מגעים חשאיים בין האחים המוסלמיים במצרים וטהרן. החמס משמש צינור בין שני הגורמים

מקורות צבאיים ומודיעניים ישראליים ומערביים אמרו ביום ג' 1.2, כי התיאורים המתפרסמים במערב, בעולם הערבי ובישראל, כאילו הנהגת החמס עזבה את דמשק וניתקה את יחסיה עם משטר בשאר אסד, הם מופרזים ואינם נכונים. את דמשק, אמרו המקורות, עזבו כמה מראשי הזרוע המדינית של החמס, אולם כל המפקדות המבצעיות הצבאיות, וכל גופי ומפקדות המודיעין של החמס נשארו לפעול שם, והן מקיימות קשר ושטף עם מפקגדות הצבא והמודיעין הסוריים, ועם מפקדות חיזבאללה בלבנון.
מקור צבאי מזרח תיכוני בכיר המכיר היטב את המצב בדמשק, אמר כי אין כל סימן להתרופפות הקשרים הצבאיים בין צבא סוריה והחמס, וכי גופי המודיעין של החמס ממשיכים במגיעים היומיומיים שלה עם מפקדות המודיעין הסוריות השונות. המקור הוסיף ואמר, כי נמשכים גם המגעים בין קציני קשר של החמס הפועלים בדמשק ובביירות עם קצינים של משמרות המהפכה האיראניים הפועלים בשתי בירות ערביות אלה.
המקורות דיברו, לקראת בואו בימים הקרובים של ראש ממשל חמס בעזה איסמעיל הנייה לטהרן, ולאחר ביקורו ביום א' 29.1  של מנהיג חמס חלאד משעל אצל עבדאללה מלך ירדן, ביקור ראשון מסוגו זה 13 שנה מאז גורש מירדן ב-1999.
המקורות המודיעיניים הדגישו,  כי אין שום סימן לכך כי כמה מראשי החמס רוצים לנתק את הקשרים עם איראן. להיפך, אמרו המקורות, החמס, וביקורו של הנייה בטהרן מהווה עתה ערוץ חשאי דרכו מנהלים הנהגת האחים המוסלמיים במצרים, אליה כפוף החמס, וההנהגה האיראנית מגעי פיוס נמרצים.
המקורות המזרח תיכוניים של תיקדבקה מציינים, כי את דמשק עזבו רק ארבע  חברי ההנהגה המדינית של החמס, חלאד משעל, אשר מתגורר בעצמו כבר כמעט משנתיים בדוחה בירת קטאר, בעוד אשתו ומשפחתו נמצאות בעמן בירת ירדן. סגנו מוסה אבו מרזוק, אשר עבר השנה ביחד עם משפחתו מדמשק לקהיר. מוחמד נזאל, אחד מראשי הלשכה המדינית של החמס, אשר עבר עם משפחתו לירדן, ועימד אל עלמי מי שפיקד על תאי החמס בלבנון ועבר בחצי השנה האחרונה לדוחה, קטאר.
מלבד ארבעה מנהיגים אלה, כל הדרגים המבצעיים המדיניים של החמס, וכל הדרגים הצבאיים והמודיעיניים של החמס נשארו בדמשק, כאשר מפקד עליהם עיזאת רישאק Izat Rishak, ראש מנגנוני המודיעין של החמס, שהוא עתה האיש החזק בחמס. גדודי עיז א-דין אל קסאם בעזה, ומפקדם מוחמד ג'בערי, כפופים לרישאק.    
חוגים מערביים וישראליים רבים מתארים בימים האחרונים, את עזיבתם של ראשי הזרוע המדינית של החמס את דמשק, כסימן לכך כי ארגון הטרור החל לנתק את קשריו עם הציר האיראני-סוריה-חיזבאללה במזרח התיכון, וכי הוא משדר איתותים כאילו הוא מוכן להתייצב לצד הגורמים המתונים הפרו-מערביים בעולם הערבי.
בייחוד רבים הניחושים במערב סביב עמדותיו המדיניות של מנהיג החמס חלאד משעל, בן ה-55, אשר לאחרונה הודיע כי מוכן להתפטר מתפקידו אותו  הוא ממלא כבר 14 שנה מאז 1998, וכי הוא מוכן להכיר במדיניות של ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן אשר מכריז כי הוא מתנגד לטרור, אבל הוא בעד 'התנגדות עממית'.
המקורות המזרח תיכוניים מצביעים על כך, כי פגישת מלך ירדן עבדאללה עם משעל השבוע, נשאה את כל הסימנים לפיהן לא המלך הירדני ולא שירותי הביון שלו, הפועלים וקשורים עתה בצורה הדוקה עם שירותי המודיעין הסעודיים והקטאריים, מאמינים כי זה באמת הכיוון שאליו חלאד משעל חותר.
