מדוע מטיל צה"ל את האשמה בכישלון פעולת המודיעין בעזה 'על דרגי השטח, ברמה הטקטית' ולא על הדרג הפיקודי
לא הייתה שום סיבה לפרסום פומבי, חלקי ומוזר של תחקיר צה"ל על פעולת כוח המודיעין שחדר לרצועה בנובמבר 2018, כפי שהתבצע ביום א' 7.7. הכוח נחשף בשעתו על ידי החמאס, חולץ באמצעות סיוע מסיבי של חיל האוויר, וגבורה אישית של אנשיו.
מפקד הכוח סא"ל מ. נהרג בפעולה זו.
כל אזרח במדינת ישראל, בה רוב תושביה קשורים
בצורה זו אחרת לכוחות הביטחון, או לשירותי המודיעין, יודע ומכיר את הסיכון המקצועי
והאישי הכרוך בביצוע מבצעים חשאיים, כאלה ואחרים, ואיש איננו מחפש אשמים כאשר הם
נכשלים.
הספורט הלאומי של 'מציאת אשמים' שמור בדעת הקהל הישראלית לנושאים אחרים-וטוב שככה.
לכן לא ברור מדוע צה"ל החליט לפרסם קטעים מהדו"ח הזה שלמעשה אינם מחדשים דבר, ומלבד כמה הגדרות מאוד כלליות אינן שופכות אור חדש על פעולת המודיעין הזו ועל הסיבות לכישלונה.
בכל זאת, מעיון זהיר בקטעים שהתפרסמו, אפשר ללמוד מהדו"ח כי הכישלון לא היה נעוץ בתכנון ובארגון הפעולה, אלא דווקא בכמה עובדות פשוטות בשטח אותן צה"ל מגדיר בשני המשפטים הבאים: 'זוהו ליקויים בדרך שבה הכוח פעל בחאן יונס', ו'פעילי חמאס החלו לחשוד (בכוח) בעקבות טעויות בשיח עם הלוחמים'.
לא צריך להיות מומחה ללוחמה זעירה מאחורי הקווים, כדי להבין שהכוח ביצע שתי טעויות בסיסות:
א. הלוחמים שהיו מחופשים לתושבים מקומיים ביצעו כמה פעולות מהן עלה שהם לא תושבי האזור.
ב. כדי לברר בדיוק מי הם ומהיכן הם הגיעו, פתחו אנשי החמאס באזור חאן יונס בשיחה אתם. כבר בחילופי המילים הראשונות בין שני הצדדים הבינו אנשי החמאס כי לפניהם עומדים אנשים שמוצאם הוא לא מרצועת עזה. מכאן ועד להתחלת חילופי האש בין שני הצדדים הדרך הייתה קצרה מאוד.
זה 'שפערים דומים' התגלו גם בפעולות קודמות, הוא תירוץ דל מאוד לאחריותם של מפקדים שבחרו אישית את הלוחמים שהשתתפו בפעולה ליד חאן יונס.
מתחילה היה צריך להיות ברור לכל מי שהיה מעורב בהכנות ובפעולה הזו, כי לקצינים ולחיילים עד כמה שהם יהיו מצטיינים ואמיצים, ועד כמה שהציוד שיעמוד לרשותם יהיה משוכלל ומתקדם אסור ליפול למלכודת של ניהול דו-שיח עם אנשי החמאס.
במילים אחרות, למשימה נבחרו קצינים ולוחמים שאולי התאימו לאמצעים הצבאיים-טכנולוגיים של הפעולה, אולם לא התאימו לסביבה, ולא הצליחו להיטמע בה.
על רקע הדברים האלה מוזרה עוד יותר היא הקביעה הבאה של דו"ח החקירה האומרת: ' הדו"ח קובע שעיקר התקלות נופלות על דרגי השטח, ברמה הטקטית, ועל רקע התוצאה הטרגית של האירוע לא יינקטו צעדים נגד אף קצין'.
זהו ניסוח מסורבל ומפותל שנועד להסיר את האחריות מהאחראים האמיתיים ולהטיל אותם על הלוחמים בשטח.
לכן מתעורר חשד עמוק כי כל דברי התשבחות שמרעיפים פוליטיקאים ואנשי צבא בכירים על הלוחמים שהשתתפו בפעולה, כולל ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו שאמר, 'אני מברך על אומץ ליבם של הלוחמים והטייסים שפעלו בתנאים קשים מאוד, ועל פעולת החילוץ ההירואית', נועדו יותר מאשר לשבח אותם, להרחיק את האצבע המאשימה מהאחראיים האמיתיים.