מגעים חשאיים ראשונים בין וושינגטון וטהרן, עדיין אינם מבשרים על הורדת רמת המתח הצבאי בין ארה"ב ואיראן

כאשר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אומר, (ביום ד' 15.5) כי הוא 'איננו רוצה מלחמה עם איראן', ומנהיג איראן האייטוללה עלי חמנאי  אומר  יום אחד לפני זה, ביום ג' 14.5, בשידור בטלוויזיה הממלכתית האיראנית, כי לא תהייה מלחמה בין איראן לארצות הברית, משום 'שהאומה האיראנית בחרה בדרך ההתנגדות'. The Iranian nation has chosen the path of resistance, פירוש הדבר ששניהם החליטו למנוע בשלב זה התנגשות צבאית אמריקנית-איראנית.

הנטייה הזו מתחזקת כאשר שר החוץ הקטארי שייח' מוחמד בין עבדולרחמן אל תאני Sheikh Mohammed bin Abdulrahman Al Thani, שהה כמה ימים בשבוע שחלף בטהרן. מיד לאחר צאתו מטהרן  צייץ  ביום שישי 17.5 ראש המועצה המדינית למדיניות חוץ וביטחון של הפרלמנט האיראני, חשמת אללה פלאחת פאשה Heshmatollah Falahatpisheh את הדברים הבאים: 'חייב להיות שולחן פנוי בעיראק או בקטאר שבו שני הצדדים יוכלו להיפגש ולשים קץ למתח הזה'. A red desk should be set up in Iraq or Qatar with officials from the two sides … to manage tensions.

כל אלה הם סימנים, כי בבגדאד או בדוחה יושבים כבר נציגים אמריקנים ואיראנים ומדברים ביניהם.
בינתיים, נראה כי שיחות אלה לא הגיעו לשלב, בו שני הצדדים יבצעו בשטח תזוזות צבאיות שיצביעו על כך כי המתיחות הצבאית ביניהן מתפוגגת.  
כלומר, עדיין לא הושגה הסכמה/הבנה התחלתית בין וושינגטון וטהרן.

לכן אפשר להניח כי למרות שמתקיימים כבר מגעים בין וושינגטון וטהרן עדיין צפויות לנו עוד כמה תקריות שתמשכנה להחזיק את המתיחות הצבאית ברמתה הנוכחית.
על כך תעיד התקיפה בליל שישי 17.5, של מטוסים או טילים ישראליים על מטרות איראניות ושל חיזבאללה דרומית לדמשק. אפשר וצריך להניח, כי אם ישראל החליטה במצב מתוח כזה, לתקוף מטרות איראניות בסוריה, היא לא הייתה עושה זאת באם היא לא הייתה מקבלת 'אור ירוק' מוושינגטון.

הבעיה העיקרית עם השיחות המתנהלות בין וושינגטון וטהרן היא, שגם אם שני הצדדים יגיעו להסכם על הורדת המתח הצבאי ביניהן, עדיין נשארת ועומדת השאלה המרכזית מה היא המטרה של השיחות האלה?
בדיוק כמו בשיחות ארצות הברית וצפון קוריאה, ולהבדיל בשיחות על מלחמת הסחר המתנהלת בין הנשיאים דונלד טראמפ וצ'י פינגיאנג, או בשיחות שהתנהלו השבוע בסוצ'י Sochi, בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ושר החוץ האמריקני מייק פומפיו, הדרישה של כל המשתתפים מול האמריקנים היא להפסיק בהדרגה את הלחץ של הסנקציות האמריקניות עליהם.

עד עתה, הנשיא דונלד טראמפ לא היה מוכן לוותר על הנשק עיקרי של מדיניות החוץ שלו, והוא ממשיך בסנקציות נגד איראן, צפון קוריאה, סין ורוסיה, בתקווה שלבסוף מישהי-טהרן, פיונגיאנג, מוסקבה, ובייג'ין תהייה הראשונה שתמצמץ.
בינתיים, אין סימן להתפתחויות כאלה. הדרישות האמריקנית מאיראן כי הנהגתה תפסיק את מעורבותה במדינות המזרח התיכון, כולל בסוריה לבנון ותימן, תפסיק לפתח טילים בליסטים, ותחתום על הסכם גרעיני חדש, אינן מציאותיות.
איראן לא תהייה המדינה הראשונה שתסכים לוותר לנשיא טראמפ, והאייטולה עלי חמנאי איננו מסוג המנהיגים שימצמץ ראשון.  




Print Friendly, PDF & Email

תגובה

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי נאצה, הסתה או פגיעה, דיבה בהתאם לתקנון השימוש באתר של תיקדבקה

האימייל לא יוצג באתר.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות