מדיניות ממשל ביידן מול איראן וסעודיה מאותתת כי הממשל ידרוש מישראל ומצה"ל למתן את התקיפות על מטרות איראניות בסוריה

מה אנחנו יכולים ללמוד מהצעדים הראשונים של מדיניות ממשל הנשיא ביידן במזרח התיכון וכלפי איראן.
הממשל החדש קבע ארבעה משימות עיקריות מול איראן והמזרח התיכון לפי סדר העדיפויות הבא:
1. קביעת גבולות לתוכנית הגרעין האיראנית ולפעולות האיראניות של זריעת אי-יציבות במדינות אחרות כמו תימן וסוריה.
2. להבטיח את ביטחונה של ישראל ולקדם את הסכמי השלום בין ישראל לפלסטינים ולמדינות ערביות.
3. להביא לידי סיום את המלחמות בתימן ובלוב.
4. לפעול לקידום זכויות האדם באזור.
מהצעדים האחרונים של ממשל ביידן אפשר לראות בבירור, כי הממשל החליט לטפל לפני הכול  במלחמה בתימן כדי להביא לסיומה וכדרך לקדם את המגעים עם איראן כולל אלה העוסקים בנושא הגרעיני.
בכך מנסה הממשל להתחמק מהדרישות האיראניות להסיר מעליה את הסנקציות הכלכליות כצעד ראשון להסכמתה להיכנס למו"מ עם ארצות הברית, אולם במקביל למלא את דרישתה של טהרן כי וושינגטון תעשה את הצעד הראשון  במו"מ בין שתי המדינות.
לשם כך הודיעה וושינגטון על שלושה צעדים:
א. ארצות הברית מפסיקה את תמיכתה בכוחות הסעודיים ושל איחוד הנסיכויות ה-UAE הנלחמים נגד הח'ותים בתימן. במילים אחרות ארצות הברית מפסיקה להעביר מידע מודיעיני לריאד ולאבו דאבי שיאפשר לחיילות האוויר שלהן להפציץ מטרות צבאיות של החות'ים בתימן.
ב. וושינגטון מפסיקה את משלוחי הנשק האמריקני לסעודיה לצורך בדיקה לאן נשק זה הולך ואיך הסעודים משתמשים בו.
ג. הממשל הודיע על הקפאת עסקת רכישת המטוסים המתקדמים  מדגם F-35 לאיחוד נסיכויות הנפט הערביות ה-UAE, עד אשר תיערך בדיקה נוספת בדבר הצורך של הנסיכות במטוסי קרב מתקדמים אלה.
כבר בשבת 6.2 הזדרזה איראן ודחתה צעדים אלה.
שר החוץ של איראן מוחמד ג'וואד זריף אמר בטהרן כי "הזמן של ארצות הברית לחזור להסכם הגרעין הולך ואוזל". זריף הוסיף ואמר כי "ככל שהאמריקנים יידחו את הקץ, כך יפסידו יותר". לדבריו מתברר שממשל הנשיא ביידן לא מעוניין להיפטר מהמדיניות הכושלת של טראמפ.
במילים אחרות, טהרן איננה מעוניינת בצעדים אמריקנים הנוגעים לבעלי בריתה במזרח התיכון. טהרן רוצה ודורשת צעדים מוחשיים להסרת הסנקציות הכלכליות עליה.
אפשר וצריך להניח כי בסופו של דבר ממשל ביידן יגיע להסכם עם איראן על פתיחת השיחות הגלויות בין וושינגטון וטהרן. אולם בינתיים יש לישראל אפשרות לבדוק מה מבשרים הצעדים הראשונים של מדיניות ממשל ביידן לגבי המזרח התיכון.
הלקח העיקרי הוא שהממשל החדש איננו רוצה להגיע להתנגשות ולעימות ישיר עם איראן. ממשל ביידן מוכן להשתמש בבני חסותה של איראן כאמצעי להקל את הלחץ עליהם כאיתות של רצון טוב כלפי טהרן. 
אם הממשל מוכן להפסיק את העזרה הצבאית לסעודיה כדרך ללחוץ על הממלכה להפסיק את המלחמה נגד החות'ים, וזאת בזמן שהחות'ים ממשיכים את ירי הטילים שלהם על ערים ובסיסים צבאיים מרכזיים בתוך סעודיה עצמה, פירוש הדבר שממשל ביידן איננו מוכן לתת אישור לסעודיה להגיב צבאית נגד בעלי בריתה של איראן בתימן וכי על ריאד להתחיל לחשוב במושגים של התקפלות-נסיגה מתימן במקום התגובה ההתקפית.
אם נעביר קווי מחשבה ופעולה אלה מהזירה התימנית לזירה הסורית, שם ישראל מנהלת את עיקר הפעולות הצבאיות שלה נגד איראן והארגונים הצבאיים התומכים בה, כולל חיזבאללה במלחמה שבין המלחמות, נראה כי ממשל ביידן לא ינהג כממשל טראמפ ולא יסכים לתת לישראל יד חופשית בתקיפת המטרות  של המטרות האיראניות ובעלי הברית שלה בסוריה ובעיראק.
ההערכה של תיקדבקה היא, כי ייתכן שמאוד בקרוב תעמוד ירושלים בפני דרישה של ממשל ביידן לצמצמם את היקף התקיפות ולבקש ממנה אישור על כל תקיפה מצומצמת או נרחבת בסוריה.
במילים אחרות ממשל ביידן ינסה להגביל את חופש הפעולה הישראלי בסוריה.
וזו רק ההתחלה.