מדוע ואיך השב"כ איבד את השליטה באזור חברון
לאחר פיגועי הירי והדריסה בגוש עציון, ובבניין פנורמה בתל-אביב, בהם חמישה איש, מהם ארבעה ישראלים-יהודיים ופלסטיני אחד נרצחו, ברור כי השב''כ איבד שליטה באזור חברון.
סימנים ראשונים לכך היו כבר לפני שנה ביוני 2014, כאשר גיל-עד מיכאל שער, יעקב נפתלי פרנקל, איל יפרח ז''ל נרצחו תוך כדי חטיפתם מצומת גוש עציון, וכאשר השב''כ התקשה למצוא את גופותיהם. כבר אז הממשלה, צה''ל והשב''כ עצמו ניסו לטשטש עובדה זו. אולם מאז תחילת גל הטרור הפלסטיני החדש ב-1 לאוקטובר, הולך ומתברר כי לפחות כ-85 אחוז מהפיגועים מתבצעים על ידי תושבי חברון או הר חברון.
ביום ה' 19.11, הגיעו הפיגועים של תושבי אזור חברון לשיא חדש.
מחבל אחד, שרק לפני כמה ימיים קיבל רישיון עבודה בישראל-הוא מהכפר דורא שבהר חברון. מחבל שני שביצע את הפיגוע בגוש עציון-הוא מהכפר דיר סאמת שליד חברון. אמו של אחד המחבלים אמרה, 'כי בנה הביא גאווה וכבוד לפלסטינים ולחברון'.
הוויכוח הפנימי המוזר בישראל באם האינתיפאדה עלתה מדרגה מפיגועי דקירה ואבנים לפיגועי ירי, כאשר כבר הפיגוע הראשון ב-1 לאוקטובר ליד אלון מורה בשומרון, היה פיגוע ירי מתוכנן היטב, עוזר לטשטש את העובדה כי ב-2015 מדובר 'באינתיפאדת חברון'.
מספר התושבים הפלסטינים באזור זה, שהוא האזור הגדול ביותר ברשות הפלסטינית הוא כ-400 אלף, כרבע מכלל הפלסטינים ביהודה ושומרון. היישובים הפלסטינים הגדולים באזור הם העיר חברון השנייה בגודלה בשטחי הרשות הפלסטינית לאחר רמאללה, דאהרייה, חלחול, יטא, דורא, א-סמוע, בית-אומר, בני נעים, וח'רבת אל-ערוב, באזור נמצאים בו גם מחנות פליטים כאל-ערוב ואל-פוואר. באזור שמדרום לחברון לכיוון באר שבע ישנה אוכלוסייה בדואית גדולה יחסית.
יש 5 סיבות עיקריות מדוע אזור זה הפך היום לחממה העיקרית של הטרור הפלסטיני:
1. המלחמה הפנימית בין הנהגת הרשות הפלסטינית והפת''ח ברמאללה, והנהגת החמאס בעזה, הביאה לכך שמרכזי השלטון הפלסטיני היו כל כך עסוקים בעצמם ובמלחמתם עד שאבדו עניין במתרחש באזור חברון.
2. עובדה זו החזירה לראשי המשפחות-החמולות הפלסטיניות באזור את הכוח שהיה להם ערב הקמת הרשות הפלסטינית לפני 21 שנה ב-1994. ככל ששלטון המשפחות-החמולות התחזק כך ירדה יכולת החדירה של שירותי המודיעין הישראליים והפלסטינים (של הרשות) לתוך שורותיהם, עד אשר מדובר בסגירת שורות כמעט הרמטית.
במילים אחרות, הסגירה המודיעינית הזו היא לא רק חיצונית, אלא גם פנימית. אנשיה של משפחה אחת אינם יכולים לדעת מה מתרחש בדיוק אצל המשפחה הסמוכה.
השב''כ ממשיך לטעון כי המדובר במפגעים בודדים. אבל אלה הם פני הטרור המודרני בשארם א-שייח' ובפריס. גופי המודיעין צריכים להתרגל למחשבה כי עליהם לשנות את דפוסי התנהגותם-פעולתם. הם שצריכים להסתגל לצורת הטרור החדשה ולא הוא אליהם.
כרגע נוצר מצב בו לא רק מרחב ואפשרויות החדירה של השב''כ הישראלי והמודיעין הפלסטיני באזור חברון מצטמצמות ונסגרות, אלא גם אפשרויות החדירה של גופי טרור חיצוניים כמו החמאס והג'יהאד האיסלמי, מצטמצמות, שלא לדבר על המודיעין הירדני שהיה פעם פרוש בצורה מקצועית ויעילה ביותר באזור-ועכשיו כבר לא.
4. במצב הביטחוני-מודיעיני החדש שנוצר, אפשר לראות את עלייתו של אזור חברון, לא רק כמוביל הפיגועים העיקריים בגל הטרור הנוכחי, אלא גם מי שמוביל לצמיחתו של גוש פלסטיני חדש.
5. מאחר וראשי המשפחות של גוש זה רואות ומרגישות כי פיגועי הטרור המוצלחים שלהם, מחזקים את מעמדם לא רק בקרב הפלסטינים, אלא גם בחלקים רבים של העולם הערבי, אפשר וצריך להניח כי פיגועי הטרור הבאים מאזור זה רק יתגברו.
נוסף לכל אלה ישנן עוד 5 נקודות מבצעיות, שקשורות יותר בשב"כ ובגורמי המודיעין הישראלי:
- חוסר כמעט מוחלט בשליטה על אמצעי התקשורת בין גורמי הטרור. את הטלפונים הקווים החליפו אפליקציות דיבור ווידאו על גבי האינטרנט, בסלולאר.
- רווחה כלכלית גדלה: את מי שהיה ניתן פעם לקנות בכמה עשרות או מאות שקלים היום אי אפשר. יש בחברון כסף, כלכלה פורחת ורווחה כלכלית.
- סגירות דתית, אתנית וחברתית הולכת וגדלה, מקשה על יכולת החדירה היומינטית.
- תלות הולכת ופוחתת בממסד הישראלי.
- ונקודה לא פחות חשובה מכולן גם יחד: השב''כ והמודיעין הישראלי מפתח תלות גדולה מדי באמצעים דיגיטליים, ושימוש דל יחסית ביומינט, ובכך הולך ומתקרב במהירות, אותה יש להפסיק ומיד, למתרחש בארגוני הביון והביטחון המערביים להם יש מידע דל על הטרור המוסלמי.
השבוע שוב קבלנו אות אזעקה גדול בנושא.