מי לוקח אחריות על השתלטות החמס על הרשות הפלסטינית? ומה יתרחש ב-1.1.06, כאשר הרגיעה תגיע לסיומה?

תיקדבקה.בירושלים נמסר כי צוות בין משרדי בראשותו של יועץ ראש הממשלה דב וייסגלס יתכנס ביום א` 1.1.06, כדי להתחיל בהכנות לקראת האפשרות כי החמס ישתלט על הרשות הפלסטינית.
בצוות ישתתפו נציגים של מערכת הביטחון, משרד החוץ, והשב"כ.
העמדתו של דב וייסגלס בראש הצוות כמוה כמינוי של צוות צה"לי או משטרתי לחקור את מחדלי צה"ל ומשטרת ישראל.
בשנתיים האחרונות משמש דב וייסגלס, ביחד עם חיים רמון, היועץ האסטרטגי הראשי של ראש הממשלה, אדריכל תוכנית ההתנתקות, והאיש אשר מרכז בידיו את כל המשאים והמתנים, וההסכמים עם ארצות הברית, האירופאים, המצרים, והפלסטינים, אשר היו צריכים להביא למצב ביטחוני טוב יותר לישראל, יציבות לרשות הפלסטינית וקידום במעמדו של אבו מאזן כפרטנר ליישומה של מפת הדרכים.
דב וייסגלס הוא האיש היחיד בסביבתו של אריאל שרון היודע לאן ראש הממשלה חותר ואיזה מטרות הוא רוצה להשיג, ולרשותו עומד כל המידע שאינו מגיע לשרי הממשלה, ויש לו כוח אישי פוליטי רב יותר מאשר לכל שרי הממשלה ביחד.
ולאחר ריכוז כוח עצם כזה, לפי העובדות המתרחשות בשטח, המדיניות שהוא ניהל הביאה בדיוק לתוצאות ההפוכות, ממה שהוא והבוס שלו ניסו להסביר בראיונות, בהופעות פומביות, ובעזרת מכונת הספינים שלהם, אחת הגדולות והמשוכללות ביותר שפעל אי פעם במדינת ישראל.
מצבה הביטחוני של ישראל הורע, והוא עומד בפני התדרדרות מסוכנת. החמס במהלך מתוחכם מאוד של העמדת פנים כאילו הוא שומר על `הרגיעה` מנווט את התדרדרות הזו כאשר הוא מפעיל גופי טרור פלסטינים אחרים.
החמס מתחזק ללא הפוגה גם בגדה וגם ברצועה. אנשי מוסאב זרקאווי, וגורמים אחרים של אל קעידה, כולל כמויות אדירות של נשק וחומרי נפץ נכנסו לרצועת עזה.
אף אחד מהגורמים הבינלאומיים עליהם שרון, וייסגלס, מופז, והרמטכ"ל דן חלוץ, המליצו לפני הציבור הישראלי כעל כאלה שיש להם אינטרסים משלהם לשמור על השקט והביטחון בגבול מצרים-רצועת עזה ובתוך הרצועה עצמה, אפילו אי אפשר לומר נכשלו, אלא פשוט אינם ממלאים את התפקיד שלקחו על עצמם.
ולבסוף `השותף האסטרטגי` של ישראל ביישום מפת הדרכים, אבו מאזן פשוט נעלם ואיננו. במקומו מנהל את העניינים בתנועת הפת"ח, אסיר היושב בכלא הדרים, באשמת רצח של חמישה אזרחים ישראליים.
אם כך הם פני הדברים צריך לשאול את השאלה איך אפשר להטיל על דב וויסגלס האיש אשר מדיניותו הביאה למצב זה לעמוד בראש וועדה אשר מתפקידה לטפל בו?
הרי ברור שכל עבודתה של הוועדה תוקדש להצדקת או `הלבנת` תפקודם של שרון וויסגלס ב-2005. איך שלא נסובב את הדברים, הרי מעצם הגדרת עבודתה של הוועדה, ברור כי אריאל שרון כבר הרים ידיים בשאלת השתלטות החמס, אותה הוא, מדיניותו, והוועדה אינם יכולים לעצור, וכל מטרתם בהקמת הוועדה היא למזער את הנזקים לא למדינת ישראל, אלא למערכת הבחירות של שרון. אחרת קשה להבין איך אדם שהיה אחראי על המפולת הזו, מונה להיות גם מפנה ההריסות שלה.
ישנם אישים וגופים רבים בוושינגטון שאינם מתפעלים יתר על המידה מכישרונותיו הדיפלומטיים וההבנה האסטרטגית של דב וייסגלס. הפעם היחידה שאמריקני כל שהוא העז לומר זאת בקול רם, הייתה כאשר השגריר הקודם בתל-אביב דן קרצר, העז להרים את קולו בנקודה זו כאשר הוא טוען כי ישראל שולחת לוושינגטון לניהול משא ומתן, אדם המתקשה אפילו בהבנת האנגלית המדוברת אתו. קרצר הושתק מיד משני הצדדים. ירושלים דרשה התנצלות והבהרה, שהגיעה מיד בצורה הכחשה שקרצר נאלץ להקריא לכלי התקשורת הישראלים. וושינגטון ששתקה, והניחה לשגריר שלה להתפתל בתוך עצמו, רמזה כי אם אפילו הדברים נכונים הרי השגריר ירה לעצמו ברגל. היו חוגים בוושינגטון שאמרו כי אם אפילו הדברים נכונים אסור היה לשגריר לומר אותם בפומבי.
המקורות ללוחמת טרור של תיקדבקה מדווחים כי כבר בשבוע המתחיל ב-1.1.2006, אפשר יהיה לראות את אחת מתוצאותיה של מפולת זו. ביום ראשון מסתיימת רשמית `הרגיעה` המפורסמת שאף פעם לא הייתה קיימת במציאות. הפת"ח-גדודי אל אקצא, החזיתות הפלסטיניות השונות, הג`יהאד, וועדות ההתנגדות העממית , כבר הודיעו כי הם `יחדשו` את פעולות הטרור ואת ההתקפות בתוך ישראל. מאחוריהם יעמוד החמס, אשר בגלל השתתפותו בבחירות הפלסטיניות, יגיש להם `רק` את העזרה הלוגיסטית והמודיעינית הדרושה לביצוע הפיגועים, מבלי לקחת בהם חלק בעצמו. במילים אחרות אנו נראה התדרדרות נוספת במצב, למרות דיוני הוועדה הבינ-משרדית בראשותו של דב וייסגלס.

Print Friendly, PDF & Email