מוסקבה ואנקרה נכנסות לשדות הגז הלבנוניים כדי לעצור את שדות הגז הישראליים

שלושת שדות הגז תמר, דלית, ולוויתן, מול חופי ישראל, ובהן רזרבות של כ-25 טריליון פיט מרובעים cubic feet , אשר עתידים לחולל מהפכה בכלכלת ישראל בעשור הבא, כולל הפיכתה של ישראל ליצואנית גז, לא נעלמו מעיני וחושי האנרגיה החדים של ראש ממשלת רוסיה ולדמיר פוטין. מפוטין גם לא נעלמו טענותיה של לבנון, כי ישראל שואבת את הגז מבארות הנמצאות בתחום המים הטריטוריאליים שלה, טענה שאין לה כל בסיס. הרעיון המרכזי של פוטין הוא, כי טורקיה תהפוך לשותפה במאמצים של מוסקבה לפתח את שדות הגז הלבנוניים, שאחד מהתפקידים שלהם יהיה לעצור  ולעקוף את שדות הגז הישראליים.
עובדה נוספת שלא נעלמה מתשומת לבו של פוטין, אליה איש לא שם לב מערב ובישראל, הייתה כי ראש ממשלת לבנון סעד חארירי נסע לקפריסין ב-21 לאוקטובר כדי להיפגש עם הנשיא דימטריס כריסטופייאס Dimitris Christofias, וכי מאחורי ההגדרות הכללית שאמרו כי השניים שוחחו על המצב באזור, התקיימה בין השניים פגישה ב-4 עיניים, בה חארירי ביקש מנשיא קפריסין כי יסכים לשיתוף פעולה עם ביירות בקביעת הגבולות של שדות הנפט והגז במזרח התיכון. חארירי לא יכול לבקש זאת לא מישראל, ולא מסוריה, ולכן פנה לקפריסין, כאשר המטרה שלו ברורה, לנסות ולמנוע מישראל מלהשתלט על שדות גז נוספים, ואולי גם שדות נפט שיימצאו במזרח הים התיכון.
הבעיה של נשיא קפריסין לתת תשובה חיובית לחארירי הייתה שהוא צריך היה להודיע על כך לראש ממשלת יוון ג'ורג פפנדראו George Papandreou ולבקש את רשותו לצעד כזה. בהתחשב בברית האסטרטגית הצבאית והכלכלית המתפתחת בשנה האחרונה בין אתונה לירושלים, פפנדראו עדיין לא ענה לפנייתו של נשיא קפרסין. במילים אחרות, בשלב זה הוא דחה אותה.
לכן, באמצע נובמבר הוזמן ראש ממשלת לבנון סעד חאירירי, הנמצא בעיצומו של מאבק על עתיד השלטון בלבנון ועל עתידו האישי הפוליטי, לבוא בדחיפות למוסקבה. כאשר חארירי הגיע לשם לביקור של יומיים (17.11-16), הוא זכה לכבוד שרק ראשי מדיניות מעטים זוכים לה. הוא נפגש גם עם הנשיא דימטרי מדבדב, וגם עם ראש הממשלה ולדמיר פוטין, אשר הכינו לו קבלת פנים מפוארת.
המקורות של תיקדבקה מדווחים, כי בשיחה ב-4 עיניים שהייתה לחארירי עם פוטין, השניים לא דנו במצב הפוליטי הנפיץ בבירות, ולא כיצד מוסקבה תעזור לראש ממשלת לבנון להישאר בשלטון, אלא כיצד מוסקבה תעזור ללבנון לשים את עצמה על מפת שדות וצינורות הנפט והגז בים התיכון. ציטוט המקור הרוסי: how Moscow will help Lebanon to place itself on the map of oil and gas field and pipelines in the Mediterranean.
המקורות שלנו מוסרים כי פוטין אמר לאורחו כי הדרך היחידה שלו לפתח את אוצרות הגז והנפט של ארצו הטמונים בים, היא להישען על מוסקבה, ולהפוך אותה לבעלת הברית של לבנון בנושאי האנרגיה.
תמרות הסכמה לבנונית כזו, פוטין הציעה לחארירי, כי רוסיה תהפוך למשקיעה העיקרית במשק הלבנוני, דבר שיחזיר לביירות את מעמדה כבירה פיננסית של המזרח התיכון, וכי רוסיה תעמיד לרשות לבנון את כל הכספים, הציוד הטכני, וצוותי העובדים, הדרושים לה כדי לפתח את השדות שלה. פוטין גם הבטיח לחארירי כי רוסיה תצייד את צבא לבנון במערכות הנשק החדישות ביותר, כאשר ביירות צריכה לשלם עבורן מחירים מינימאליים, כדי שיעמדו לרשותה הכוחות הדרושים להגן על שדות הנפט והגז, כאשר אלה יימצאו.
הסימן הגלוי היחיד שחארירי קיבל את ההצעה הרוסית הזו הייתה כי הוא יצא את מוסקבה כאשר בידו מתנה רוסית משמעותית ללבנון. מוסקבה התחייבה להעביר מיד לביירות, חינם ללא תשלום כלי נשק רבים ביניהם, 6 מסוקים מדגם MI 24, 31 טנקים מדגם T-72, ו-36 תותחים כבדים 130 mm, אליהם יצורפו חצי מיליון פגזים.
נוסף לכך פוטין וחארירי סיכמו את 3 הסעיפים הבאים:
1. חברות רוסיות תקבלנה ערבויות מהמשלה הרוסית שיאפשרו להן בניית תחנות כוח חשמליות המונעות בגז, זאת בתנאי שלבנון תתחייב לקנות חשמל מחברות אלה במשך 30 שנה מיום הפעלתן.
2. האפשרות של שגז רוסי יוזרם ללבנון דרך צינור טורקי, שיוביל את הגז לצינור הערבי Arab pipeline  שיוקם ויחבר את הים התיכון עם גבול סוריה-לבנון. משם הגז הרוסי יועבר לסוריה.
3. רוסיה המתכוננת לבנות בטורקיה 3 תחנות כוח גרעיניות, תשכנע את אנקרה, כי תחנות אלה תספקנה חשמל גם ללבנון. בכך טורקיה תהפוך לשותפה במאמצים של מוסקבה לפתח את שדות הגז הלבנוניים, שאחד מהתפקידים שלהם יהיה לעצור את שדות הגז הישראליים. זו הייתה הסיבה העיקרית מדוע ראש ממשלת טורקיה טאייפ ארדואן הגיע ביום ד' 24.11 לביירות, ונפגש שם עם חארירי. לארדואן יש עתה אינטרס להרגיע את המצב בלבנון ולדאוג לכך כי חארירי ימשיך להיות ראש הממשלה בביירות.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מוסרים כי אחד מהגורמים העיקריים הדוחפים את ולדמיר פוטין בעסקה זו, הוא הבסיס הימי הגדול שהרוסים בונים עתה בטרטוס שבסוריה. בסיס שיהיה הבסיס העיקרי ומקום מושבה של המפקדה של הצי הרוסי בים השחור ובים התיכון יוכל להגן גם על ההשקעות וגם על האחזקות הרוסיות בשדות הנפט והגז  ומערכת הצינורות שיהיו בידי מוסקבה בים התיכון.