מוסקבה: על מעצמות המערב, (כלומר ארצות הברית), לרסן את עצמן ולא את איראן. מכה למדיניות האמריקנית והישראלית להחרפת הסנקציות על איראן. ממשל אובמה נסוג מתוכניותיו להטיל אמברגו דלק
המקורות של תיק דבקה: לאחר שבשבוע שעבר השמיע נשיא רוסיה דימטרי מדבדב, בהיותו בארה"ב כמה הצהרות אשר מהן יכול היה להשתמע כי מוסקבה תסכים בתנאים מסוימים להחרפת הסנקציות על איראן, חזרה בה מוסקבה ביום ב' 28.9 בלילה, בצורה חדה וברורה למדיניות הרוסית הישנה לפיה היא מתנגדת להחרפת הסנקציות על איראן. זו מכה קשה למדיניותו של הנשיא אובמה, אשר הודיע ב-19.9 כי הוא מבטל את התוכניות האמריקניות להצבת טילי יירוט אמריקנים באירופה, בתקווה כי מוסקבה תגמול לו בהצטרפותה למהלכיו נגד איראן.
זו גם מכה קשה לממשלת נתניהו אשר ממשיכה לומר כי היא סומכת על שיתוף הפעולה בין המעצמות שתעצור את התוכנית הגרעינית האיראנית. רק ביום שני 28.9 , אמר שר החוץ אביגדור ליברמן בראיון טלוויזיה, כי אסור לישראל לתקוף את התוכנית הגרעינית האיראנית, וכי יש להשאיר את הטיפול בבעיית הגרעין האיראנית בידי המעצמות. העובדה ששר החוץ ליברמן מתאים את מדיניותו לקו המדיני של מוסקבה, הופכת להיות עובדה במדיניות החוץ הישראלית.
שר החוץ הרוסי סרגי לברוב אמר ביום ב', 'י שיגור הטילים האיראנים הוא דבר מדאיג, אבל אני מאמין שמה נחוץ עכשיו הוא ריסון.' ציטוט המקור: I am convinced restraint is needed. מקורות בכירים במוסקבה שהזדרזו מיד להרחיב את דבריו התבטאו בחריפות ואמרו, 'כי מעצמות המערב צריכות לרסן את עצמן' (בנושא האיראני). ציטוט המקור: that Western powers needed to restrain themselves .
ביום ג' 29.9, פרסם ה'וושינגטון פוסט', כי ממשל אובמה החליט כי באם השיחות העומדות להיפתח עם איראן בז'נווה ביום ה' 1.10 ייכשלו, יתרכז הממשל בהטלת סנקציות על תנועה ימית של סחורות לאיראן, בעיקר בהפעלת לחץ על חברות הפועלות בהונג קונג, איחוד נסיכויות הנפט הערביות, ובייחוד בדובאי, להפסיק את הסחר שלהם עם איראן, גם אם הן מבצעות זאת באמצעות צד שלישי. כמו כן ינסה הממשלה להעלות את דמי הביטוח הימיים של שליחת סחורות לאיראן. מכל תוכניות הממשל בימים ה אחרונים לפעול נגד איראן, נעלמו לפתע הסנקציות על אספקת בנזין ושמני דלקים, שהן הסנקציות היעילות היחידות המסוגלות לגרום לצמצום היכולות הכלכליות והצבאיות האיראניות. המקורות במפרץ של תיקדבקה מדווחים, כי תוכניות אמריקניות אלה אינן חדשות, וכפי שלא עבדו בעבר כך לא יעבדו בעתיד, ולא תהיינה להן כל השפעה על הכלכלה האיראנית, ובוודאי שלא על קצב הפיתוח המהיר של התוכנית הגרעינית האיראנית.