מורסי נוסע לבייג'ין לרכוש טילים גרעיניים, ולטהרן כדי לחדש את היחסים הדיפלומטיים. נתניהו נוסע שוב לוושינגטון לדבר עם אובמה
הבית הלבן קבע סופית פגישה בין הנשיא באראק אובמה וראש הממשלה בנימין נתניהו, ליום חמישי 27 בספטמבר. נתניהו, אשר יגיע לארה''ב ב-18 לספטמבר כדי להשתתף בפתיחת עצרת האו''ם שם הוא מקווה להפוך את השנאה האנטישמית הבוערת של מנהיגי איראן לישראלים לנושא העיקרי של מסע תעמולה ישראלי חדש, ישהה בארה''ב לפחות עשרה ימים. במילים אחרות, נתניהו דחה שוב את ההתקפה הישראלית על התוכנית הגרעינית האיראנית עד אחרי הבחירות לנשיאות ארה''ב שתתקיימנה ב-6 לנובמבר, והוא נענה בכך ללחץ של אובמה ושל מתנגדיו הפוליטיים בישראל.
בלתי מתקבל על הדעת כי נתניהו יבוא לפגוש את אובמה לאחר התקפה ישראלית על איראן, וגם בלתי מתקבל על הדעת כי אובמה יסכים לקבלו.
בכך התאים נתניהו את מדיניותה של מדינת ישראל לאסטרטגיית הבחירות של הנשיא אובמה האומרת כי כל מהלך פוליטי, בכל נקודה בעולם, כפוף, או לפחות נשקל עתה, מול הנושא היחיד של היבחרו של אובמה לכהונה שנייה בבית הלבן.
מלבד הסמליות שבעצם קיומה של הפגישה בין אובמה לבין נתניהו, אין לשני המנהיגים מה לחדש הרבה בשיחה ביניהם.
אובמה עמד יפה בלחץ האדיר שהפעילו עליו בעשרת הימים האחרונים כותבי מאמרים ומנתחים אסטרטגיים אמריקנים רבים, לעשות מחווה לישראל, וכדרך למנוע את ההתקפה של איראן, לבוא לירושלים ולתת התחייבות מעל בימת הכנסת, כי ארה''ב תתקוף את התוכנית הגרעינית האיראנית. לחילופין הציעו המאמרים, כי אובמה יפנה לקונגרס האמריקני ויודיע על כוונתו לתקוף את איראן באם היא תמשיך בפיתוח המואץ של התוכנית הגרעינית שלה.
שני הרעיונות האלה היו רעיונות נפל שלא היה להם כל סיכוי להתגשם.
מקורות הוועדה לאנרגיה גרעינית ה-IAEA בווינה, מסרו ביום ה' 23.8, כי איראן התקינה 1,000 צנטריפוגות במתקן התת-קרקעי בפורדו, כלומר, שנמשכת כניסתה המסודרת של התוכנית הגרעינית אל אזור החסינות התת-קרקעי ללא כל הפרעה, וכי איראן מתרכזת עכשיו בהעשרת אורניום 'רק' לדרגה של 20 אחוז. זאת בשעה שכל גורם ריצני שקשור כיום בתוכנית הגרעינית האיראנית יודע כי שיעור העשרת האורניום האיראני הוא הרבה יותר גבוה, וכבר עבר לפני כמה חודשים את סף ה-30 אחוז, והוא נמצא בדרך להעשרה של 60 אחוז.
ישראל העבירה באחרונה לממשל אובמה מידע מודיעני האומר, כי לאיראן יש כבר פצצות רדיו-אקטיביות 'מלוכלכות'. שיחות 6 המעצמות עם טהרן לא רק שנכשלו, אלא אפילו אינן מתקיימות. ניסיון נוסף של ה-IAEA, לדבר עם האיראנים ביום ו' 24.8 נכשל גם הוא.
למרות כל זאת, ממשיכים דוברי הממשל לחזור על המנטרה 'כי יש עדיין זמן לערוצי המו''מ הדיפלומטי עם איראן'.
לא צריך להיות אסטרטג גדול כדי להבין שמדיניות כזו מובילה רק לכיוון אחד. גם כאשר לאיראן יהיה נשק גרעיני, והיא תערוך בו ניסוי, לא רק שיהיה עוד זמן לערוצי המו''מ הדיפלומטי עם איראן, אלא אז גם ייפתחו ערוצי מו''מ חדשים, בין ארה''ב ואיראן, בדומה למו''מ הגרעיני האינסופי בין ארה''ב לצפון קוריאה.
גם אם אובמה יסכים להשמיע עם סיום הפגישה עם נתניהו בסוף ספטמבר, הצהרה קצת יותר תקיפה בנושא איראן, אשר תאפשר לנתניהו להציג את הפגישה עמו כהישג פוליטי, עדיין נשארת בעינה העובדה המרכזית שאיש, כולל נתניהו, מלבד לדבר איננו עושה מאומה, כדי לעצור את התוכנית הגרעינית האיראנית, וכל הדיבורים הרמים, משמשים רק כסות למאבקים פוליטיים פנימיים בארצות הברית ובישראל.
הבעיה היא שמלבד המשך דהירתה הגרעינית של איראן, נכנסים לתוך הוואקום המילולי המלאכותי הזה שיצרו אובמה ונתניהו, כוחות אחרים חדשים רעננים הפועלים במהירות ובגמישות תוך תיאום ביניהם.
שני הבולטים בהם, הם צמד הנסיכים הסעודים יורש העצר ושר ההגנה הסעודי סלמאן Prince Salman, והראש החדש של שירותי המודיעין הסעודיים הנסיך באנדר Prince Bandar, ונשיא מצרים מוחמד מורסי. רוב המומחים הסעודיים בעולם המערבי ובישראל שוקעים עתה בדיוניים וויכוחים מעמיקים באם עדיין המלך עבדאללה, אשר הוא מעל לגיל 90, עדיין מכתיב את המדיניות הסעודית, או שסלמאן ובאנדר לקחו לידיהם את המושכות הסעודיות. זו נקודה מעניינת אבל לא חשובה.
מה שחשוב עכשיו הוא, שהנסיך באנדר נסע כבר בחודש מרס, לפני ששה חודשים, לבייג'ין, והביא משם התחייבות סינית מנשיא סין הוא ג'ינטאו Ho Jintao, למכור לסעודיה טילים בליסטיים גרעיניים לטווח קצר מדגם CSS-5 , MRBM ballistic missiles – the Dong-Feng 21-DF-21, NATO code name CSS-5.
נוסף לכך הסכימה סין לשלוח מהנדסים וטכנאים גרעיניים סינים שיעזרו לסעודים לפתח את העשרת האורניום ואת פיתוח הנשק הגרעיני הסעודי המבוצעים בעיר הסעודית למדע וטכנולוגיה King Abdulaziz City for Science and Technology-KACST, הנמצאת ליד ריאד.
במקביל, החל יורש העצר ושר ההגנה הסעודי הנסיך סלמאן לנהל שורה של מגעים עם טהרן, בניסיון להגיע עם מנהיגי איראן להסכם אי-התקפה בין שתי המדינות ולשורה של הבנות שיאפשרו לסעודיה לשתף פעולה עם איראן במזרח התיכון, כולל בסוריה, מאחורי גבה של ארה''ב.
במילים אחרות, מרוץ החימוש הגרעיני המזרח תיכוני, עליו הנשיא אובמה, וראש הממשלה נתניהו מדברים כמהלך שאסור שיתרחש ושעליהם למנוע אותו, כבר החל. הם רק 'שוכחים' לספר זאת לדעת הקהל בארצותיהם.
אותם הדברים אמורים לגבי נשיא מצרים מוחמד מורסי.
מורסי יוצא בסוף שבוע למסע ארוך, שיביא אותו קודם כל לבייג'ין, ואחר כך לקראת אמצע השבוע הבא לטהרן.
כמו סעודיה, מורסי רוצה מסין נשק וטילים גרעיניים. באיראן הוא רוצה להשיג הבנות עם האיראנים לשיתוף פעולה אזורי. זו הסיבה מדוע ערב ביקורו בשתי הבירות העלה הצעה להקים את 'פורום הארבעה', שיהיה מורכב מסעודיה, איראן, מצרים, טורקיה, שיביא לסיומה, שוב מאחורי גבם של האמריקנים, את מלחמת האזרחים בסוריה. כל ההנחות, בייחוד האמריקניות והישראליות, כי מורסי ייאלץ להתאים את מדיניותו לוושינגטון משום שהוא זקוק לעזרה הכלכלית והצבאית האמריקנית, מיושנות ואינן מציאותיות.
ידיו של הנשיא אובמה, המשתית, מאז נאומו המפורסם לעולם המוסלמי באוניברסיטת קהיר ביוני 2009, את המדיניות האמריקנית במזרח התיכון על התקרבות לאחים המוסלמים, כבולות. מה הוא ייעשה מול המדיניות של מורסי? יפסיק את העזרה הכללית והצבאית לקהיר ובכך יאבד את ההשפעה האמריקנית בקהיר?
מורסי מוכן להרחיק עד כדי כך לכת ביוזמות החוץ הנועזות שלו, עד כי בעת ביקורו בטהרן הוא נערך להכריז על חידוש היחסים הדיפלומטיים בין קהיר לטהרן, לאחר 31 שנה של ניתוק.
מהבחינה הישראלית יש כאן שלוש נקודות אסטרטגיות מכריעות:
1. גם אם בשלבים הראשונים של המו''מ ביניהן לא תושג מיד פריצת דרך בין ריאד, קהיר וטהרן, קיימת עובדה בסיסית, כי סעודיה ומצרים, מתקרבות לאיראן.
2. סעודיה ומצרים, (וגם טורקיה), נערכות להצטייד בנשק גרעיני. סעודיה יותר קרובה למטרה זו, מצרים עושה רק את צעדיה הראשונים בכיוון הזה.
3. בחמשת השבועות שנותרו עד לפגישתם של אובמה ונתניהו, ב-27 לספטמבר בוושינגטון, סין, איראן, מצרים, וסעודיה, ימשיכו במרץ רב בקידום מדיניותן האסטרטגית הצבאית והגרעינית, בעוד ארצות הברית וישראל, או ליתר דיוק, הנשיא באראק אובמה, וראש הממשלה בנימין נתניהו ימשיכו להיות שקועים בוויכוח האינסופי מתי ואם לתקוף את התוכנית הגרעינית האיראנית.