מוסקבה נרתעה: הורתה לאוניית הנשק לצאת מטרטוס. כשלון ראשון של פוטין כנשיא

מיוחד למקורות המודיעיניים והצבאיים של תיקדבקה: במוסקבה עשו ביום ב' 28.5, סיכום של האירועים בסוריה ושל התדמית שנשיא רוסיה החדש-ישן, שרק נכנס לתפקידו בשבוע שעבר, ולדמיר פוטין קבל, ולא אהבו את התוצאה. הטבח בחולה והתדרדרות הנמשכת של סוריה לקראת מלחמת אזרחים, יירשמו ככישלון הראשון הגדול של פוטין במדיניות החוץ שלו.
במוסקבה התחלחלו מההתרחשות לפיה פוטין נתפש פתאום כמי שתומך ללא פשרה ברודן צמא דמים. תחילה ניסו הרוסים לדחוף את הקו כי הטבח האכזרי בחולה בוצע על ידי  גורמי אזרחיים סוריים לא ידועים. זו הייתה תמיכה חלקית בקו הסורי אשר ממשיך לטעון, גם ביום ג' 29.5, כי הטבח בוצע בידי אל קעידה.
אולם עד מהרה נטשה מוסקבה את הקו הזה, ועברה לטעון כי הטבח בוצע על ידי 'שני הצדדים' הנלחמים בסוריה, כלומר גם על ידי המורדים, וגם על ידי הצבא הסורי. אולם גם קו זה ננטש ביום ב' לאחר זמן קצר.
הסיבה: מידע מודיעני מהשטח הראה כי את הטבח ביצעו בחולה, התושבים העלוואים של פרבר בעיירה.  מאחר ותושבי חולה לא ידעו מה צפוי להם משכניהם הם אפילו לא התארגנו כדי להגן על עצמם, כמו שעשו הסונים בחומס, חמה, אידליב, ובעוד מאות מקומות אחרים בסוריה. העלוואים פשוט פרצו לבתיהם של תושבי חולה הישנים ושחטו בסכינים והרגו בירי אקדחים ורובי צייד את השכנים שלהם.
מאחר ובצפון, ומרכז סוריה, ישנם מאות אם לא אלפי ישובים המחולקים עתה על ידי מתרסים המאוישים על ידי מליציות צבאיות מקומיות, חלקן תומכות במשטר אסד, וחלקן מתנגדות לו, יכול הטבח בחולה להיחשב, כאירוע בו החלה בסוריה מלחמת האזרחים בסוריה בצורה גלויה. מוסקבה נרתעה מהאפשרות כי התפתחות זו תיזקף לחובת המעורבות שלה, ובמיוחד לחובת מדיניות החוץ של הנשיא החדש ולדמיר פוטין.     
הראשון שנחלץ לתקן את הרושם והתמוטטות הזו במדיניות הרוסית, היה שר החוץ הרוסי סרגי לברוב, שביום ב' הודיע במפתיע, כי מוסקבה איננה תומכת בבשאר אסד ומשטרו אלא בתוכנית 'השלום' של קופי אנאן, שלמעשה איננה קיימת. הצעד השני שמוסקבה עשתה  הייתה פחות גלוי. הקרמלין הורה לאוניית הנשק הרוסית 'פרופ קצמן' Professor Katsman, לצאת מיד את נמל טרטוס, ולהפליג למזרח הים התיכון ולהמתין שם עד יעבור זעם. כמו שמדיניות הרוסית בסוריה מטלטלת עכשיו על גלים גבוהים, כך 'פרופ קצמן' ממתינה עכשיו בלב ים, על אותם גלים, להחלטת מוסקבה, אם ומתי להיכנס שוב לטרטוס ולחדש את פירוק הנשק שכוחותיו  של אסד כל כך זקוקים לו, או אולי לחזור לנמל האם שלה ברוסיה. איך שהדברים לא יתפתחו בימים  הקרובים בסוריה, דבר אחד ברור. מוסקבה תצטרך למצוא דרכים פומביות פחות להעביר את הנשק הרוסי לאסד.