קודם כל, המלך הירדני סירב לקבל את משעל ואת אנשי החמס שבאו אתו  לארמון, כמשלחת רשמית ועצמאית של החמס. משעל ואנשיו נאלצו להיכנס לארמון כחלק ממשלחת של  יורש העצר הקטארי  שייח תאמים אל תאני  Tamim bin Hamad al Thani, וכאשר המלך הירדני ויורש העצר הקטארי קיימו את פגישתם, משעל ואנשיו חיכו בחוץ. רק לקראת סוף הפגישה בין הירדנים לקטארים הוזמנו אנשי החמס להיכנס לחדר האורחים בארמון.
עוד המוסרים המקורות שלנו, כי בארוחת הצהריים שהמלך הירדני ערך לאורחיו  סודרו באולם האוכל שני שולחנות. שולחן מרכזי בו ישבו המלך הירדני, יורש העצר הקטארי ופמליותיהם, ושולחן צדדי קטן מסביבו ישבו רק אנשי החמס.
בעוד חוגים מערביים וישראליים תיארו ביום ג' את חלאד משעל כאילו הוא אמר לעבדאללה מלך ירדן שהוא מוכן לקבל ולבצע את הסכם  האיחוד שהוא חתם בחודש שעבר עם יו''ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בקהיר, אומרים מקורות המתמצאים בשיחה שהייתה בין המלך הירדני למנהיג החמס, כי מה שהתרחש בשיחה היה הפוך.  המלך הוא זה שהבהיר למשעל, כי הוא מקבל אותו בארמונו רק בגלל שהוא רואה בו חלק ממסגרת הסכם הפיוס בין הפת''ח לחמס. במילים אחרות, כניסתו של משעל להבא לירדן תלוייה באיזה מידה הוא יקיים את ההסכם, או לחילופין באיזה מידה הוא ימנע  מלקיים אותו. 
עוד מוסרים המקורות שלנו, כי המלך עבדאללה הבהיר למשעל, כי הוא  לא יתיר פתיחת משרדים של החמס בירדן, וכי לא תתבצע מירדן שום פעילות מדינית, פוליטית, או צבאית, בוודאי שלא כזו הקשורה באיזה צורה שהיא בפלסטינים המתגוררים בגדשה המערבית. בתשובה, התחייב משעל בפני המלך עבדאללה, כי החמס לא יפעל גם בקרב האוכלוסיה הפלסטינית של ירדן.
המקורות שלנו מוסרים, כי עמדה ירדנית זו תואמה מראש בין ריאד, דוחה, ועמן, מאחר ולפי המידע המודיעני המצויי בידיהם ארבעת ראשי הזרוע המדינית של החמס עזבו את דמשק לא בגלל רצונם להינתק מהציר האיראני-סורי-חיזבאללה, אלא בגלל הוראה של ראשי תנועת האחים המוסלמיים במצריים, אשר הורו להם לצאת מסוריה בגלל שלוש סיבות:
1. ראשי הזרוע המדינית של החמס אינם יכולים להרשות לעצמם להראות כי הם ממשיכים לשתף פעולה עם משטר אסד, כל זמן שהנשיא הסורי והאחים המוסלמיים הסוריים נמצאים בעימות מזויין על השלטון בדמשק.
2. ההנהגה המדינית של החמס צריכה להכין את עצמה לתפוס את השלטון ברשות הפלסטינית, כחלק מהשתלטות של האחים המוסלמיים על שורה של מדינות ערביות כמו תוניסיה, לוב, מצרים, ובקרוב גם סוריה.
3.  כלפי חוץ היחסים בין האחים המוסלמיים במצרים, טהרן ודמשק, נמצאים עתה בשפל המדרגה. אולם אין זאת אומרת כי הדברים תמיד יישארו כך. הנהגת האחים המוסלמיים מעוניינת בהמשך שמירת הקשר הקיים בין החמס ובין טהרן, במטרה שקשר זה יהפוך להיות הערוץ החשאי הקיים ביניהם. זו היא גם הסיבה מדוע הנהגת האחים המוסלמים אישרה באחרונה לאיסמעיל הנייה לצאת לטהרן ולהיפגש שם עם הצמרת האיראנית
במילים אחרות, ההנחה כי חלאד משעל  מוכן למתן את החמס ולנתק אותו מאיראן, היא  לא רק מוקדמת מאוד, אלא שבשלב זה היא איננה מציאותית.