מומחי ביטחון וסייבר: הבלגים לא ביצעו פעולות איסוף מידע בסיסיות לאחר רצח הישראליים במוזיאון בבריסל

ככל שחולפים הימים מאז הרצח של בני הזוג הישראלי מרים ועמנואל ריוה, בשבת 24.5,  הסיכוי לתפוס את הרוצח הולך וקטן, בעיקר מכיוון שלבלגיה אין תשתית מודיעינית סיכולית רצינית  לטיפול בטרור. העברת חקירת הרצח במוזיאון היהודי מהתביעה הכללית לידי משטרת המדינה ה- State Security מעלה את הסבירות שמדובר ברצח על רקע טרוריסטי אך גם מאשרת את הסברה שאין בידי כוחות הביטחון המקומיים קצה חוט לפתרון הפרשה, כך מדווחים המקורות המודיעיניים וללוחמת טרור של תיקדבקה.
בהיעדר קשרים איתנים בין ארגוני המודיעין הישראליים ובין ה- GISS  הבלגי, שיכל לתווך בין מומחי סיגינט ישראלים וה- State Security המקומית, פעילויות איסוף מבצעיות ראשוניות ובסיסיות, ההכרחיות לגילוי עקבות או סימנים בודדים שהושארו על ידי המפגע לא נעשו, ועובדה זו  הגדילה את סיכויי הרוצח להימלט. על אף שבלגיה מארחת את מטה נאט"ו, ואת מרכז האיחוד האירופאי בבירתה, הטרור לא היכה בשנים האחרונות במדינה כך שמערכי הסיכול המקומיים אינם משומנים ומחודדים, והם רדומים.
באירועים אחרים, שיתופי פעולה בין ארגוני סיכול ומודיעין ישראלים לזרים הניבו פירות מבצעיים מידיים, כאשר המדינה המארחת מבצעת את כל הפעולות ה"קדמיות", כגון סגירת הרמטית של זירת הפיגוע ונתיב ההימלטות, ציטוטים, מעקבים, מעצרים וחקירות, כאשר מומחים ישראלים מנהלים את הלוגיקה המודיעינית מאחורי הפעולה. שום דבר דומה לכך לא התרחש בבריסל.
אילו הטיפול באירוע היה מועבר בזמן לידיים מתאימות, כאלה הכוללות גם יכולות ותובנות סיגינטיות, הכרת האויב, שיטות ותשתיות, שפה ולהג, היה ניתן לקדם במהירות וביעילות את המצוד אחרי הרוצח, על ידי מחקר מקורות אוסינטיים-OSINT Open Source  Intelligence מידע גלוי ברשתות חברתיות, הצבעה על תשתיות טרור רדומות או פעילות, העלאת האזנות למכשירים סלולארים, קווים ולכתובות IP  וביצוע מחקרי תקשורת analyzes target communications.
בהיעדר עצורים או קצה חוט אחר מקרי אחר, חקירה עצמאית של שלטונות בלגיה, ללא סיוע בני ברית או מעצמה ידידותית, תשאיר את הרוצח חופשי ובחיים וגרוע מכך את שולחיו.
מצב זה ישאיר את השאלה מי שלח את הרוצח המקצועי שחיסל  את  מרים ועמנואל ריוה, ללא תשובה. לכן הדיון המתנהל  בשאלה זו בתקשורת הישראלית, לא שאין לו בסיס, אלא גם לו על מה להסתמך.
בניגוד למתפרסם, מהמודוס האופרנדי של הרוצח ניתן להסיק בוודאות שעמנואל ומרים ריוה לא היו מטרת שליחותו הרצחנית, שכן הרוצח איבד עוד זמן יקר, אחרי שירה והרג את הזוג. משנכנס פנימה, לכיוון מבואת המוזיאון, פתח את הדלת והמשיך להרוג  בעזרת רובה הסער שהיה בידו בעוד שני עובדים מקומיים. לו הייתה זו התנקשות מכוונת בשני הישראלים, הרוצח לא היה ממשיך במסע הרצח והיה נמלט מן הזירה במהירות האפשרית.

כל פרט מסרטי מצלמות האבטחה ששוחררו, מראה  על מקצועיות-כמעט בלתי מתפשרת:
הרוצח חבש כובע מצחייה ולבש חולצה כחולה מכופתרת מתחתיה, ככל הנראה, אפוד מגן נגד ירי. הוא נשא שני תיקים שחורים ארוכים, מאחד מהם הוציא קלצ'ניקוב קצר קנה בעזרתו ביצע את הירי. לחזהו נצפה התקן המזכיר מצלמת וידאו.
כבר במסדרון הכניסה המוביל למוזיאון מרחוב Minimes פגש המתנקש בבני הזוג ריוה, ירה בהם בפלג הגוף העליון מטווח קצר מאוד- מטרים ספורים והרגם. לאחר מכן ניגש לפתח דלת המוזיאון וירה מהכניסה מספר צרורות, מהם נהרגו עוד שני עובדים. בנתיב ההימלטות שלו הרוצח חלף בסמוך לקורבנותיו המוטלים ממש בסמוך ליציאה ופנה ימינה (דרומה) לרחוב Minimes ממנו המשיך לעבר הכיכר הגדול, הומה האדם. באחד הסרטונים נראית ידו נשארת בתוך התיק בה נשא את כלי הנשק, ככל הנראה על מנת להגיב באש לניסיון לעצור אותו, דבר שאיש בבריסל לא ניסה לעשות. 

 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות