מדיניותה האיראנית של ישראל בין נשיא ארצות הברית דולנד טראמפ ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אביגדור ליברמן אמרו, ביום  ג' 17.10, לשר ההגנה הרוסי סרגיי שוייגו המבקר בישראל, כי ישראל לא תרשה התבססות צבאית של איראן בסוריה. מנטרה חורקת זו נשמעה בוודאי חלודה במקצת לגנרל הרוסי ששמע אותה וקרא עליה בדוחות המודיעין שהוא מקבל, אפשר וצריך להניח כי שוייגו חייך לעצמו.
גם הוא וגם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, היו מעדיפים שאיראן לא תבסס צבאית בסוריה, אבל מה בדיוק הישראלים המוזרים האלה רוצים ממנו?
שר הביטחון אביגדור ליברמן יוצא ביום רביעי 18.10 לוושינגטון, כדי להיפגש שם עם שר הביטחון האמריקני ג'יימס מאטיס James Mattis, וראש המועצה לביטחון לאומי  מאיר בן שבת יוצא יום קודם לוושינגטון וייפגש שם עם היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית הגנרל הרברט ריימונד מקמאסטר-שיפנו אליהם בדברים-תלונה זו.
מזווית ראייתם של הרוסים, ואולי גם הישראלים, אין שום גורם כיום במזרח התיכון שמדיניותו תורמת יותר להתבססות הצבאית האיראנית בסוריה מאשר ארצות הברית.  זאת למרות הנאומים חוצבי הלהבות של הנשיא דונלד טראמפ נגד איראן והבטחותיו לפעול נגדה.
רק ביום שני, יום הגעתו של שוייגו  לישראל, אפשר היה לראות את חוסר המעש האמריקני בהשתלטותם של הצבא העיראקי והמליציות השיעיות הפרו-איראניות בפיקודם של משמרות המהפכה האיראניים על עיר הנפט הכורדית קירקוק.
אם הנשיא טראמפ היה רציני בכוונותיו לפעול נגד משמרות המהפכה האיראניים, מדוע הוא לא פעל נגדם בקירקוק?
בסוף ספטמבר והתחלת אוקטובר אפשר היה לראות את נסיגתם של רוב הכוחות האמריקנים ממזרח סוריה, ואת ההשלמה של וושינגטון כי חיזבאללה מצד אחד והמליציות השיעיות העיראקיות הפרו-איראניות משתלטות על אזורי הגבול שבין סוריה לעיראק  מהצד השני, ויוצרת למעשה את הקמתו של הגשר היבשתי האיראני  מהמפרץ ועד הים התיכון.
סיבה נוספת לחיוכו הנסתר של שר ההגנה הרוסי הייתה בוודאי הערכתו, כי כפי שמוסקבה מבקשת כבר חודשים תשובות מוושינגטון לגבי המצב בחזיתות בסוריה ובעיראק ואיננה מקבלת תשובות ברורות, כך גם הסיכויים שישראל תשמע מממשל טראמפ דברים ברורים, הם קלושים ביותר.
במילים אחרות, למרות ההבדלים העמוקים הקיימים בין מוסקבה וירושלים, נוצר כאן, בעקבות המעורבות האיראנית העמוקה בסוריה ובעיראק והשיתוק האמריקני, בסיס לשיתוף פעולה רוסי-ישראלי לגבי המתרחש בשתי מדינות אלה. 
ההבדל המהותי בין הרוסים והישראלים הוא, שבעוד שהרוסים הם פרקטיים, ומשלימים עם הנוכחות הצבאית האיראנית בסוריה ובעיראק,  והם מוכנים לנצל את התבססות צבאית זו לצרכיהם, ישראל מתנגדת לכל צורה של נוכחות צבאית כזו.
אותם הדברים אמורים לגבי אזהרתו של ראש הממשלה נתניהו לשוייגו, כי איראן תהפוך בעוד שמונה עד עשר שנים למעצמה גרעינית כאשר בידיה יהיו מאגר גדול של נשק גרעיני. אם ישראל נכשלה בעצירת הנשק הגרעיני באמצעות ארצות הברית, איך היא חושבת שרוסיה הקשורה ופועלת עם תכנית הגרעין האיראנית האזרחית, יכולה לעשות זאת?
אפשר וצריך להניח כי כאשר הגנרל סרגיי שוייגו יחזור למוסקבה הוא יספר לפוטין את אשר ראה ושמע בישראל ויעלה בפניו את הדומינאנטיות של הנושא האיראני בדבריהם ובדרך מחשבתם של המנהיגים הישראליים.
הסיכויים כי דברים אלה ישנו את מדיניותה של רוסיה כלפי נוכחותה של איראן בסוריה, הם קלושים מאוד אם בכלל.

 

Print Friendly, PDF & Email

1 תגובות עבור “מדיניותה האיראנית של ישראל בין נשיא ארצות הברית דולנד טראמפ ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין

  • אוק 23, 2017 @ 8:33 at 8:33
    Permalink

    הם חוזרים ואומרים את זה כדיי שהציבור שמאמין להם ישמע את זה.
    תאכלס, ביבי אפשר לאיראנים להתבסס בגבולות הצפוניים שלנו כי זה טוב לו פוליטית.
    כל הזמן הוא בוכה לרוסים או לאמריקאים "איראן ככה, איראן ככה…" אבל מעשה אחד הוא לא עשה.
    כל ההפצצות זאת מדיניות צהלית, אם כבר ביבי רק עוצר אותם.
    על תקופת הכהונה הארוכה מידיי שלו כולנו נשלם ומשלמים מחיר כבד מאוד !

Comments are closed.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות