מדוע צה"ל שלח כוח שלא היה מוכן לא מבחינה מודיעינית, מבצעית, ומנטאלית, להשתלט על ספינת המשט 'מרמרה'?

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: סרטי הווידיאו שדובר צה"ל פרסם ביום ב' 31.5, על פשיטת חיילי הקומנדו של צה"ל על אוניות המשט לעזה, בדיוק 12 שעות לאחר שהפעולה החלה קצת לאחר השעה 4 אחה"צ, מעלות יותר שאלות על פעולת צה"ל מאשר נותנות תשובות. אולם בעיקר אינם נותנים תשובות לשאלה כיצד קרה כי האש שפתחו חיילי צה"ל הרגה קרוב ל-20 איש.
אם חיילי צה"ל שפשטו על הספינות היו מצוידים אך ורק באקדחים, כיצד קרה שהיו כל כך הרבה הרוגים? ירי מאקדחים יכול לפגוע במספר אנשים בודדים, אבל ירי באקדחים איננו יכול לגרום לאבידות כמו נשק אטוטמטי. לפי הגרסא הרשמית של דובר צה"ל, על סיפוני 'מרמרה' התרחש קרב בו כל אחד מהצדדים השתמש באקדחים. עד עתה לא ברור, גם לא מסרטי הווידיאו, האם למשתתפי המשט שהיו על 'המרמרה' היה נשק משלהם, אותו הכינו מראש, או שהם חטפו אותו מידיהם של לוחמי צה"ל? וכיצד קורה שפעילים פוליטיים מצליחים לחטוף נשק מידיהם של מי שנחשבים כטובי הלוחמים של צה"ל?
מה בדיוק מתכנני מבצע ההשתלטות של צה"ל חשבו. ש-600 איש הידועים כגרעין הקשה של מערך ההסתה הפלסטיני נגד ישראל יקבלו אותם בפרחים, או בדגל לבן?
איך שום קצין, או מומחה מלחמה גרילה של צה"ל, לא העריכו כי חיילי צה"ל יתקבלו על סיפוני 'מרמרה' בדיוק כפי שמתקבלים כוחות הביטחון הישראליים בכל יום שישי בשבוע ליד בילעין, ונעלין. כלומר, בבקבוקי תבערה, רימוני הלם, מקלעות אבנים, גולות ברזל, מוטות ברזל, וגרזנים?
במילים אחרות לפעולה הזו נשלחו כוחות לא מתאימים. במקום קומנדו ימי היו צריכים לשלוח לשם את יחידות לוחמי משמר הגבול. זה שלוחמי הקומנדו הימי יודעים להשתלשל בחבלים ממסוקים, או לטפס על חבלים אל סיפוני ספינות עדיין לא מכשיר אותם לעמוד מול 600 מתפרעים.
כתוצאה מחוסר הכנה והתאמה זו, ברור שהייתה הערכה שגויה לגבי גודלו של הכוח שהוטל עליו להשתלט על אונייה גדולה כל כך. קבוצת החיילים הקטנה שהונחתה על סיפון העליון של 'המרמרה' הוקפה עד מהרה במאות מתפרעים שהצליחו לבודד אותם, והחלו דוקרים אותם, חובטים בהם, זורקים עליהם מכל הבא ליד, ולבסוף כאשר ראו כי החיילים מצליחים בקושי לגונן על עצמם, החלו דוחפים אותם לכיוון בטן האונייה, או כדי לבצע בהם לינץ', כפי שכמה חיילים דיווחו לאחר מכן, או מה שמתקבל יותר על הדעת, כדי לקחת אותם כבני ערובה.
כל כוח משטרה העוסק בדיכוי הפגנות פלסטיניות, יודע ומכיר את הכלל הראשון, כי אסור להניח למתפרעים לבודד ולחצות בין אנשיו. את הטכניקה הפשוטה הזו לוחמי שייטת חיל הים, איש לא לימד ולא הדריך.
במילים אחרות, הכנת חיילי הקומנדו של חיל הים הייתה עד כדי כך לקויה, עד שמי שהחליט על הציוד שחיילי הקומנדו יישאו אתם בעת הפשיטה צייד אותם ברובי צבע.
האם באמת מישהו בצה"ל חשב כי כתם צבע על בגדיהם או פניהם של אנשי המשט, ירתיע אותם?
כל התרחשויות האלה מראות, כי גם המודיעין על המתרחש על הספינות ובתוכם היה לקוי, זאת למרות שבמשך ימים נערך מהספינות שידור חי וכל מי שרצה לבקר בהן יכול היה לעשות זאת.
ולבסוף, היכן היה המיסוך האלקטרוני המפורסם? עד הקרב על 'מרמרה' ביום ב' 31.5, צה"ל נחשב כאחד הצבאות המתקדמים בעולם בתחום המלחמה האלקטרונית. לאחר יום ב', בו צה"ל נכשל לא רק בשיתוק מערכות החשמל והסיגנלים של ה'מרמרה', אלא גם בשיתוק מצלמות הטלוויזיה וערוצי הקשר מהאונייה.