מדוע הציבור הישראלי נשאר אדיש מול התופעה שהפוליטיקאים הולכים למערכת בחירות שלישית תוך פחות משנה?

הכנסת החליטה, ביום ד' 11.12, לפזר את עצמה ועל עריכת סיבוב שלישי של בחירות כלליות ב-2 למרס 2020. מלבד חברי הכנסת עצמה רוב רובו של הציבור הישראלי נשאר אדיש לידיעה זו ולא בדיוק התרגש ממנה. עובדה. אנשים לא נצמדו לרדיו ולטלוויזיה, ולא יצאו לרחובות.  
למחרת ביום ה', כולם יקומו ילבישו את ילידיהם ויכינו אותם ללכת לגנים ולבתי הספר, ואזרחי המדינה ילכו לעבודה כאילו לא קרה דבר.
איש לא יצא להפגין, שום צומת מרכזית לא תחסם, הרכבות ימשיכו לאחר, לנסוע ולצפור ללא הפרעה, וכולם ייקחו חלק בריטואל היומי של פקקי התנועה.  
עם ישראל התרגל כבר ללכת לבחירות כל כמה חודשים, כאשר הוא והפוליטיקאים יודעים מראש כי התוצאה תהייה דומה מאוד לתוצאה שהייתה בסיבוב הקודם.
לכן כאשר פוליטיקאים מסוימים 'מתנבאים' כי זו תהייה מערכת בחירות של הסתה ושנאה, רוב הציבור הישראלי מושך את כתפיו באדישות מוחלטת. אפשר לחשוב שמה שהתחולל עד עכשיו לפניו בשנה האחרונה היו מערכות בחירות עדינות ואלגנטיות.

אחת הסיבות העיקריות לכך היא שהפוליטיקאים וכלי התקשורת המכסים אותם בזבזו כבר מזמן את כל התחמושת שעמדה ברשותם.
כמה פעמים הציבור מסוגל לשמוע את הרעיון שחייבים להדיח את בנימין נתניהו מהחיים הפוליטיים בגלל שלושת כתבי האישום התלויים נגדו, וכמה פעמים הציבור יכול לשמוע כי בית המשפט הוא שיחליט אם נתניהו אשם, או לא. 
כמה פעמים הציבור הישראלי יכול לשמוע את המנטרה, כי נתניהו רוצה להקים ממשלת חסינות, אבל אם הוא רוצה להיות להמשיך להיות ראש ממשלה עוד חמישה חודשים עליו לוותר על חסינות זו. במילים אחרות, יריביו של נתניהו רוצים לקבוע את התנאים הפוליטיים בהם יתבררו תיקיו של נתניהו.
בימים האחרונים ישנו חידוש מעניין בפוליטיקה הישראלית. הפוליטיקאים סיגלו לעצמם סגנון דיבור המוכתב להם על ידי צבא של יחצ"נים, לפיו כל אחד מהם מוכן לוויתורים מפליגים על דברים שממילא לא היו בהישג ידיהם.
נתניהו מוכן לוותר על כהונת ראש ממשלה ממושכת ולהמירה בחצי שנה בלבד, בתנאי שהוא יכהן כראש ממשלה ראשון. בני גנץ מוכן לוותר על ראשות הממשלה ולא רק כדי לעמוד בהבטחתו לבוחר לפיה הוא לא ישב עם נתניהו, או תחת נתניהו במשלה אחת. יאיר לפיד מוכן לוותר על הרוטציה בראשות הממשלה, שממילא לא הייתה בהישג ידו. גדעון סער מוכן להתמודד על מנהיגות 'הליכוד' למרות שאיש עדיין לא הציע לו אותה כאשר מטרתו לנסות לכבוש עמדת התחלה במרוץ שיקבע מי שיחליף את נתניהו לאחר הבחירות-כאשר איש עדיין לא יודע את תוצאותיהן. אביגדור ליברמן שהפך בימים האחרונים לפרסה הפוליטית התורנית מוכן לוותר על הרבה כסאות מרופדים רק  כדי לשמור על תפקיד המתווך והפוסק הלאומי שלמעשה אף פעם לא היה לו.
כל אלה הן כמובן בדיחות פוליטיות גרועות שמלבד אמצעי התקשורת כמעט איש ברחוב הישראלי איננו מאמין להן. בתחילת השנה העיוותים וההתפתלויות הפוליטיות האלה עדיין עניינו מספר אנשים, אולם מספרם הלך והצטמצם במהירות. אחת הסיבות העיקריות לכך היא שהן פשוט הפכו להיות נדושים ומשמעמים.
לכן ביום ה' בבוקר אזרחי ישראלי יקומו, כמו בכל יום יום ויצאו לעבודה וימשיכו בחייהם הנורמליים כפי שהם עשו במשך כל שנה 2019, בה הם נתבקשו ללכת לבחירות כלליות שלוש פעמים.
אז ישנם כמה נושאים שהם לא בסדר ולא מטפלים בהם, אז. כאילו המצב הזה שונה בהרבה מזה כאשר מכהנת ממשלה יציבה. גם אז הכול לא בסדר!
בשביל מה דרושה הכרעה פוליטית, כאשר הפוליטיקאים שלוקחים את עצמם ברצינות תהומית עושים צחוק מעצמם.     

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות