מאחר ואין הגנה מפני מוטציות התחלואה כמעט לא יורדת. חצינו את קו 5,000 המתים. מספר החולים קשה גבוה. אנחנו במצב המסוכן ביותר בו רק שליש מהאוכלוסייה מחוסנת. ומה היא מוטציה?

עברנו ביום חמישי 4.2 בלילה את רף ה-5000 מתים. מקדם ההדבקה עומד על 1 עגול ויפה, מה שאומר שכל מי שנדבק או ידבק, ידביק אדם אחד נוסף, בממוצע. זה גם אומר שהמגיפה מתפשטת, ואנחנו כבר לא בבלימה, למרות הסגר. ביום חמישי אומתו למעלה מ-7000 ישראלים חולים נוספים, וזה תחת תנאי סגר. זה אומר שבעוד כשבועיים, יאומתו כ-15,000 אנשים חולים ביום. ועד הבחירות ב-23 למרץ תגיע ישראל ככל הנראה ל-30,000 חולים מאומתים ביום.
על פי ההערכות האחרונות, המוטציה הבריטית שולטת בכ-80 אחוז מהשטח. גם המוטציה הדרום אפריקאית כאן, והולכת ומתרבה.
על פי מה שמתרחש בבריטניה, נראה ששילוב של שתי המוטציות האלו יוצר נגיף ממוזג ומשודרג, מה שנקרא רקומביננטי, ועמיד יותר לחיסונים.
מה זה אומר?
נגיפים לא יודעים לתקשר ביניהם, לקרוא לכל החבר'ה לאסיפה ולהודיע שמעכשיו כדאי לעשות מוטציה X, כי אז אפשר להדביק גם מחלימים ומחוסנים. הם כן יודעים להיפגש בגופו של אדם, שני זנים שנכנסים יחד לתאיו, לעשות סלט mRNA ולהוציא משם נגיפים חדשים שקיבלו קצת מאבא וקצת מאמא. וזה אומר, כן כן, מוטציות חדשות. חלקן הגדול לא ישרדו, חלקן מדבקות יותר, חלקן עמידות יותר לחיסונים. אולי קטלניות יותר.
מי יודע, ולמה כדאי לדעת?
סביר להניח שגם לא נדע מה צומח לנו כאן, כי ישראל היא אחת המדינות שמרצפות מיעוט זניח מהדגימות. זאת לעומת בריטניה, שמרצפת כ-20 אחוז מהדגימות וכך יודעת עם מה היא מתמודדת.
האם כדאי לנו לדעת יותר?
כדאי, כדי לדעת אם החיסונים עדיין יעילים. כדי לדעת אלו אוכלוסיות חדשות נכנסו להגדרות של אוכלוסייה בסיכון, ולפתוח מחלקות בבתי החולים בהתאם: מחלקות קורונה לילדים, ליולדות, לפגים. לתגבר צוותים רפואיים בהתאם.
האם כדאי לדעת, בישראל? כנראה שלא!
לא במציאות בה בתי החולים קורסים וחסרי כח אדם מתאים. או כששרי הממשלה כולאים את ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי בחדר עד שיגיעו להסכמות, כדי שלא נדרדר כולנו לכאוס. וכל מה שיוצא מהחדר הזה הוא הרבה צעקות, והסכמה נואשת להאריך את הסגר בכמה שעות. במציאות בה ראש הממשלה החליפי עומד לא לעבור את אחוז החסימה בעוד כחודש, ומקושש בייאוש קולות אצל הסוחרים ולכן שם את חיי כולנו בסכנה.
בשל חוסר יכולת להאריך את הסגר עדיף באמת שלא יהיה סגר. צריך להתחיל לפתוח את   המסחר בהדרגה, בטח לא במתכונת של שירותים שניתנים 1:1 ובתנאים מחמירים.
אבל זה צריך להיקבע לפי תכנית סדורה, לפי הערכת סיכונים, ועבור כל האוכלוסייה ולא רק עבור לובי חזק. הכאוס כבר כאן, ואין לנו למעשה ממשלה מתפקדת, שיכולה לקחת מנהיגות ולהחליט על תכנית כלשהי, שלא לדבר על תכנית סדורה. למעשה, אנחנו זקוקים נואשות למנהיגות גמישה ויצירתית, שעובדת בתיאום מלא על פי הנתונים מהשטח, פועלת מהר ויעיל, תוך התחשבות באוכלוסייה והזרמת תקציבים למערכת הבריאות. אבל במציאות אין לנו ממשלה כזו.
ולכן, כל איש אחראי לעצמו, לחייו ולחיי משפחתו.
 מה כל אחד מאיתנו צריך לעשות כדי להישמר? כדי שלא נגיע לעשרות אלפי נדבקים ביום, וקריסה מוחלטת של מערכת הבריאות?
תמיד אפשר לקרוס יותר. אבל אפשר גם לחשוב מה ביכולתנו לעשות כדי לשמור על בריאותנו. במצב הנתון, זה תלוי אך ורק בכל אחד ואחת מאיתנו. ביכולתנו להשפיע על מהלך התפשטות הנגיף. יש לנו כח בידיים. אפשר לפרוק כל עול, לא להתחסן ולעשות מסיבות הדבקה המוניות, או חתונות, הלוויות המוניות, הפגנות צפופות.
זהו כוח. הרסני המעודד תפוצת מוטנטים, בעל תוצאות מיידיות בשטח ובבתי החולים. יש בידינו כח גם לבלום את התפשטות הנגיף: להתחסן, בראש ובראשונה. להימנע מהתכנסויות, מסעודות פורים, מכל מקום שנראה לכם צפוף ומתקהל.
אין כאן ממש מי שיכול לקבוע מה מותר ומה נכון.  מאחר ונשארנו ללא מבוגר אחראי. אז שמרו על עקרונות הבסיס הידועים: חיסון, מסיכה, שמירת מרחק, העדפת פעילויות באוויר הפתוח, מיעוט מפגשים עם אנשים שאינם מסביבתכם המיידית או משפחתכם הגרעינית, שטיפת ידיים. זה כל מה שצריך לעשות, וזה לא מעט. הכוח בידינו, ורק בידינו. זה הזמן לגלות אחריות.
ישראל אכן התחילה הכי חזק בתחום החיסונים ומאז רק מגבירה ומגבירה את קצב חיסון האוכלוסייה.
עם זאת, לא השכלנו לבודד את המדינה מפני מוטציות, וזה מה שעומד כרגע בעוכרינו. והתחלואה לא יורדת כמעט. גרוע מזה, מספר החולים קשה הוא הגבוה ביותר מאז תחילת המגיפה. מאחר והמוטציות נוצרות בגופם של החולים קשה. כרגע אנחנו במצב המסוכן ביותר בו רק שליש מהאוכלוסייה מחוסנת, יש שתי מוטציות לפחות שמסתובבות בשטח, אחת מהן עמידה חלקית בפני החיסונים, ועוד יש לנו חולים קשה שהם למעשה אינקובטורים למוטציות שיתכן ומתפתחות בבתי החולים שלנו בימים אלו.

למי שרוצה  להתעמק יותר ולהבין מה זה מוטציה להלן ההסבר:

מוטציה נוצרת כאשר המטען הגנטי של הוירוס משתכפל, והשכפול אינו מדויק ונוצרת טעות. הטעות הזו היא למעשה המוטציה, ורוב המוטציות אינן שורדות. הערכה היא כיום מסתובבות בעולם כ-4,000 מוטציות של וירוס הקורונה.
 לפעמים קורה ויש צבר מוטציות, שמביא לטעות מוצלחת ואותו שכפול שורד, ומשתכפל עוד ועוד בתאי המאכסן ואז גם מדביק אנשים סביבו. איפה וירוס עובר הכי הרבה שכפולים? בחולים קשים, המאושפזים זמן רב ונושאים עומס נגיפי גבוה.
