מה אפשר לחיזבאללה להניח לצה"ל את מארב שתי זירות המטענים ליד הכפר הלבנוני לבונה Labbouneh?
מה שהתרחש ביום ד' 7.8 בבוקר מסביב לכוח צה''ל שחדר לתוך לבנון, הוא 'אנצריה 2'.
נכון, תודה לאל, שמדובר ב-4 חיילי צה''ל שנפצעו בינוני, ולא ב-12 הרוגים, כפי שהיה לפני 16 שנה ב-1997 ליד הכפר אנצריה בדרום לבנון, שם כוח של שייטת מס' 13 נקלע לזירת מטענים, ולאחר מכן כוח חילוץ שהגיע למקום נקלע למארב נוסף מתוכנן מראש של חיזבאללה.
לקח עוד 13 שנה, והצגת תמונות של מזל''ט ישראלי לא מוצפן שהוצגו ב-2010 על ידי מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, כדי שצה''ל יודה כי אכן באנצריה היה מארב מתוכנן מראש של חיזבאללה שהשתמש בתמונות שקיבל מהמזל''טים הישראלים, כדי להניח אותו.
לכן, הערתו של שר הביטחון משה יעלון, כמה שעות לאחר האירוע 'כי הכוח עלה על מטען ישן או חדש אינני יודע', הייתה מיותרת. צריך לומר את העובדות בצורה ברורה, אחרת מה שהתרחש ליד הכפר הלבנוני לבונה Labbouneh, הנמצא מול העיירה הישראלית שלומי בגליל המערבי, יהפוך באמת ל'אנצריה 2'.
כוח של צה''ל נכנס ללבנון. הכניסה נעשתה במרחק שלא יותר מאשר כ-80 מטר מעמדת כוח יוניפי''ל הקבועה במקום.
מיד ביציאה נתקל הכוח לא במטען אחד, אלא בשתי זירות של מטענים שהונחו במקום במרחק של 60 מטר זו מזו. במלים אחרות, למרות התפוצצות זירת המטענים הראשונה, ניסה הכוח להמשיך בדרכו כדי לבצע את משימתו ואז עלה על זירת המטענים השנייה.
אין ספק, כי המדובר בזירות מטענים חדשות, שהונחו במקום על ידי חיזבאללה, אשר חשף כנראה חדירות קודמות של צה''ל לתוך שטח לבנון בדרך זו, והחליט להטמין לכוחות צה''ל מארב של מטענים.
אם חיזבאללה היה יכול, היה כנראה, גם מטמין מארב של כוחותיו המיוחדים, ומספר הנפגעים בקרב חיילי צה''ל היה גבוה יותר. אולם האיסור המדומה שקיים על פעולות חיזבאללה לאורך רצועת הגבול בדרום לבנון, ועוד יותר הימצאותה של עמדת יוניפי''ל במקום מנעו זאת ממנו.
למרות זאת, כך מוסרים המקורות הצבאיים של תיקדבקה, אנשי חיזבאללה היו כן נוכחים בשטח, כשהם מפעילים את המטענים.
במלים אחרות, אנשי חיזבאללה חיכו לבואו של כוח צה''ל, עקבו אחריו, והפעילו את זירות המטענים כאשר הניחו כי ההפעלה תגרום לנפגעים מבין החיילים.
בנקודה זו מתחילות לעלות השאלות, הנוגעות לכל כוחות צה''ל המוצבים היום לאורך גבולות ישראל עם לבנון וסוריה.
1. מהיכן נודע לחיזבאללה כי זהו הנתיב דרכו חיילי צה''ל נכנסים לזירה הזו בלבנון? האם מדובר בעריכת תצפיות קפדניות, המשתמשות בציוד מתקדם לראיית לילה? או במידע מודיעני שנמסר לחיזבאללה על ידי גורם שלישי?
2. התשובות לשאלות אלה הן בעלות חשיבות רבה, משום שהן צריכות לקבוע האם גם דרכי גישה נוספים של צה''ל ללבנון נחשפו על ידי חיזבאללה, ואם גם שם הונחו זירות מטענים-מארבים דומים, או לא?
3. כיצד זירות המטענים הופעלו?
4. האם, או איזה איזו פרצה מודיעינית התרחשה במערך של צה''ל לאורך גבול לבנון, אותה חיזבאללה ניצל ביום ד'?
5. האם היה קיים בלבונה מחדל של צה''ל כמו בשעתו באנצרייה, או שהמדובר בהצלחה מקומית מוגבלת של חיזבאללה?
לאחר אסון השייטת באנצריה, הצפין צה''ל את מעבר המידע והתמונות מהמזל''טים שלו לתחנות הקרקע כך שלא יפלו יותר בידי חיזבאללה. צה''ל לא שיער ב-1997 כי חיזבאללה התקדם כל כך במערך הלחימה המודיעיני שלו. החקירה שנפתחה בצה''ל ביום ד' לאחר התקרית צריכה לספק תשובות מהירות ומדויקות, איזה התפתחות בלתי ידועה עד היום התרחשה אצל חיזבאללה שאפשרה לו להניח את זירות המטענים ליד לבונה.
חיזבאללה ידוע במלכודות המודיעיניות והצבאיות שהוא מניח לצה''ל. כך היה באסון השייטת ב-1997. בחטיפת והריגת שלושת חיילי צה''ל בני אברהם, עדי אביטן ועומר סואעד ז''ל באוקטובר 2000. בפגיעה באמצעות טיל יבשה-ים בספינת הטילים מדגם סער 5- אח"י חנית ביולי 2006 מיד עם פרוץ מלחמת לבנון השנייה, ולאחרונה- חדירת המלט המתקדם האיראני למרחב האווירי של ישראל באוקטובר 2012.
בכל הפעולות הצבאיות האלה צה''ל הופתע. אין שום צורך שגם האירוע בלבונה יצטרף לרשימה ארוכה זו.