל הנשיא באראק אובמה בוושינגטון אינו מכיר בכך.
אין המדובר בכישלון ישראלי, או אמריקני.
מדובר בהחלטה אסטרטגית של ראש ממשלת טורקיה טאייפ ארדוגן, לעזוב את גוש המדינות הפרו מערביות במזרח התיכון, ערב הסעודית, מצרים, וישראל, ולעבור להיות הגורם העיקרי במה שמכונה ה'גוש הצפוני', המורכב מאיראן, סוריה, טורקיה, חיזבאללה, והחמס.
זו היא הסיבה מדוע ארדוגן הסכים ביום ב' 11.1, לקבל את ראש ממשלת לבנון סעד חארירי, כאשר במשלחתו נמצא שר החקלאות הלבנוני חוסיין חסן Hussein Al-Hajj Hassan , שהוא איש חיזבאללה, ולחתום אתו על חוזה לשיתוף פעולה חקלאי. כלומר, טורקיה מעניקה לגיטימציה לחסן נסראללה.
זו גם הסיבה מדוע שיירת הסיוע לחמס של חבר הפרלמנט הבריטי ג'ורג גלואווי, אשר ניסתה להיכנס בשבוע שעבר לרצועת עזה דרך מצרים, ואשר תוארה באמצעי תקשורת שונים כאילו הייתה מורכבת מ'פעילי שלום' מארצות שונות, הייתה מורכבת ברובה מטורקים שקבלו הוראה ממשלת טורקיה להצטרף אליה. הטורקים גם מימנו חלק גדול מהוצאות של שיירה זו.
הטעות והאשליה הישראלית הבסיסית, אותה טיפחו במיוחד השרים אהוד ברק ובן אליעזר, וגם חלק מראשי קהילת המודיעין הישראלית כאילו אם ישראל תרכין את הראש 'הסערה המוסלמית' של טאייפ ארדוגן תעבור ותשכך, ובינתיים אפשר להעמיד פנים כאילו שום דבר לא קרה, ולנסות להמשיך ביחסים הנורמאליים, בייחוד עם הצבא הטורקי, הייתה טעות קשה שעכשיו רק מתחילה להתנקם בישראל.
צמרת הצבא הטורקי, איננה היום מה שהייתה פעם, והיא לא מסוגלת וגם לא רוצה לעמוד בדרכו המוסלמית של טאייפ ארדוגן.
לכן זו הייתה רק שאלה של זמן, או אירוע מסוים בלתי צפוי שהתמוטטות ביחסים בין שתי המדינות תתגלה בכל מערומיה.
מאחר וישראל נשארה הצד הפסיבי במחזה האבסורד הזה, בו ראשיה כולל נשיא המדינה שמעון פרס הכריזו 'כי הכול חזר למסלול הרגיל ביחסי ישראל טורקיה', היוזמה נשארה תמיד בידי טאייפ ארדוגן, אשר חידש השבוע את התקפותיו הפרועות כלפי ישראל וצה"ל, כשהוא ממשיך להאשים אותם בפשעי מלחמה.
מכן הדברים כבר התגלגלו במורד במהירות. ביום ב' 11.1, ארגן סגן החוץ את פגישתו האומללה עם שגריר טורקיה בישראל, בה הוא חשף את שחצנותו ואת חוסר יכולתו למלא את תפקידו. טורקיה הגיבה למחרת ביום ג' 12.1, כאשר לא רק זימנה את שגריר ישראל בטורקיה לספק לה הסברים על זובור ההשפלה שגרירה עבר בירושלים, אלא הודיעה כי מחזירה את שגרירה מישראל.
אפילו, אם למרות כל התרחשויות אלה, שר הביטחון אהוד ברק יחליט לנסוע ביום א' 17.1 לאנקרה, הוא לא יכול לתקן את המצב. מנהיגי ישראל, הצמרת הצבאית שלה, וגם כמה מראשי שירותי המודיעין שלה יצטרכו ללמוד את הכלל הפשוט, כי ממשלה או מדינה שמחליטה להיות ידידה של הנשיאים אחמדינז'אד, אסד, וצ'באס, נשיא וונצואלה, לא היא ולא צבאה יכלים להיות באותו זמן גם ידיד של ישראל.
אפשר וצריך להניח, כי וושינגטון מתבוננת במתרחש, והיא תלמד את הלקח שלמדה השבוע ישראל.