מיוחד ובלעדי למקורות הפלסטינים והמודיעיניים של תיקדבקה: בעוד שבמשך יום ה` הסתמן כי ידו של החמס על העליונה במאבק על השלטון ברצועת עזה, החל יושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן לאיים בלילה בעקיפין על החמס כי אם הם לא יפזרו את כוח הביטחון שהקימו הוא יפטר את ממשלת איסמעיל הנייה ויכריז על בחירות כלליות חדשות ברשות הפלסטינית. אולם בשטח עצמו החמס מגלה נחישות ונכונות להכרעה, בעוד הפת"ח מפגין עמדה של התגוננות ונסיגה.

המקורות שלנו מוסרים כי לפני אבו מאזן יש שתי בעיות גדולות. א: במשך יום ה` הסתמנה עריקה גדולה של בעלי תפקידים מכוחות הביטחון הלאומי הפלסטיני. העורקים אמרו כי אינם מוכנים להתעמת עם החמס. ב: מספר פלוגות פלסטיניות בגופי הביטחון הפלסטינים ברצועה התכנסו והחליטו כי אם יפרוץ עימות מזוין בין הפת"ח והחמס, הן אינן לוקחות בו חלק. כלומר אבו מאזן, ומוחמד דחלאן מאבדים מכוחותיהם ברצועה.
המקורות המודיעיניים של תיקדבקה מוסרים כי הדברים הגיעו לידי כך כי כאשר במשך היום רצו אנשי אבו מאזן לערוך מפגן כוח ברצועת עזה, הם לא מצאו אנשי ביטחון פלסטיניים שהיו מוכנים להשתתף בו. הידיעות ותמונות הטלוויזיה שהגיעו לבתיהם של הפלסטינים והישראלים, כאילו אנשי הפת"ח יצאו לרחובות, היו של גדוד אחד של כוח 17 (בתמונה,) שמפקדיו הורו לו לצאת לריצת בוקר.
בלילה, הושג כביכול הסכם של פשרה בין הפת"ח והחמס בתיווכם של הקצינים המצרים ברצועה לפיו שני הצדדים יסלקו את החמושים מהרחובות, ויפסיקו את מסע ההסתה החריף ההדדי, ובכל מקרה של התפרצות תקריות או אי הסכמה יובא הדבר להכרעה לפני הקצינים המצריים. על ההסכם חתומים נאפז ראיין מהחמס, וסמיר משרעאווי, סגן מפקד המודיעין הפלסטיני המסכל ומראשי הפת"ח ברצועה. אולם המקורות שלנו מדווחים כי אף אחד משני הצדדים איננו מקיים אף אחד מסעיפי ההסכם.
מקורות מערביים שהגיעו בלילה מהרצועה לישראל אמרו כי האווירה מזכירה שם את אירועי ספטמבר השחור ב-1970 בירדן, שעה שהמלך חוסיין החליט לרסק צבאית את הפת"ח.