מדוע האירועים לציון 75 לשחרור אושוויץ הסתיימו ללא הצהרה משותפת של המנהיגים בדבר צעדים מעשיים להילחם באנטישמיות?

ההישג העיקרי האירוע לציון 75 שנה לשחרור מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו, היה בואם של למעלה מ-40 מלכים, נשיאים וראשי ממשלות, מכל רחבי העולם לירושלים. זו הייתה הכרה בינלאומית חסרת תקדים במדינת ישראל ובירושלים בירתה.
הבעיה עם כינוס מרשים זה, הייתה שהנושא המרכזי של הכינוס הזה המלחמה באנטישמיות הוזנח, ומלבד שהוזכר בנאומיהם האישים השונים של המנהיגים שהופיעו בטקסים אף אחד מהם לא הציע הצעות מעשיות כיצד לקדם מלחמה זו. גם לא שמענו דבר על הצהרה משותפת של כל המנהיגים שלקחו בו חלק, בו הם מתחייבים לצעדים ממשיים להילחם באנטישמיות, כפי שנהוג בוועידות בינלאומיות על נושאים אחרים.
אם בסיומו של יום האירועים הייתה מתפרסמת הצהרה עליה חתומים המשתתפים, שאפשר היה לקרוא 'מסמך ירושלים נגד האנטישמיות', כל האירועים האלה היו מקבלים משקל והד בינלאומיים שונים.
צריך לומר את האמת: אם המשתתפים היו מתבקשים לחתום על הצהרה כזו אפשר וצריך להניח כי חלק מאלה שהגיעו לכינוס לא היו מגיעים אליו. גם הנאומים הכי יפים ומלוטשים  לא יעזרו לטשטש עובדה זו.
במקום זה האירוע המרכזי היה בואו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לישראל, וחנוכת האנדרטה לציון גבורתם של למעלה מ-2 מיליון תושבי ללינגרד-כיום סנט.פטסרבורג במלחמת העולם השנייה, ושחרור העיר מהמצור בו הייתה נתונה לפני 75 שנה.
עם כל החשיבות של ביקורו של פוטין, עדיין הייתה זו טעות להפוך את בואו ל-12 שעות לישראל לאירוע המרכזי של הטקסים, בעוד שאישים אחרים, כמו סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס, ונשיא צרפת עמנואל מקרון, נדחקו הצידה.
הייתה זו גם טעות מצידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להפוך את המפגש הזה של מנהיגים כבמה להפגנת היחסים המיוחדים הקיימים בינו ובין הנשיא פוטין.
למרות החשיבות של יחסים אלה לגבי המתרחש במזרח התיכון, ובייחוד לגבי מערכת הקשרים העדינה והמסובכת הקיימת בין כוחות הצבא הרוסי בסוריה וצה"ל, עדיין ארצות הברית היא בת הברית העיקרית של ישראל ולא רוסיה.
גם עירוב פרשת נעמה ישככר באירועים אלה היה שלא במקום. נעמה ישככר איננה קשורה לא לשואה, לא ללנינגרד והיא איננה 'אסיר ציון', ולא הייתה כל הצדקה לנצל את האירועים האלה בצורה פומבית כזו כדי להשיג את שחרורה המוקדם.
עכשיו, עם סיום האירועים האלה כל פמליית המנהיגים האלה תצא את ישראל ותחזור אל מדינותיהם.
קשה מאוד לראות כיצד מעתה מעשי האנטישמיות ברחבי העולם יפחתו בעקבות הכינוס בירושלים.        







Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות