מה יקרה עכשיו עם איראן?

תיקדבקה.מה יקרה עתה עם הנושא הגרעיני האיראני, לאחר שד"ר מוחמד אל ברדעי, ראש הוועדה לאנרגיה גרעינית של האו"ם הודיע ביום ו` 28.4, למועצת הביטחון כי איראן התעלמה ומתעלמת מקריאותיה להפסיק את כל פעולותיה להעשרת אורניום. נשיא ארצות הברית ג`ורג בוש אמר כי `אנו רק בתחילת הצעדים הדיפלומטים`. סנטור ג`ון מקקיין, אחד הבולטים שבין הסנטורים האמריקנים, הזהיר את רוסיה ואת סין כי הן תתנגדנה להטלת סנקציות, קשריהן עם וושינגטון ייפגעו. וראש הממשלה בפועל אהוד אולמרט אמר בראיון לעיתון גרמני כי נשיא איראן אחמדי-נז`אד `הוא פסיכופט,` שקרוב לוודאי לא יצליח להשיג את מטרתו. זו הייתה התרומה `המקורית` של ראש ממשלה בישראל למידע העולמי על נשיא איראן ולאיומים האיראנים על ישראל.
כל התגובות האלה מצביעות על דבר/כיוון אחד. בשלב הנוכחי לא יקרה כלום עם תוכנית הגרעין האיראנית, והאיראנים ימשיכו לפתחה כפי שעשו בעבר , אולי בקצב הרבה יותר מואץ.
לכך היו מכוונים דבריהם של בכירים איראנים שאמרו בסוף השבוע כי בימים האחרונים נוספו עוד 328 צנטריפוגות במתקן בנטנאז, וכי בקרוב תתפרסמנה `ידיעות משמחות נוספות` על תוכנית הגרעין האיראנית.
גם אם מועצת הביטחון תחליט בעוד חודשיים או שלושה להטיל סנקציות על איראן, יהיו למהלך שתי תוצאות:
1.מוסקבה ובייג`ין תסכמנה בסופו של דבר כי סנקציות כאלה יוטלו, ותצבענה עבורן.
2. מוסקבה ובייג`ין תסכמנה לכך רק רק באם הסנקציות תהיינה מועטות, חסרות השפעה על כלכלתה של איראן, ובוודאי כאלה שלא תפגענה בקשרים המסועפים הכלכליים, הצבאיים , וקשרי הנפט, שיש לרוסיה וסין עם איראן.
מצב זה כבר הביא בסוף השבוע בוושינגטון לדיבורים כי ארצות הברית תאלץ להקים גוף אמריקני מיוחד משלה שיטיל סנקציות אמריקניות נרחבות יותר על איראן, תוך שהיא משכנעת מדינות אחרות כמו בריטניה, צרפת, וגרמניה להצטרף לגוף זה.
גם לצעדים אלה לא תהייה השפעה גדולה של איראן שכבר בתחילת 2006 משכה את כל כספיה והשקעותיה מהמערכת הבנקאית המערבית, בייחוד האירופאית, היכן שלוושינגטון יש השפעה, והעבירה אותם לבנקים במדינות מוסלמיות במזרח הרחוק, כמו מלזיה, ואינדונזיה, אבל גם לסינגפור, שם האמריקנים אינם יכולים להתערב, מבלי שהם יסכנו את מעמדם וקשריהם הפוליטיים והצבאיים.
לכן האופציה היחידה להפסיק את התוכנית הגרעינית האיראנית, הייתה ונשארה מכה צבאית, אשר תצליח להרוס חלק חשוב ממתקני הגרעין, העשרת האורניום, ומפעלי ייצור הטילים של איראן.
הסנטור ג`ון מקקיין הוא היחיד שהתייחס לאפשרות כזו באומרו כי האמריקנים אינם יכולים להרשות לעצמם להשאיר את המכה הצבאית על המתקנים האיראנים בידי ישראל, וכי וושינגטון תצטרך לנקוט בפעולה כזו לפני הישראלים, משום שהיא איננה יכולה להסכים להשמדתה של מדינת ישראל.
היחידים שבטוחים כי פעולה צבאית אמריקנית כזו תתרחש במשך 2006, הם שורה של אנשי צבא, מודיעין, ומומחים אסטרטגיים רוסים, המופיעים בשבועות האחרונים בכלי תקשורת רוסיים ומדברים על ההתקפה הצבאית האמריקנית על איראן כעל עובדה מוגמרת. במקרה של פריצת מלחמה בין ארצות ואיראן, רוסיה, לדבריהם, תישאר ניטרלית.
בסופו של דבר ההחלטה אם להנחית מכה צבאית על איראן או לא מצויה בלעדית בידיו של נשיא ארצות הברית ג`ורג בוש. בהתחשב במעמדו הפנימי בתוך ארצות הברית, ובמעמדה של ארצות הברית בעיראק, ספק באם החלטה כזו תתקבל על ידו בזמן הקרוב.