מה ידוע לנו על האומיקרון? שום דבר! החולים הראשונים בזן טרם החלימו, כך שאין עדיין נתונים. הכול יכול להתרחש, אולי הוא אלוף בהתפשטות והדבקה, אבל מחולל מחלה קלה יותר
אין ספק שהמיתוג של קוביד הולך ומשתפר מזן לזן. הפעם יש לנו וריאנט עם מיתוג של רובוטריק מגניב, וזו הבשורה הטובה היחידה בפי לגביו.
מה הוא עושה, האומיקרון? ובכן, עד כה לא ידוע הרבה.
הדגימה החיובית הראשונה של אומיקרון שנלקחה מחולה בדרום אפריקה, רוצפה ב-9.11.2021. כלומר, לפני כמעט שלושה שבועות. מאז, הצליח הזן הזה להשתלט על דרום אפריקה ולערער את שלטונו היציב של זן דלתא. זו מהירות התפשטות מטורפת. נראה שהאומיקרון הוא בעל יכולות גבוהות יותר משל הדלתא, לפחות בהדבקה.
נשאים התגלו במספר מדינות מחוץ לדרום אפריקה, כגון הונג קונג, גרמניה, צ'כיה, בריטניה, בלגיה, הולנד ולצערנו גם בישראל.
אומיקרון צבר כ-50 מוטציות, כ-32 מהן באזור חלבון הספייק בלבד. הספייק האומיקרוני שונה במידה כה מהותית מהספייק שנגדו פותחו החיסונים, עד שפייזר ומודרנא הודיעו אתמול שהן מתחילות לפתח חיסון חדש לחלוטין כנגדו. הן צופות שחיסון כזה יהיה מוכן לאישור הרשויות תוך 100 ימים.
האם זה אומר שהחיסון הקיים כבר לא עובד? לא, מאחר וזה טרם נבדק. לפחות בישראל, נראה שמחוסנים נדבקים כפי שלא מחוסנים נדבקים, וזה מבשר רעות. עם זאת, מדובר על מקרי הדבקה בודדים, ולא ניתן להסיק מסקנות עדיין.
מה מעבר לזה ידוע לנו על האומיקרון? שום דבר!
החולים הראשונים בזן זה ככל הנראה טרם החלימו, כך שלא ניתן לאסוף עדיין נתונים. הכול יכול להתרחש, כולל האפשרות שהוא אולי אלוף בהתפשטות והדבקה, אבל מחולל מחלה קלה יותר.
ומה בישראל? כאמור, יש לנו כבר נדבקים ספורים. אחת מהן, עובדת זרה ממלאווי, ראתה לנכון לברוח מהמלונית ולנסוע לאילת, כך שהמספר צפוי לעלות. אתמול נודע כי הרשויות מחפשות אחר 800 אנשים נוספים שיתכן שנדבקו. שווייץ לדוגמא הכניסה את ישראל באופן מיידי לרשימת המדינות מהן אסורה לחלוטין הכניסה לשטחה.
עם זאת, עושה רושם שתרגיל החירום- 'אומגה' שקיימה הממשלה לפני כשבועיים, תרם מאד. בקבינט התקבלה ההחלטה להכניס לבידוד את כל החוזרים מחו"ל, ולסגור את הכניסה לזרים לארץ. זו החלטה נכונה שצריכה להתקבל בכל מצב בו קיים זן חדש. אין צורך לסגור את נתב"ג, כל עוד כולם נכנסים לבידוד אפקטיבי עם נחיתתם. סגירה כזו כלפי חוץ, מאפשרת את המשך הפתיחה כלפי פנים. כמובן שכל זה היה נכון עם הזנים הקודמים. נראה איך האומיקרון יתפשט כאן, ואם אכן יהיה ניתן להימנע מהגבלות.
האומיקרון מגיע לישראל כשהחיסוניות מהמנה השלישית נמצאת בדעיכה, ובתחילת תקופת חיסוני הילדים. אנחנו נדע יותר על עמידות האומיקרון בפני החיסון לפני שנדרש לקבל את המנה הרביעית. סביר להניח שהחיסון מעניק הגנה רחבה, גם אם חלקית בהצלחתה מול זנים נושאי מוטציות רבות, אולם יהיה צורך בהערכת מצב חדשה, ככל שייאסף מידע נוסף על אומיקרון.
לאור השאלות שמגיעות מהורים לילדים קטנים, התשובה הכללית היא שיש לחסנם. כדאי שתהיה להם הגנה כלשהי, גם אם חלקית, בוודאי מול זן חדש ולא ידוע.
הדבר השני הוא שאין מה לחכות לחיסון החדש נגד האומיקרון. 100 ימי פיתוח חיסון + התקופה עד לקבלת האישור לחיסון, יביאו אותנו בקלות לחצי שנה ואפילו שנה מהיום. אפשר בשקט להתחסן לראשונה-בעיקר ילדים ולא מחוסנים, או לקבל בוסטר גם אם אתם כבר מחוסנים. עליכם להיות גם מוכנים לקבלת החיסון החדש כבוסטר בפעם הבאה כאשר נזדקק לכזה.
המאמר נכתב על ידי שרון מיכאלוב, מנהלת מחקרים קליניים, M.Sc במדעי הרפואה באוניברסיטה העברית.