מול אפשרות של אספקת מלטים אמריקנים לפקיסטן מבצעת הודו רכישת ענק של מלטים קרביים ישראליים, בשווי של מאות מיליוני דולרים

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: חוגים המקורבים למיניסטריון ההגנה ההודי בניו-דהלי הודיעו ביום ה' 31.3, כי משלחת צבאית הודית שביקרה בימים האחרונים בישראל סיכמה על קנייתם של מלטים קרביים המסוגלים לשאת טילים ולתקוף בעצמם מטרות צבאיות, כשהם משמשים כטיל, אותם תציב הודו בקו הראשון של החזית מול פקיסטן. המקורות ההודים סרבו לנקוב במספר המלטים הקרביים שהזמינו במפעילי ה-IAI התעשייה האווירית הישראלית.
המקורות ההודים לא רק שלא היססו מלומר בצורה ברורה כי ניו דלהי מבצעת את הרכישה הזו מישראל, כצעד שנועד להקדים את אפשרות כי ארצות הברית עומדת לספק מלטים כאלה לפקיסטן, אלא גם העלו את האפשרות כי מלטים קרביים מתוצרת ישראל שיהיו בידיהם יתמודדו בפעם הראשונה בשדה הקרב מול מלטים קרביים אמריקנים שיופעלו על ידי הפקיסטנים.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים כי פקיסטן לוחצת על ממשל אובמה לספק לאיסלמאבאד מלטים אמריקנים אסטרטגיים מדגם Predator, אותם ארצות הברית מפעילה נגד מטרות של אלקעידה והטאליבן באפגניסטן והטאליבן.
המקורות ההודים אמרו כי סוכם בישראל על קנייתם של 3 סוגי מלטים ישראלים מהדגמים Searcher-II, Heron (איתן), ו- Harpy `killer'. המקורות הדגישו כי יכולת נשיאת הטילים של המלטים הישראליים, ויכולות העיקוב והפגיעה שלהם במטרות, נועדו לתת תשובה לכך כי בידי הפקיסטנים יהיו מלטים אמריקנים המסוגלים לשגר טילי AGM-114 Hellfire, בהם האמריקנים משתמשים.
המקורות ההודים גם אמרו כי המשלחת הצבאית ההודית נשלחה לישראל בימים האחרונים, (בשבוע שעבר), לאחר שבניו דלהי התעורר חשש, כי מועד אספקת המלטים האמריקנים לפקיסטן הוא יותר קרוב עתה, מאשר המודיעין ההודי העריך עד עתה.
ההודים גם הודיעו כי הם רכשו ביחד עם המלטים הישראלים, מערכות פיקוח קרקעיות מתקדמות advanced ground control systems הכוללות מכ"ם, ומסופי מידע ממוחשבים data terminals, שיאפשרו להם להפעיל את המלטים ביעילות.
המקורות הצבאיים ההודים הוסיפו ואמרו כי המשלחת הצבאית שביקרה ההודית בישראל גם בדקה למה שהוגדר 'ההכנות' החל משנת 2001, להפעיל מבצעית את המלט הישראלי Harop` killer', בשירות הצבא ההודי. המלט הזה מסוגל לשהות במשך 6 שעות מעל המטרה, לעקוב אחריה, ולתקוף אותה מכל זווית. כמו כל מסוגל המלט הזה לפעול באזורי קרבות, באזורים ימיים, או עירוניים צפופים.
המשלחת ההודית גם ביקרה ובדקה את ההתקדמות בפרויקט ביטחוני הודי-ישראלי נוסף, והוא פיתוחו ובנייתו של מסוק קרבי מדגם DRDO בלתי מאויש שיכנס לפעולה בחילות הים הישראליים וההודים, הנבנה גם הוא על ידי התעשייה האווירית הישראלית. ההודים משתתפים במחצית מעלויות הפיתוח והבנייה של המסוק החדש.