מוקדם עדיין לדעת באם קורונה היא מגפה או לא! אין מסכות פנים שמסננות ווירוס בגודלו. אנחנו בפני הטלת הגבלות על התנועה העולמית

כמיקרוביולוגית בהכשרתי, אני מרותקת. חשבתי לאסוף כמה מהעובדות והסברות, כי זה מעניין ואולי גם יועיל למישהו. הכי חשוב להגיד שכמעט ולא ידוע כלום על הוירוס (=נגיף) הזה. הוא חדש לחלוטין, עבור המין האנושי לכל הפחות. לא ידועים דרך או מנגנון הדבקה, לא איפה ואיך הוא שורד, אפילו גודלו אינו ידוע.
מעריכים שגודלו כ-0.1 מיקרון. נכון, אין מסיכות פנים עם סננים שמסננים חלקיקים בגודל כזה.

הוירוס ככל הנראה הגיע ממאכלי ים ונחשים שנמכרו למאכל בשוק בווהאן, סין. על כן, הוא ככל הנראה לא זקוק לחום גוף של בן אדם על מנת לשרוד. קרובי משפחתו של הקורונה (סארס SARS) וזנים אחרים של קורונה) בודדו ומגיעים בעיקר מעטלפים, אך לא ידוע אם זה המצב.
גם הפעם. הסברה היא שהוא עובר בנוזלי גוף, אבל הוא כנראה גם לא זקוק לכך שהנוזל ישאר נוזלי.
נניח, אם נשא או חולה התעטשו, או העבירו יד לאחר מכן על משטח כמו שולחן או כיסא, הווירוס יחכה שם בסבלנות. ככל שידוע, הוא מסוגל לשרוד כך, על השולחן, במשך תשעה ימים לפחות.
כמו כן, נבדקת האפשרות שהוא עובר בצנרת. למשל, צנרת של בניין משותף, כמו שירותים וצנרת ביוב משותפת. גם אם אין מגע כלשהו בין החולה לנדבק. הנדבק הראשון, ככל שידוע, חי בבניין משותף בווהאן, ולא בא במגע עם שכניו, שנדבקו ברובם בכל זאת. בייחוד אלו עם צנרת משותפת עם הנדבק הראשון, כולל קשישה ערירית שלא יצאה מביתה. הבניין פונה כליל.

תקופת הנשאות אינה ידועה, אבל היא כנראה עד כמה שידוע לכל היותר 27 ימים (לפי המדידות האחרונות). נשאים הם מדבקים, למרות שטרם פיתחו מחלה. ככל הנראה יש נשאים וחולים המדבקים יותר מאחרים, ונקראים "מפיצי על", כי הסיכוי להדבק מהם גבוה במיוחד. כך היה הנדבק הראשון שבודד בווהאן, וגם סטיב וולש הבריטי.
בדיקות הנשאות אינן לגמרי אפקטיביות עדיין, שכן אפשר להיווכח שכל מיני אנשים שחזרו מאזורים בסיכון ושוהים בבידוד, נבדקו במשך כמה ימים אחרי חזרתם ויצאו שליליים, ורק לאחר מכן התגלו כנשאים או חולים.
לדוגמא, הישראלים שחזרו משיט התענוגות שהסתיים ביפן, נבדקו כמה וכמה פעמים בדרכם וגם בהגיעם לארץ, ורק ביומיים האחרונים התגלתה קורונה אצל חלקם. כמובן שקיימת האפשרות שהם הודבקו על ידי הצוותים הרפואיים מאחר שטרם יודעים איך להתמגן ולהגן על אחרים, ולא יודעים מה מנגנון ההדבקה. כל זה מעלה שאלות לגבי תקופת הבידוד של 14 יום בלבד. לא בטוח שזה מספיק, לאור תקופת הנשאות הארוכה והקושי בזיהוי הנגיף.

המחלה היא קשה, ומתרכזת בעיקר בדרכי הנשימה. עדויות מווהאן גורסות שהריאות מרגישות כאילו הן הולכות להתפוצץ, כאבים איומים, גם אצל מי שמחלים בסופו של דבר.
 אחוז ההדבקה הולך ועולה עם הגיל, וכך גם אחוזי התמותה. שימו לב לכך שכרגע מדובר על אחוזי תמותה משוערים גדולים פי 4 מאלו של השפעת העונתית (נגיף נוסף שנחשב מוצלח וקטלני במיוחד, יחסית). אחוזים אלו יכולים להשתנות מאזור לאזור, עם המוטציות שיעבור הנגיף וכו'.
קשה מאד לפתח תרופות אנטי-נגיפיות, ולרוב הוירוסים אין מרפא, מלבד העבודה היפה שעושה הגוף שלנו. עם זאת, מספר חברות עובדות במרץ על פיתוח חיסון נגד קורונה, כולל חברה ישראלית. יש לשער שאם יתגלה חיסון יעיל, הוא לא יכנס לשימוש בשנה הקרובה, לכל הפחות, עד שיוכח כבטוח לשימוש.
אך יש למה לצפות. מבחינה אבולוציונית, הווירוס נמצא בנחיתות (לעומת וירוסים אחרים). ככל שהוא קטלני יותר, כך יש לו פחות מאכסנים-מפיצים (שפשוט מתים). בדרך כלל, נגיפים קטלניים גורמים להתפרצות תחומה בזמן, לפני שהמערכת החיסונית לומדת להתמודד ביעילות מול הנזק הנרחב. לו היה נגיף צנוע יותר וקטלני פחות, התגובה הגלובלית, וגם הגופנית, הייתה מצומצמת יותר והוא היה יכול להתפשט באופן נרחב ולאורך זמן.
מצד שני, עושה רושם שמדובר כאן בנגיף חכם במיוחד בדרכי הפצתו, כולל תקופת נשאות ארוכה והישרדות בתנאי קיצון (עבור נגיף). זו לא בשורה טובה, ויתכן שאף מבטלת את ההנחות האבולוציוניות האופטימיות. המדען שבודד את נגיף סבור שעד אפריל נתחיל לראות הטבה. סברה זו מבוססת על הידע שקיים לגבי וגם על האביב המתקרב.
לאור כל אלה דעתי האישית היא שמשרד הבריאות אינו מגזים כלל בדרך טיפולו במחלה, ובאופן עקרוני אין בעיני פעולה שיכולה להיראות מוגזמת. כאשר מדובר באוכלוסיות שזזות כל הזמן ברחבי העולם, ואמצעי תחבורה כה יעילים, אנו למעשה עוזרים במו ידינו לקורונה להתפשט.
 אני מניחה שאם המצב לא יירגע בשבועות הקרובים, יהיה צורך בגוף בינלאומי שיצמצם ככל שאפשר את היקפי המעברים בין מדינות, וגם בתוך כל מדינה עצמה.
ורבאק, מתי כבר ימליצו על שימוש בכפפות? מים וסבון זה יפה אבל ממש לא מספיק.
נכתב על ידי שרון מיכאלוב-מיקרוביולוגית. ( M.Sc. Molecular and Microbiology).

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות