מאפריל מצויות בידי איראן כמויות אורניום מעושר המאפשרות לה לבנות 4 פצצות גרעיניות

מכון וויסקונסין לפיקוח על נשק גרעיני Wisconsin Project on Nuclear Arms Control, הנחשב לכלב השמירה המדעי האמריקני על פיתוח נשק גרעיני בעולם, פרסם ביום ה' 2.6, את הדו''ח החצי שנתי שלו על המצב בתוכנית הגרעינית האיראנית Iran's Nuclear Timetable, ממנו עולה כי בידי איראן היו כבר בחודש אפריל השנה כמויות מספיקות של אורניום מעושר בדרגה נמוכה U-235 של 3.5 אחוז, שאם יועשרו לדרגה גבוה של 90 אחוז, מהלך טכני שייקח רק כחודשיים עד שלושה, יאפשרו לה לבנות 4 פצצות גרעיניות.
מדעני המכון קובעים כי בכך הצליחה איראן להקנות לעצמה מעמד של מדינה שבידיה יכולת גרעינית 'וירטואלית' 'virtual' nuclear weapon state, כלומר מדינה היכולה לבנות נשק גרעיני בכל רגע נתון בו ההנהגה בטהרן תקבל החלטה כזו.
מדעני המכון פועלים על בסיס ההנחה כי הדרך היעילה ביותר לעצור את התפשטות הנשק הגרעיני היא לפעול נגד המקורות שלו.
דו''ח ויסקונסין מדווח גם על 3 ההתפתחויות האחרונות בתוכנית הגרעינית האיראנית הצבאית:
1. מאז חודש נובמבר 2010, שבו הופסקה העשרת האורניום במתקן העשרה בנטאנז לשבוע ימים, (הדוח איננו מציין את הסיבה, אולם נראה כי המדובר בהתקפת ווירוס המחשבים Stuxnet על מרכזי הפיקוח של המתקן), הצליח המתקן להגדיל את כמויות האורניום שהוא מעשיר. בפברואר 2010 פעלו במתקן 5,000 צנטריפוגות. בחודש שעבר, במאי 2011, פעלו במתקן כבר 6,000 צנטריפוגות.
המקורות האיראנים של תיקדבקה מדווחים כי ראש תוכנית הגרעין האיראנית עתה הוא פרופ' פרי-דון עבסאי דאווני Prof. Ferei-doon Abbasi Davani, שבתפקידו הקודם היה ראש קומפלכס מתקני העשרה האיראניים בנטאנז, והאיש אשר טהרן העמידה בראש המלחמה בווירוס ה-Stuxnet.
בנובמבר 2010, הצליח פרופ' עבסאי דאווני להימלט כאשר הוא פצוע קל, משני מתנקשים רכובים על אופנוע שניסו להורגו באמצעות הצמדת 'פצצה דביקה' למכוניתו ליד אוניברסיטת 'האימאם חוסיין' Imam Hossein University, שם מרוכזות המעבדות הגרעיניות הצבאיות בבירה האיראנית.
2. דו''ח ויסקונסין מצטט את הדיווח של הוועדה לאנרגיה גרעינית בווינה ה-IAEA מחודש מאי, בו היא דיווחה למועצת הביטחון, כי גורם כלשהו במתקן העשרת האורניום בנטאנז,( שם מוצבות מצלמות מעקב של ה-IAEA), 'שבר חותמת (כלומר, סגר עופרת שה-IAEA התקין), באזור ההזנה והפינוי, (של הצנטריפוגות) של מתקן העשרת האורניום בנטאנז'. ציטוט המקור: a seal in the feed and withdrawal area of the Natanz Fuel Enrichment Plant was broken.
במילים אחרות, איראן החליטה והצליחה לנקוט בפעולה אשר תסתיר בפני פקחי ה-IAEA, את הכמויות האמיתיות של האורניום שהיא מקבלת מהצנטריפוגות לאחר העשרתן.
המקורות של תיקדבקה מציינים כי פעולה כזו יכולה להינקט רק על ידי גורם איראני שיש לו עניין להסתיר את הכמויות האמיתיות של אורנים מעושר הנמצאות בידי טהרן.
במלים אחרות, ייתכן מאוד כי בידי איראן יש כיום כמויות אורניום מעושר המספיקים לבניית יותר 4 פצצות גרעיניות.
הדו''ח מציין כי רק בעוד ארבעה או חמישה חודשים, כלומר בחודש אוקטובר, או נובמבר השנה, כאשר בנטאנז ייערך הביקור הבא של פקחי ה-IAEA, אפשר יהיה להתחיל לנסות להבין מה ניסו האיראנים להשיג כאשר הם שברו את 'החותמת'.
המקורות המודיעיניים של תיקדבקה מציינים, כי דבר ברור אחד האיראניים כבר השיגו.
המדובר בתקופה של ששה עד שבעה חודשים ( ממאי ועד נובמבר 2011), בה לאיש במערב, וגם בישראל, אין מושג מה מתרחש בדיוק בתוכנית הגרעין האיראנית.
3. הנקודה השלישית נוגעת ליכולת העשרת האורניום של הסוגים השונים של צנטריפוגות הנמצאות בידי האיראנים.
הדו''ח קובע כי קשה מאוד לעמוד על יכולת ההפקה של כל סוג של צנטריפוגות בהן האיראנים משתמשים. יכול להיות כי בעת שפקחי ה-IAEA עורכים את הביקורת שלהם, מפעילים האיראנים בכוונה מספר גדול של צנטריפוגות בכוונה להעלים את יכולתו הטכנית הספציפית של כל סוג. כאשר הפקחים מסתלקים, הם מפעילים מספר מצומצם יותר של צנטריפוגות חדישות יותר, בעלות יכולת הפקה גדול יותר.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מציינים, כי לעובדות אלה יש השפעה על הוויכוחים הפנימיים בנושא הגרעין המתחוללים בימים האחרונים בזירה הפוליטית בישראל.
להד רב זוכים דבריו של ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, אשר מביע התנגדות תקיפה לתקיפה ישראלית של תוכנית הגרעין האיראנית, וביום ד' 1.6,  דבריו אף הפכו לאיום מרומז, כי אם ישראל תבצע תקיפה כזו, היא תעורר עליה מלחמה אזורית בה היא יכולה להיפגע קשות. דברים אלה אינם חדשים, והם מייצגים אסכולה אחת במערכת הביטחונית-הצבאית הישראלית.
הבעיה המרכזית של דברי מאיר דגן היא, כי הוא מנצל את התדמית שהוא קנה לעצמו והקנה למוסד הישראלי, כ-Mister Stop The Bomb, וכאיש אשר עמד בראש מוסד מודיעין אשר הרחיק את הסכנה כי איראן תבנה פצצה גרעינית לפחות ב-5 עד 6 השנים הבאות.
כמו כל דבר אחר המתפרסם בישראל בימים אלה, יש גם הגזמה רבה מאוד בתיאורים אלה וספק רב באם דגן עצמו היה מאשר אותם.
דבריו של דגן מעידים יותר מכל דבר אחר, כי התחדש הוויכוח ולא רק בצמרת הישראלית, אלא גם בצמרות המדיניות והביטחוניות בארצות הברית, אם הגיעה עתה העת לתקוף את התוכנית הגרעינית האיראנית, או שצריך לאפשר לאיראן להיות מדינה שבידיה יכולת גרעינית 'וירטואלית' 'virtual' nuclear weapon state. כלומר, מדינה היכולה לבנות נשק גרעיני בכל רגע נתון בו ההנהגה בטהרן תקבל החלטה כזו.
בשלוש השנים האחרונות, מאז 2009, נוספה בישראל, וגם בארצות הברית אסכולה שלישית לשתי האסכולות הקלאסיות של מחייבי ושוללי ההתקפה הצבאית.
אסכולה זו אומרת, כי ארצות הברית וישראל יכולות להשלים עם איראן שבידיה יש פצצה גרעינית אחת או שתיים. כי מה איראן תוכל כבר לעשות מול המאגר הגרעיני הישראלי, ובוודאי מול המאגר הגרעיני האמריקני, עם פצצה אחת או שתיים.
אסכולה שלישית זו טענה כי כל זמן שבידי איראן אין מאגר גדול של פצצות גרעיניות היא איננה מהווה סכנה קיומית לישראל.
דו''ח ויסקונסין מנפץ אסכולה זו.
לפי הדו''ח שפורסם השבוע כבר בדצמבר 2008, היה בידי איראן מספיק אורניום לבנייתה של פצצה גרעינית אחת. שנה לאחר מכן בדצמבר 2009 הייתה לאיראן כבר יכולת לבנות שתי פצצות גרעיניות. ב-2010 הצליחה איראן כבר לצמצם את תקופת הזמן הדרושה לה לשם העשרת כמויות האורניום הדרושות למטרות בניית פצצה מ-12 חודשים, ל-8 חודשים.
בקצב כזה יהיה בידי איראן בין השנים 2015 ו-2018, מספיק אורניום כדי להרכיב בין 8 ל-10, ואולי יותר פצצות.
זו היא הסיבה האמיתית, מדוע האופציה הצבאית מול איראן, חזרה ועלתה על השולחן בירושלים.