מאחורי הצגת הפיוס הפלסטינית בעזה בבימוי וושינגטון וקהיר והמדיניות הישראלית המוזרה של לא יודעים, לא שומעים, ולא רואים

בוושינגטון ובקהיר חוככים, ביום ג' 3.10 ידיים. הצעד הראשון במסע הכלולות הווירטואלי בין הרשות הפלסטינית והפת"ח ברמאללה, והחמאס בעזה התרחש.
להערכתם של האמריקנים והמצרים תחילתו של המהלך הצליחה.
ראש ממשלת פלסטין רמי חאמדאללה  Rami Hamdallah מלווה בראשי מנגנוני הביטחון הפלסטינים, מפקד המשטרה הפלסטינית, וכל הפקידות הפלסטינית הגבוהה האחראית על המעברים עם ישראל,  התקבלו בכבוד מלכים בעזה על ידי הנהגת החמאס. ברחובות נתלו דגלים פלסטיניים ומצריים, וכמה נהגים נלהבים אפילו תלו את תמונותיהם של  נשיא מצרים פאתח אל-סיסי ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן על מכונותיהם ונעו ברחובות כשהם צופרים ללא הפסק.
שליחו המיוחד של נשיא ארצות הברית לנושא השלום בין ישראל לפלסטינים ג'יסון גרינבלט Jason Greenblatt, פרסם הודעה מיוחדת בה אמר, כי ארה"ב עוקבת אחר המצב ההומניטארי בעזה מתוך כוונה לשפרו, אולם ברמז לאפשרות שתקום ממשלת אחדות פלסטינית הוסיף ואמר, כי כל ממשלת פלסטינית שהיא צריכה להתחייב לאי שימוש באלימות, להכרה במדינת ישראל, ולקבל על עצמה את כל התחייבויות וההסכמים שהפלסטינים חתמו עליהם בעבר.
שום מקור לא אמריקני, לא מצרי ולא פלסטיני, לא דיווח מה התרחש באמת ליד שולחן הדיוניים, כאשר שתי המשלחות סגרו את דלתות האולם בו התכנסו והשאירו את החגיגות מאחוריהם.
המקורות של תיקדבקה מדווחים, כי מיד עם תחילת הדיוניים הפתיעה משלחת החמאס כאשר העלתה מיד לדיון את שאלת עתיד הזרוע הצבאית של הארגון גדודי עיז א-דין אל קסאם.
עתידם של גדודים אלה נחשבת כאבן הנגף העיקרית לפיוס בין שני הצדדים ולנכונות של הרשות הפלסטינית לקבל עליה את השלטון והביטחון ברצועת עזה.
לא רק שהחמאס העלה נושא נפיץ זה, אלא שהוא גם הכין מראש תכנית פעולה.
לפי הצעת החמאס  יוקם צבא לאומי פלסטיני, וגדודי עיז א-דין אל קסאם יצטרפו כיחידות נפרדות לצד גדודי הביטחון הפלסטינים השייכים לרשות. זהו כמובן פתרון הדומה מאוד להסדר הקיים בעיראק בין צבא עיראק, ו'כוחות הגיוס העממיים'    the Popular Mobilization Units-PMU, שהם מיליציה שיעית הנמצאת תחת הפיקוד הישיר של משמרות המהפכה האיראניים.
במילים אחרות, החמאס הציע שהזרוע הצבאית שלו תמשיך להיות כוח צבאי עצמאי פלסטיני ברצועת עזה. 
ראש ממשלת פלסטין  רמי חאמדאללה דחה הצעה זו על הסף. המקורות של תיקדבקה מדווחים, כי על דחיית ההצעה הוחלט עוד יום אחד קודם לכן, ביום א' 1.10 בעמן בירת ירדן, שם נפגשו ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן וראש המודיעין הכללי המצרי הגנרל חאלד פאוזי.
יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן התייחס להצעה זו בעקיפין ביום ב' כאשר אמר בראיון, כי  'לא נקבל בשום אופן יישות דומה לזו של חיזבאללה בעזה, ולא נרשה לשום מדינה להתערב בענייני הפלסטינים מלבד מצרים.'
בזאת הסתיים הסיבוב הראשון של השיחות בין הרשות הפלסטינית ברמאללה לחמאס בעזה, מבלי שהנושא הדחוף ביותר עבור החמאס-הסרת הסנקציות שהוטלו על ידי אבו מאזן עליו ועל הרצועה, אפילו הוזכר במילה אחת.
המשך יהיה בשבוע הבא בקהיר.
איש לא שם לב לכך, כי בעוד ארצות הברית ומצרים משקיעות מאמצים רבים לקיום הפגישה הזו ישראל שותקת.
זו הייתה שתיקה מוזרה מאחר ומאחורי הקלעים ישראל עזרה לאמריקנים ולמצרים בכל בסידורים הטכניים שהיו כרוכים בפגישה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לצה"ל לאפשר למשלחות הפלסטיניות שיצאו מרמאללה לעזה לעבור דרך ישראל ולהיכנס לעזה דרך מעבר ארז, ולחזור דרך שטח ישראל חזרה לרמאללה. כמו כן הוציא נתניהו הוראה שלא לדבר ולא להגיב על מפגש זה, כאילו עתיד הרצועה איננו נוגע לישראל.
למקורביו הסביר נתניהו, כי הוא נוקט במדיניות של לא שומע, לא רואה, ולא מדבר, על הנושא משום שסוף כל סוף לאחר שנים של שיתוק הרשות הפלסטינית מוכנה לעשות איזה שהוא צעד פוליטי. אם כי ההערכה שלו שצעד כזה לא יביא לתוצאות, עדיין הוא איננו רוצה שהאמריקנים והמצרים יצביעו עליו ועל ישראל כמי שהכשילו את המהלך הזה.
המקורות שלנו מדווחים, כי לא כל הגורמים הישראליים הקשורים בעיצוב המדיניות מול הפלסטינית, מסכימים עם המדיניות הזו של נתניהו. כמה מגורמים אלה טוענים כי בינתיים נקבעות בשטח עובדות מדיניות שאותן ישראל תתקשה לשנות בעתיד.
נכון שהמצרים מדווחים כל הזמן לישראל על המתרחש המו"מ בין רמאללה ועזה, על הצעדים שהם עומדים לנקוט ועל הכיוון לשם הם רוצים להוביל את שני הצדדים. אולם עצם העובדה, לדעת מותחי הביקורת, כי ישראל מוכנה שוב הפעם למלא תפקיד פסיבי בפתרון בעיה  מדינית וביטחונית ממדרגה ראשונה הופכת אצל נתניהו לשיטה.  גם כלפי המתרחש בסוריה הוא נוקט באותה שיטה.
המקורות של תיקדבקה מציינים, כי מדיניות זו של נתניהו ושאלת המדיניות הישראלית הכוללת לגבי רצועת עזה, לא נידונה עד כתיבת שורות אלה, בשום דרג בכיר בישראל. לא בדרג ראש הממשלה, שר הביטחון, הקבינט המדיני-ביטחוני, ובוודאי שלא במליאת הממשלה.