מגדל בבל ינהל המלחמה בלוב. גל חדש של זעזועים ומלחמות בבחריין, מצרים, תימן, וסוריה

לאחר שביום ג' 29.3 , בעיקר בגלל הקרע שנוצר בין ארצות הברית ובריטניה מצד אחד, ובין צרפת ואיטליה מהצד השני, לגבי האפשרות כי המורדים בלוב יחומשו, והחלטת הפשרה  המוזרה שהתקבלה בוועידת לונדון להעביר את ניהול המלחמה נגד קדאפי ליד וועדה בינלאומית שהרכבה, אופייה וסמכויותיה אינם ברורים, מצטרפת המלחמה בלוב לשורה ארוכה של אירועי התקוממות בעולם הערבי שעדיין רחוקים מהכרעה, ושאיש לא בעולם הערבי, בארצות הברית, ואירופה, יודע, או יכול לנבא לאיזה כיוון הם ילכו, ואיזה התפתחויות, ביניהן התפתחויות דמים, עתידות עוד להתרחש בעקבותיהם.
למרות זאת, שבעה דברים, לא כולם חיוביים, נשארו ברורים לאחר וועידת לונדון:
1. ניהול המלחמה הוצא מידי נאט''ו, למרות שרק כמה ימים קודם לכן הוחלט להעביר לארגון את ניהול המלחמה.
2. ניהול המלחמה הוצא גם מידי האו''ם ומועצת הביטחון שלא הייתה להם נוכחות פוליטית בעלת השפעה בוועידת לונדון.
3. ניהול המלחמה עבר ליד וועדה בינלאומית שעתידה להתכנס בקרוב בקטאר ובאיטליה. אין צורך להכביר במילים כדי להסביר איזה תוצאות תהיינה למלחמה  שוועדה בינלאומית שחבריה מפולגים בינם לבין עצמם  מנהלים אותה.  כבר שנים רבות לא הוקם מגדל בבל מודרני כזה כדי לפתור בעיה בינלאומית. בהקשר זה מספיק לציין את מרחבי הפעולה החדשים שמצבים אלה יוצרים בפני מועמר  קדאפי.
4. הניסיון להמשיך להציג כאילו למלחמה המערבית בלוב קיימת  תמיכה ערבית כללית בדמותה של קטאר, נסיכות עשירה בנפט ובאמצעי תקשורת, אשר מספר אזרחיה איננו עולה על 70,000 איש, רק מבליט את האבסורד שבטענה זו, ואת הכישלון המתמשך של וושינגטון, לונדון, ופריס, לקבל תמיכה ערבית כזו.
5. הצמרת המדינית האמריקנית עדיין לא החליטה באם היא רוצה להכיר במועצה הלאומית הזמנית של מורדים הלוביים the rebel interim national council -INC , ובאם היא רוצה לחמש אותם. הדבר היחיד הברור לגבי אופציות אלה היא שהצמרות הביטחוניות והצבאיות האמריקניות מתנגדות לשני צעדים אלה.
הסימן הבולט ביותר להתגדות זו  קבלה ביטוי בדבריו של מפקד הכוחות האמריקנים בנאט''ו אדמירל ג'יימס סטאוורידיס  Adm. James Stavridis שאמר כי אין להוציא מכלל אפשרות כי בין כוחות המורדים ישנם אלמנטים של אל קעידה.  למרות זאת, שרת החוץ הילארי קלינטון, ושגרירת ארה''ב באו''ם סוזן רייס, אמרו כי ייתכן שוושינגטון תחליט לחמש את ה-INC, וקלינטון שלחה נציג דיפלומטי אמריקני שיישב דרך קבע בבנגאזי.  בראיונות הטלוויזיה שנתן ביום ד' לפנות בוקר אפשר היה להבין מדברי אובמה כי הוא איננו מוכן להכריע בשלב זה בין שתי הגישות. 'אינני מוציא זאת מכלל חשבון', אמר הנשיא, 'אבל אני גם אינני תומך בכך'. ציטוט המקור: I'm not ruling it out, but I'm also not ruling it in   
6. ארצות הברית נשארה הגורם היחיד אשר בידייה נמצא כוח האש אשר יכול להכריע את המלחמה בלוב. בריטניה וצרפת החלוקות ביניהן, נראו ונשמעו ביום ג', ככאלה שהאופציות הצבאיות שנשארו בידיהן הן סמליות.
שתי התפתחויות ביום ג' 29.3 וביום ד' 30.3 לפנות בוקר הצביעו על כך: כאשר ביום ג' הופסקו כמעט התקפות האוויר והפגזות הטילים האמריקניות, והלחץ הצבאי האמריקני על הכוחות הנאמנים לקדאפי פחת, נחלו כוחות המורדים מפלה בקרבות  עם כוחות קדאפי ונאלצו לסגת בחזרה מזרחה. פחות מ-12 שעות לאחר מכן כאשר הנשיא באראק אובמה התראיין בטלוויזיה האמריקנית על המצב בלוב, חודשו ההתקפות האמריקניות, כדי לאותת לקדאפי כי וושינגטון לא  רק שאיננה נוטשת לחלוטין את האופציה הצבאית נגדו, אלא היא תקטין ותגבייה את הלהבות, כאשר היא תחפוץ בכך.
אובמה אמר, 'כי קדאפי נחלש מאוד, אין לו שליטה על רובה של לוב, והמשך הפעלת הלחץ (הצבאי) עליו  יאפשר לנו (לארה''ב) את המרווח למצוא את הפתרון הפוליטי הרצוי'.  ציטוט המקור: Gadhafi's been greatly weakened, Obama said. He does not have control over most of Libya at this point, and so for us to continue to apply this pressure, I think, will allow us the space and the time to forge the kind of political solution that's necessary.
7. המקורות הצבאיים והמזרח תיכוניים של תיקדבקה מציינים כי אולי הנשיא אובמה לא שם לב לכך אולם המילים בהו השתמש, 'יאפשר לנו (לארה''ב) את המרווח למצוא את הפתרון הפוליטי הרצוי' מתאימות לא רק למצב בלוב, אלא גם למצבים המתפתחים בימים האחרונים בבחריין, מצרים, סוריה, ותימן.
ב-4 ארצות מפתח מזרח תיכוניות אלה הדברים לא רק שאינם מתייצבים והופכים להיות ברורים יותר, אלא נראה שאנו עומדים לקראת גל חדש של זעזועים.
בבחריין, קיימים סימנים כי איראן, שנחלה נסיגה זמנית בגלל פלישת הצבא הסעודי לממלכה, לא וויתרה על המשך המאבק  של המיעוטים השיעיים בשליטי מדינות הנפט והגז של המפרץ, וההפגנות והעימותים עומדים שם להתחדש שוב.
במצרים, גובר המתח והקרע  בין ההנהגות הפוליטיות והדתיות השנות לבין הכת הצבאית המצרית שאיננה מצליחה לבסס את שליטתה במדינה.
תימן, עומדת בפני מלחמת אזרחים שתהייה ממושכת ועקובה מדם.
בסוריה, התרגילים הפוליטים שהנשיא בשאר אסד עושה ועומד לבצע בימים הקרובים, כמו החלפת הממשלה, לא רק שאינם מרגיעים את הרחוב הסוני, אלא שמתסיסים אותו מחדש.
במילים אחרות, המלחמה הנמשכת בלוב וחוסר הכרעה בה, הוא המצב השולט כיום בכל המזרח התיכון, וגם בוושינגטון.