מוסקבה, קבלה את אהוד אולמרט בסבר פנים יפות, אולם תמשיך ביחסיה הגרעיניים עם איראן, ותספק נשק לסוריה, חיזבאללה, וגם לחמס.

מיוחד ובלעדי למקורות תיקדבקה במוסקבה ובירושלים. ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט, מגיע ביום שלישי 17.10 לביקור של יומיים במוסקבה, שבמהלכו הוא ייפגש עם נשיא רוסיה ולדמיר פוטין, ועם שר ההגנה הרוסי סרגיי איבאנוב. לפני הביקור טרחה לשכת ראש הממשלה לפרסם מידע על שני צעדים רוסיים אשר פורשו בירושלים כמחווה מיוחדת לאולמרט.
1. מוסקבה קיבלה את טענותיה של ישראל, כי נשק רוסי, בייחוד טילים אנטי טנקיים לטווח ארוך שסופקו לצבא הסורי הועברו לידי חיזבאללה, שהשתמש בהם במלחמת לבנון. כתוצאה מכך הודיעה מוסקבה לירושלים כי הפקיד הרוסי המטפל בייצוא נשק למדינות זרות, פוטר ממשרתו.
2. מוסקבה הודיעה השבוע לירושלים כי הנשיא פוטין חתם על צו המורה להדק את הפיקוח על מערכות נשק רוסי הנמכרות לגורמי חוץ, וכי מעתה ייכלל בכל הסכם למכירת נשק שמוסקבה תחתום עליו סעיף שיאפשר למשלחות פיקוח רוסיות להגיע לארצות להן נמכר הנשק ולבצע שם בדיקות איזה שימוש באמת עושים בו.
הבעיה המידית עם שתי מחוות אלה, כך מוסרים המקורות שלנו במוסקבה, כי מלבד להעביר עליהן מידע ללשכת אהוד אולמרט בירושלים, איש במוסקבה לא ביצע אותן, וגרוע מזה איש לא שמע עליהן. בכל ממסד ההגנה הרוסי, אין אדם שהמשרה שלו היא להיות האחראי על יצוא הנשק הרוסי. יצוא זה נמצא בידי חברה פרטית בשם `רוזובורוןאקספורט` RosoboroneExport, (בראש הכתבה: הסמל של החברה.) הכפופה כמובן לממסדים הצבאיים והמודיעיניים הרוסיים. לפטר אדם הממונה על ייצוא הנשק הרוסי למזרח התיכון, פירושו לפטר את אחד מראשי `רוזובורוןאקספורט`. דבר כזה לא בוצע. במוסקבה גם בחוגים ממשלתיים וגם בחברה לייצוא הנשק לא ידוע, על הידוק הפיקוח על ייצוא הנשק הרוסי. להיפך. ידוע על הרחבה גדולה מאוד של מכירות נשק רוסי לאיראן, לסוריה, לכווית, לקטאר, ולארצות המוסלמיות של אסיה המרכזית, שלכל אחת מהן, מלבד לכווית, אין מניעה להעביר אותו לידי חיזבאללה. רוסיה לא תסכן, תגביל, או תעצור את מכירת הנשק שלה גם אם תדע, שאלה יועברו לידי החיזבאללה, או החמס. תמיד צריך לזכור כי על שולחנם של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, וראש ממשלת פלסטין איסמעיל הנייה, אשר ביקר בתחילת השנה במוסקבה, עדיין מונחות הצעות רוסיות מפורטות לספק נשק, כולל שריון וארטילריה, לכוחות הביטחון הפלסטינים ולחמס.
המדיניות הרוסית הזו איננה חדשה. היא התבררה סופית כאשר ולדמיר פוטין ערך את הביקור הראשון של נשיא רוסי כל שהוא בישראל באפריל 2005. פוטין מוכן לקיים יחסים `טובים` עם ישראל, אבל `טובים` לפי התפישה הרוסית. כלומר היחסים בין ירושלים ומוסקבה ימשיכו להיות טובים, בתנאי שהם לא יפריעו ליחסיה של רוסיה ולאספקת הנשק שלה, לאיראן, למדינות ערב, ולפלסטינים.
כפי אריאל שרון, ניסה ללא הצלחה, בביקוריו התכופים במוסקבה ובפגישותיו עם פוטין לנופף בידיעת הרוסית שלו, ובכוחם הפיננסי של גורמים יהודיים וישראליים, ובכך להביא לשינוי בעמדתה של רוסיה בנושא הגרעיני האיראני, כך אין שום סיכוי לאהוד אולמרט להשיג איזה שהיא פריצת דרך בנושא זה בביקורו הנוכחי במוסקבה, כפי שהוא לא הצליח להפסיק את אספקת הנשק לחיזבאללה.