מדיניותה המזרח תיכונית של הקנצלארית אנג'לה מרקל, מוכנה להכיר בירושלים כבירת ישראל, אבל בעד התקרבות ברלין לאיראן, ולחיזבאללה.

המקורות המזרח תיכוניים והצבאיים של תיקדבקה. קנצלארית גרמניה אנג'לה מרקל מגיעה ביום א' 16.3, בראש משלחת של 7 שרים שהבכיר שבניהם יהיה שר החוץ הגרמני פרנק וולטר שטיינמאייר Frank- Walter Steinmeier, לביקור של 3 ימים בישראל, שיש לו 3 מטרות.
הראשונה: לציין את השתתפות גרמניה בחגיגות 60 השנה להיווסדה של מדינת ישראל. במסגרת זו, תופיע מרקל ותנאם בגרמנית בפני כנסת ישראל.
השנייה: לחנוך את את הפורום האסטרטגי הגרמני-ישראלי. במסגרת זו, תתכנסנה מידי פעם, ממשלות גרמניה וישראל לישיבה משותפת. הישיבה הראשונה של שתי הממשלות תיערך השבוע בירושלים. זו הפעם הראשונה שממשלה של מעצמה מערבית מתכנסת לישיבה בירושלים, דבר המקביל להכרה גרמנית בירושלים כבירת ישראל.
השלישית: הביקור בירושלים, יהווה את הכניסה הגרמנית לשלב האחרון של ההכנות לקראת כינוסה בחודש יוני השנה של ועידת שלום מזרח תיכונית בברלין. בוועידה ישתתפו נציגי מדינות הקוורטט המזרח התיכוני, ( עדיין לא נקבע דרג המשתתפים). כמו כן ישתתפו ישראל והפלסטינים, ושורה של מזומנים אחרים ממדינות ערב ומוסלמיות. למעשה מדובר בכינוסה של וועידת אנאפוליס מס 2, שהגרמנים ינסו לתת לה מסגרת רחבה יותר.
כינוס ועידה כזו ברלין תעניק לאנג'לה מרקל ולגרמניה, לדעת מעצבי המדיניות הגרמנית, מעמד של מנהיגות עולמית, והיא תהווה את שיאו של מהלך המעורבות הגרמנית במזרח התיכון, שהחלה מיד לאחר בחירתה של מרקל לתפקיד הקנצלאר בראשית 2006.
במסגרת מדיניות-מעורבות זו הידקה גרמניה את קשריה המדיניים והצבאיים עם מדינות המפרץ הפרסי וישראל. הציבה כוחות צבאיים בלבנון במסגרת כוח יוניפי"ל. מאוחר יותר הוציאה גרמניה את כוחותיה היבשתיים מלבנון, אולם השאירה מול חופי לבנון את כוחות הצי שלה. שרותי המודיעין והביטחון הגרמניים משתתפים במערך הביטחוני המערבי המגן על ראש ממשלת לבנון פואד סניורה ועל חברי ממשלתו. אלמנטים ביטחוניים גרמניים משתתפים בהקמת מערכת ביטחון לבנונית חדשה על גבול לבנון וסוריה, שמטרתה העיקרית היא לנסות ולמנוע הברחות נשק סוריות ללבנון.
לשורה של צעדים גרמניים אלה צריך להוסיף, את הקשרים הצבאיים והמודיעיניים המפותחים הקיימים בין ברלין וירושלים, הכוללים מימון ובניית צוללות תקיפה מדגם 'דולפין', עבור חיל הים הישראלי במספנות גרמניות.
אולם במקביל, אנג'לה מרקל, איננה מוכנה לוותר על יחסים ענפים עם איראן, סוריה, וחיזבאללה.
ברלין, שרק ברגע האחרון הסכימה לתמוך בתחילת החודש בהרחבת הסנקציות של האו"ם על איראן, גם זאת רק לאחר דילולן והפיכתן לחסרות משמעות, מתנגדת בחריפות לכל פעולה צבאית אמריקנית או ישראלית נגד התוכנית הצבאית הגרעינית האיראנית, או לחידוש המלחמה בין ישראל וחיזבאללה. מרקל סבורה, כי במו"מ מדיני זהיר, אפשר יהיה להגיע להסכם עם האיראנים, על כך כי לא יחזיקו נשק גרעיני, ואת חיזבאללה אפשר יהיה לשכנע, בעיקר באמצעות איראן, לקחת חלק במערכת השלטון הפוליטית בלבנון, דבר שיהפוך אותו בסופו של דבר מארגון צבאי, לארגון פוליטי. המקורות המודיעיניים של מוסרים כי המעצב הראשי של קו מדיני גרמני זה הוא ארנסט אורלו Ernst Uhrlau, ראש ה-BND שירות ביון החוץ הגרמני, הנחשב כיום כאיש הביון המערבי היחיד שיש לו קשרים ישירים עם ראשי המודיעין האיראני, ומנגנוני הביטחון של חיזבאללה. בשורה תחתונה, ברלין מוכנה לעזור לישראל להתחמש לקראת מלחמה עם איראן, ולפתח את קשרים האסטרטגיים שלה עם ישראל, אבל היא איננה מוכנה לוותר על קשריה האסטרטגיים עם טהרן.

Print Friendly, PDF & Email