מדיניות ההכלה של ווריאנט דלתא של בנט והורביץ היא ניסיון כושל למצוא דרך עוקפת מגפה. אין משא ומתן עם הנגיף. אם נתפשר היום עם הנגיף, נשלם את המחיר מחר
ב-14 ביולי אמר ראש הממשלה נפתלי בנט בהופעה מיוחדת בטלוויזיה את הדברים הבאים: 'יש לנו שתי אפשרויות – או להמשיך להיות אדישים עד שנגיע לסגר, או שהציבור כולו ייקח אחריות – ואז תוך חמישה שבועות ננצח. כשאני אומר אנחנו זה הממשלה והציבור ביחד'.
רק פוליטיקאי במקרה הטוב בלתי מנוסה, או במקרה הרע-טיפש, יכול היה לומר משפט כזה, כאשר לכולם ברור, כי המוטציות 'דלתא' ו'דלתא פלוס', מתפשטות במדינתו במהירות.
נשיאים וראשי ממשלות רבות, ביניהם בשעתו הנשיא דונלד טראמפ, ובימים אלה ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון נכוו, כאשר הבטיחו לנצח תוך זמן קצר את הקורונה.
מנהיגים פוליטיים מנוסים וזהירים יותר למדו להכיר את דרכיו הערמומיות והמפתיעות של הנגיף, ואיש מהם לא התבטא במושגים 'שאנחנו ננצח את הנגיף'.
ביום שישי 16.7, התגלו 855 מאומתים חדשים בישראל.
כמו בכל יום לאחרונה, כ-10 אחוז מהם אובחנו עם חזרתם מחו"ל בנתב"ג. אנחנו ככבר חודש לתוך התפרצות זן דלתא בישראל, ויבוא המוטציות מחו"ל ממשיך מדי יום.
מהיכן?
האחרונים שאובחנו היו ברובם מבריטניה, ספרד, קפריסין, גיאורגיה וארה"ב. חדי העין יגלו שהארבע הראשונות הן בדיוק המדינות שיהפכו למדינות תחת אזהרת מסע חמורה החל בעוד שבוע, על פי החלטת קבינט הקורונה שראש הממשלה בנט כינס ביום שישי בצהרים. כלומר, החוזרים מהן יחויבו בבידוד מלא, גם מחוסנים ומחלימים.
מלבד ארה"ב, היא לא ברשימה. בכך בנט ממשיך את מדיניותו של נתניהו – להעדיף יחסים תקינים עם ארה"ב על פני בלימת כניסת הווריאנטים.
למרות קריאות ה"סרק, סרק" לפיהן זן דלתא הוא זן סרק, המגיעות מבריטניה, ומהעובדה שממשלת בנט מתעקשת להמשיך לקחת דוגמא מבריטניה כיצד להילחם בנגיף, מתברר כי יש שם עליה תלולה ומדאיגה במספר החולים קשה, אשר יותר מהוכפל בשבועיים האחרונים.
גם מספר הנפטרים בישראל עלה ב-10 בשבוע האחרון, אחרי שכבר הגענו לתקופה ללא תמותה. בנדבקים ישנם מחוסנים וגם מחלימים, ונראה שתרחיש הבלהות של מוטנט שיעקוף את החיסון – הולך ומתגשם.
החיסון אמור להגן באחוזים גבוהים מפני מחלה קשה, אך יש לזכור שרובנו התחסנו לפני כחצי שנה. על פי מחקרים ראשוניים מעטים וללא ביקורת עמיתים, רמת הנוגדנים מהחיסון או מהחלמה יורדת מהר יותר אצל מבוגרים ובעלי כשל חיסוני. לאחר כחצי שנה, רמת הנוגדנים נמוכה למדי, אם כי כנראה עדיין מגנה במידה רבה מפני התפתחות מחלה קשה.
אנו גם רואים יותר ויותר מחלימים אשר חולים בפעם השנייה.
במצב כזה כולם בישראל ממשיכים לטוס. עצם זה שזה בכלל אפשרי, שזה קל ופשוט, מעורר סימני שאלה לגבי רצינות הממשלה בכוונותיה לבלום את כניסת המוטציות.
יותר ויותר ישראלים מתגלים כחולים בחו"ל ונדרשים להיכנס לבידוד בתנאים ובעלויות המוכתבים על ידי אותה המדינה. חלקם מאושפזים שם. אין מה לעשות מלבד לציית לחוקי אותה המדינה עד להחלמה.
במצב כזה מוזר לשמוע את ראש הממשלה נפתלי בנט ואת שר הבריאות ניצן הורביץ מדברים על מדיניות הכלה וחיים לצד הקורונה, ופתרונות הייטקיים מגניבים כגון "התו השמח" ומיני תווים שלא נקרא להם התו הירוק, חלילה.
בנט והורביץ מנסים לאפשר לכולם להמשיך להתנהל כרגיל ככל האפשר, כשבריטניה משמשת כמודל.
גם האזרחים הבריטיים כבר לא מאמינים במודל ה"זן דלתא הוא זן סרק", ושני שליש מעדיפים שלא יוסרו המגבלות בממלכה בעוד כשבוע, למרות החלטתו של ראש הממשלה בוריס ג'ונסון. אותו רה"מ שהוביל את בריטניה במדיניות חסינות העדר הכושלת לעבר 129,000 מתים, ונדבק בעצמו.
ביום שישי דיווחו הרשויות בבריטניה כי ביממה האחרונה אובחנו 51,870 חיוביים לנגיף הקורונה. זהו הנתון היומי הגבוה ביותר במדינה מאז חודש ינואר. כמו כן, 63 בני אדם מתו ב-24 השעות האחרונות כתוצאה מסיבוכי הנגיף. מנגד, בעוד ארבעה ימים, ביום שני 19.7, יוסרו כל הגבלות הקורונה בממלכה.
גם ממשלת בנט וקבינט הקורונה החדש יגלו ש"הכלה" – אינו מושג שהולך עם מגיפה פעילה. עם כל הרצון הטוב, יש להפריע לסדר הציבורי הרגיל ולהפר אותו על מנת לבלום את זן דלתא.
אם פעילויות החופש הגדול והנסיעות לחו"ל ימשכו כסדרן, שנת הלימודים הבאה לא תיפתח ב-1 לספטמבר כסדרה. ואם נקבל עלינו את ה"תו השמח" החלקי, יהיו לנו חגי תשרי לא מאד שמחים וככל הנראה תחת סגר מלא.
ואם נמשיך לא לבודד את מי שמגיע מארה"ב, נמשיך לייבא מוטציות לרוב.
במיגור מגיפות – אין עבודה חלקית ופשרות. אין משא ומתן עם הנגיף.
אם נתפשר היום עם הנגיף, נשלם את המחיר מחר.
המאמר נכתב על ידי שרון מיכאלוב, מנהלת מחקרים קליניים, M.Sc במדעי הרפואה באוניברסיטה העברית.