מדוע מתנגדיו של נתניהו אינם מבינים את הטעויות הפוליטיות הקשות שהם עושים? ומדוע מתחזק מעמדם הפוליטי של נתניהו ו'הליכוד'?

סטיב באנון Steve Bannon האסטרטג הראשי של מערכת הבחירות לנשיאות של הנשיא טראמפ ב-2016, כותב, נואם, ומספר לכל מי שמוכן לשמוע אותו, כי נקודת המפנה במערכת הבחירות שהייתה אז נראית אבודה עבור טראמפ, היה הנאום שנשאה יריבתו הגדולה, המועמדת לניצחון בבחירות אז, הילארי קלינטון ב-25 לאוגוסט 2016, בעיר ריינו בנוודה  Reno Nevada.
בנאום הזה, כך חשבה קלינטון, והיא מודה בזה בספרה שנכתב לאחר תבוסתה בבחירות 'מה קרה?'  What Happened, כי אם תקשר את דונלד טראמפ עם סטיב באנון, ואת באנון עם הימין הקיצוני  all-right, ואת שלושתם לגזענות racism ולאיסלמפוביה, יש בידיה קלף מנצח ומכריע בבחירות.  עברו ככמה שבועות וקלינטון שכללה את 'קלף הניצחון' בו האמינה.
בנאום אחר, ב-9 לספטמבר 2016, היא כינתה  את תומכיו של טראמפ  ככאלה שיש להם נזק (בעברית נכון יותר לומר 'שריטה') Basket of deplorables, בגלל שהם באים משכבות נמוכות בחברה האמריקנית.
היום, קלינטון מודה שזו הייתה אחת הסיבות העיקריות מדוע הפסידה את מערכת הבחירות לנשיאות, למרות שכולם, כולל היא עצמה, היו בטוחים בניצחונה.
סטיב באנון מעיר על התפתחויות אלה במערכת הבחירות בארצות הברית, כי אם לפני שני נאומים אלה של קלינטון היה סיכויו של טראמפ לנצח בבחירות רק 10 אחוז, הרי שלאחריהם התהפך הגלגל והוא אמר לטראמפ, כי עכשיו הוא מנצח בוודאות של 100 אחוז.
מה שאנחנו רואים בחודשים יולי-אוגוסט  2018 בישראל, זו בדיוק אותה תופעה.
המערכה שמנהלים יריביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנתמכים על ידי חלקים גדולים של התקשורת הישראלית אשר מזמן נטשו, בייחוד בנושא נתניהו, את האצטלה המקצועית, חוזרת בדיוק על אותן הטעויות שהביסו את הילארי קלינטון  לפני שנתיים.
אין לנו מושג באם בנימין נתניהו דחף לאישורו של חוק הלאום, כתרגיל בחירות, כפי שיריביו טוענים, או שהוא באמת חש צורך דחוף להגדיר את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי.
אבל אפשר לראות בצורה ברורה, כיצד מתנגדיו ממפלגת המחנה הציוני, מר"צ, ערביי ישראל, השמאל הישראלי, מתרסקים בשמחה של מנצחים לתוך הרשת שהוא פרש לרגליהם.  מרגע שיריביו של נתניהו החלו להשתמש במושגים 'שיווין', 'אפרטהייד', 'דמוקרטיה', 'שחיתות', 'חוק אחד' ו'מגילת העצמאות', הם חרצו את גורלם הפוליטי ואת התוצאות של הבחירות הכלליות הבאות. 
רוב הישראלים הם בעד שיווין, אבל רוב הישראליים יודעים כי במציאות  'שיווין' היא אוטופיה שלא קיימת במציאות לא עבורם, ולא עבור הערבים והדרוזים.
רוב הישראלים חושבים את עצמם ל'דמוקרטים', ומאמינים בהסתכלם על המציאות במזרח התיכון, כי הדמוקרטיה הישראלית היא הערובה היחידה לקיומה של מדינת ישראל, ולזכויות של המיעוטים  החיים בה.
אבל רוב הישראלים חושבים, כי אסור לתת למיעוטים להשתלט על הדמוקרטיה הישראלית, אחרת גורל הרוב הישראלי יהיה דומה לגורל גורמים פוליטיים-אתניים רבים אחרים בעולם הערבי, כפי שאנו רואים ב'אביב הערבי'.
אולי זו היא גם הסיבה העיקרית מדוע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו  שנחקק ב-1992, הערך 'שיוויון' איננו מופיע.  וזו גם הסיבה העיקרית מדוע המיעוטים הנוצריים בישראל שותקים. הם אינם רוצים שבישראל ייווצר מצב בו הלאום היהודי יאבד את עמדת הרוב שלו.  
גישה זו היא אחת הסיבות העיקריות להתנגדות ההולכת וגוברת בחברה הישראלית לבית המשפט העליון. רוב הישראלים, למעלה מ-50 אחוז, הם עכשיו בדעה כי בית המשפט העליון מפרש את ערך 'השוויון' בצורה שמכרסמת ב'מדינת הלאום היהודית'.
לכך צריך להוסיף את העובדה, כי רוב הישראלים הם יותר 'גזענים' אחד מול השני, מאשר מול עמים אחרים.
לכן כאשר ראש האופוזיציה ציפי ליבני מוסרת לידי מנהיגי העדה הדרוזית את מגילת העצמאות נתונה בנרתיק  מיוחד,  כאילו היא הממונה על המורשת  ההיסטורית הישראלית, וכשאר היא מופיעה בחולצת ספורט בעצרות ועליה המילה 'שיווין' היא מבצעת את הטעות הפוליטית הגדולה ביותר בקריירה שלה, והיא גוזרת את גורלה של האופוזיציה הישראלית.
אותם הדברים אמורים, כאשר יריביו של נתניהו מאשימים אותו בגזענות, בטיפוח השנאה לערבים ולדרוזים, במסע נגד הדמוקרטיה, ובהקמת מדינת אפרטהייד, ובמלחמה נגד רשויות החוק והמשפט, ומציגים את תומכיו הנלהבים, כפי שעשה לפני כמה ימים ערוץ 2, כאנשים פרימיטיביים המוכנים לתמוך בנתניהו בכל מחיר, ויצביעו עבורו באש ומים. זו הייתה מחשבה פרימיטיבית שעמדה מאחורי תכנית כזו יותר ממשתתפיה.
כאשר ראשי שב"כ לשעבר פותחים את דבריהם באספות מחאה המוניות כשהם מדברים על 'שיווין' בשפה הערבית, ואף אחד מראשי השב"כ לשעבר לא קם להגן על כבודו של יו"ר וועדת החוץ והביטחון של הכנסת אבי דיכטר, שהיה ראש השב"כ, שמפגינים דרוזים כינו אותו 'כלב' ו'נאצי'.  וכאשר הסיסמא המרכזית בהפגנת הדרוזים בתל-אביב, היא: 'מדינה אחת, חוק אחד-רק שיווין',  הם לא מבינים, וכנראה שגם לא יבינו, כי הם עושים בדיוק את אותן הטעויות  שעשתה הילארי קלינטון ב-2016.
אם המצב הזה יימשך, והרוח הפוליטית הנחשבת היום 'אין'  in, בחוגים הפוליטיים והתקשורתיים, תמשיך להפיח את גובה הלהבות של מדורות ההסתה, כך יתחזק מעמדם של בנימין נתניהו ו'הליכוד' במשאלים, ולאחר מכן בקלפיות.