מועצת הנגידים של הוועדה לאנרגיה גרעינית בווינה החליטה ברוב של 27 מתוך 35 חברי המועצה, כאשר רק שלושה מתנגדים, להעביר את הנושא הגרעיני האיראני למועצת הביטחון. הצעת ההחלטה כוללת סעיף הקורא לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני וממאגרי הטילים המסוגלים לשאת נשק כזה. סעיף זה שיועבר למועצת הביטחון פותח את הדרך, בייחוד למצרים, לדרוש במועצת הביטחון במקביל להפסקת התוכנית הגרעינית האיראנית, את פירוקה של ישראל מנשק גרעיני וממערך הטילים הבליסטיים ארוכי הטווח שלה. סעיף זה הוכנס לאחר שארצות הברית התקפלה מהתנגדותה להכנסת הסעיף על ידי הערבים והאירופאיים. בכך נמשכת ההתקפלות האמריקנית מעמדותיה במזרח התיכון, לאחר ניצחון החמס, הפשרה שהושגה עם חיזבאללה בלבנון, ועתה אפשרות העלאת הנושא הגרעיני והטילים הישראלים באו"ם.

תיקדבקה: ההחלטה של הוועדה לאנרגיה גרעינית שליד האו"ם ביום שבת 4.2, להעביר את הנושא האיראני לפני מועצת הביטחון, (עדיין לא לדיון על הטלת סנקציות), וכניעתה של ארצות הברית ללחץ הערבי שבראשו עמדה מצרים, והכנסת סעיף להחלטה הקוראת לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני, היא הכישלון השני המדיני ביטחוני הגדול, אם לא יותר מזה, של ממשלת אולמרט-ליבני-פרס, תוך שבועיים, מאז ניצחון החמס בבחירות הפלסטיניות.
הכישלון הזה נעוץ ב- 7 נקודות.
1. ממשלות ישראל החל מיצחק רבין ז"ל, דרך שמעון פרס, אהוד ברק, בנימין נתניהו, אריאל שרון, ואהוד אולמרט, בחרו/לחצו כל הזמן לטפל בנושא הגרעיני האיראני באמצעות ארצות הברית והאו"ם. אף מראשי ממשלות אלה אף פעם לא העלו בדעתם, כי התוצאה הסופית של מדיניות זו תהייה קשירת הנושא הגרעיני הישראלי עם הנושא האיראני.
2. ההחלטה בווינה מהווה ניצחון גדול של איראן אשר עכשיו גם תחדש בקצב מלא את העשרת האורניום שלה, כפי שאיימה, וגם תוכל לטעון כאשר הנושא יובא בתחילת חודש מרס למועצת הביטחון כי היא מוכנה להפסיק את תוכניתה הגרעינית אם כל המזרח התיכון יפורז מנשק גרעיני. כלומר אם ישראל תתפרק מנשקה הגרעיני.
3. ההחלטה איננה מדברת רק על נשק גרעיני אלה גם על האמצעים לשגר אותו, כלומר ישראל תידרש בעתיד להתפרק גם ממערך הטילים הבליסטיים שלה לטווח ארוך.
The resolution recognized `that a solution to the Iranian issue would contribute to global nonproliferation efforts and … the objective of a Middle East free of weapons of mass destruction, including their means of delivery.`
4. מאחר וגם הסעיף על פירוז המזרח התיכון יועבר למועצת הביטחון נפתחה הדרך בפני הערבים, לדרוש דיון נפרד של מועצת הביטחון בנשק הגרעיני הישראלי, המטרפד הקמת אזור כזה.
5. צריך לקחת בחשבון כי הדיון מועצת הביטחון במרס יתחיל בשיאה של מערכת הבחירות הישראלית.
6. הוויתור האמריקני לערבים שנעשה בשיחות טלפוניות ישירות בין שרת החוץ האמריקנית קונדוליסה רייס ובין שר החוץ המצרי לא הובא לידיעתה של ישראל והיווה הפתעה מוחלטת בירושלים, דבר המלמד על היחס האמיתי בו וושינגטון מתייחסת לאהוד אולמרט.
7. ההתקפלות האמריקנית בפני הערבים והאירופאיים, מהווה המשך של התמוטטות האסטרטגיה האמריקנית המזרח התיכון הנמשכת מאז ניצחון החמס בבחירות הפלסטיניות. אפשר לראות התמוטטות זו במדיניות שוושינגטון נוקטת כלפי הפלסטינים, בלבנון, סוריה, ועתה כלפי איראן. בישראל ממשיכים אולמרט-ליבני-ופרס לטפוח על כתפי עצמם ולומר כי ` ישראל מרוצה מאוד מכך שהקהילה הבינלאומית `מיישרת` קו עם ישראל בנושא החמס. אולם המצב הוא הפוך.
מלבד הצהרות דיפלומטיות הנוסחות בכפל לשון, שאין להן כל כיסוי, העמדה המעשית של הקהילה הבינלאומית, שונה לגמרי מהעמדה הישראלית. אין שום הפסקה של העברת הפסקת הכספים לפלסטינים, בתירוץ שעדיין לא קמה ממשלת חמס, וכספים אלה לא יועברו לארגוני טרור. במקביל גם ממשלת אולמרט נסוגה מהדיבורים הגבוהים על עצירת הכספים.
אבו מאזן למרות כל הדיבורים, יתחיל את המשא ומתן עם החמס על הרכבת הממשלה הפלסטינית ועל צורת השתתפותו בה.
חיזוק העמדה הגרעינית האיראנית על ידי קשירתה לנושא הגרעיני הישראלי, חיזוק חיזבאללה והסרת האיום על פירוק הנשק מעליו, (קראו קטע נפרד.) וחיזוק עמדתו של החמס, זה הוא פרי מדיניותן של ממשלות אריאל שרון ואהוד אולמרט. התגובה של ירושלים כי המדובר בהחלטה `לא נעימה אבל לא מעשית` תעמוד עוד למבחן בחודשים הבאים. גורלה יהיה דומה להצהרות `כי השתפר מצבה האסטרגי של ישראל`.