כל הווירוסים, שיש להם זמן רב להשתכפל עוד ועוד בתאיו של החולה, יוצרים עוד ועוד טעויות, חלקן מוצלחות יותר ואף מוצאות את דרכן החוצה מגופו. אם קורה משהו ממש קטסטרופאלי, יש גם הדבקה של הצוות המטפל, שעוד לפני שהוא יודע שנדבק, מדביק את קרוביו בקהילה. ואז נשאלת השאלה: האם המוטציה של הווירוס תצליח להדביק ביעילות? מאחר והיא למעשה מתחרה עם הזן המקורי של הוירוס ששולט בשטח. אם למוטציה יש יתרון על פני הזן המקורי היא חודרת טוב יותר לגוף ולתאיו, היא תדחק את הזן המקורי ותדביק יותר ויותר מאכסנים, שבתורם ידביקו עוד ועוד אנשים מהאוכלוסייה. וכך מוטציה ויראלית משתלטת על השטח.
אם נוסיף למשוואה חיסון כנגד הזן המקורי. נניח שבאזור גיאוגרפי מסוים ניתן חיסון לחלק מהאוכלוסיה כנגד הזן המקורי, כמו בישראל, מה תהייה התוצאה?
המוטציה החדשה יוצאת לשטח, ופתאום יש לה פחות תחרות, כי חלק מהאנשים מחוסנים כנגד זן המקור. אם היא מוטציה ממש ממש מוצלחת, היא מצליחה להתחמק מתוצאות החיסון, כי היא שונה מספיק מזן המקור על מנת שהמערכת החיסונית של המתחסנים לא תזהה אותה.
אם כך, נשאלת השאלה האם המוטציה הדרום אפריקאית פשוט הייתה חזקה יותר מזן המקור ולכן דחקה החוצה את הקורונה עמה התחלנו? או שהחיסונים, שכולם מכוונים כנגד חלבון הספייק שעל גבי מעטפת הקורונה, נתנו למוטציה זו דחיפה נאה כשאחוז מסויים מהאוכלוסיה כבר לא היה יכול להדבק בזן המקור? הרי המוטציה הדרום אפריקאית בנויה למעשה מצבר מוטציות המשפיעות על המעטפת באופן בו נוגדנים של אנשים שחלו בזן המקור, לא מזהים אותה כמעט. ואכן, התוצאות הזורמות אלינו משלל החיסונים מראות סקאלה של כשל מול המוטציה: החיסון של פייזר יעיל מעט פחות כנגד המוטציה הדרום אפריקאית. עם זאת, שאר החיסונים נוחלים תבוסה מדאיגה ולא נמצאים כיעילים במיוחד בהפעלת המערכת החיסונית כנגד מוטציה זו.
ברגע שניתן חיסון לאוכלוסייה בהיקף מספיק סופג זן המקור מהלומה, ובמקביל זנים מתחרים מתחילים לצאת לשטח ולכבוש אותו. ולכן, מדיניות החיסון הנכונה ביותר היא לחסן במהירות הגבוהה ביותר האפשרית, כל עוד לא נוצרו מוטציות ואפשר למגר את זן המקור ולהגיע לחיסוניות גבוהה של האוכלוסייה. כלומר, ברגע שמתחילים להתעסק עם חיסונים, זו נקודת אל חזור שממנו צריך להתחיל לחסן הכי חזק ולהגביר יותר ויותר את קצב החיסון כדי לגבור על קצב יצירת המוטציות של הנגיף. שכולם יהיו מחוסנים ולא יהיה לזן המקור איפה להשתכפל וליצור מוטציות, עד שיעלמו מאותו אזור גיאוגרפי. במקביל, יש לסגור את אותה מדינה מתחסנת בפני העולם, כדי לא לייבא מוטציות מבחוץ.

כותבת המאמר היא שרון מיכאלוב, מנהלת מחקרים קליניים, M.Sc במדעי הרפואה באוניברסיטה העברית.