מי מכין ומתכנן את הדחת יו"ר הפלסטינית אבו מאזן. מוחמד דחלאן מקים מליציה צבאית על גבול עזה-מצרים

השבוע אמר הרמטכ"ל גדי אייזנקוט בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כי עם ירידתו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן מתפקידו תפרוצנה בשטחי הרשות מהומות והתנגשויות וכי צה"ל כבר ערוך ומוכן לקראת התפתחויות כאלה.
הרמטכ"ל העריך כי תקופת אי היציבות יכולה להמשך זמן רב, משום שיהיו מספר גורמים שיתחרו ביניהם לכבוש את השלטון ברשות.
ביום ו' מסרו מקורות מצריים ופלסטינים, כי לקהיר הגיעה משלחת של הפת"ח, בניסיון להניא את המצרים מלמסור את הפיקוח הביטחוני על מעבר רפיח, שהוא המעבר היחיד בין רצועת עזה למצרים, לידיו של מוחמד דחלאן, יריבו האישי המושבע של אבו מאזן.
מאז 2011, שעה שמוחמד דחלאן גורש מהרשות הפלסטינית, הוא אף פעם אחת לא חזר  במשך שש האחרונות לרמאללה.
איש איננו טורח להסביר מדוע פתאום המצרים מוכנים למסור את מעבר רפיח לידיו של דחלאן, ומדוע החמאס מסכים לכך ואיננו מוציא מילה על התפתחויות אלה.
יתרה מזאת, מה זאת אומרת שמעבר רפיח יימסר לידיו של דחלאן?
האם לדחלאן, בן ה-56 יש צבא או מליציה משלו שתקבל לידיה את האחריות על הביטחון במעבר, או שמא יש הסכם חשאי בין מצרים, החמאס, ומוחמד דחלאן, לאפשר את שובו לרצועת עזה לאחר שלא ביקר בה ב-10 השנים האחרונות, מאז שב-2007, החמאס תקף את כל אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטינים שהיו אז ברצועה תחת פיקוד של מקורביו, ובכך ביצע את ההפיכה שהעבירה לחמאס ולזרוע הצבאית שלו את השלטון ברצועת עזה.
בימים האחרונים מתפרסמות ברצועת עזה ובמקורות ערביים במפרץ, ידיעות הרומזות על  התפתחות קרובה כזו.
חלק מידיעות אלה יודע לספר כי ביתו של מי שהיה ראש מנגנון הביטחון הפלסטיני ברצועה, ערב ההפיכה של החמאס- סמיר אל משרעווי  Samir al-Masharawi משופץ בימים אלה לקראת חזרתו שלו ושל משפחתו לרצועה. במילים אחרות המפקד הצבאי לשעבר של הפת"ח ברצועה, וכיום איש אמונו של מוחמד דחלאן, חוזר לרצועה.
ואם סמיר אל משרעווי חוזר לרצועה, סימן כי לפחות חלק מהנהגת החמאס מסכים להתפתחות זו, וכי תנועות אלה סוכמו בין  מנהיג החמאס ברצועה יחיא סנוואר שביקר לאחרונה בקהיר ונפגש עם ראש המודיעין הכללי המצרי הגנרל חאלד פאוזי Major General Khaled Fawzy Director of the Egyptian General Intelligence Directorate.
מאחר וידיעות אחרות מהרצועה אומרות, כי הזרוע הצבאית של החמאס גדודי עיז א-דין אל קסאם מתנגדת לכל ההתפתחויות האלה, ולמסירת מעבר רפיח לידי מוחמד דחלאן, נשאלת השאלה מהיכן ייקח דחלאן את כוח האדם הדרוש לו כדי למלא את התפקיד החדש שלו-  שמירת שערי עזה?  
התשובה לכך כנראה נעוצה בסימנים שונים לפיהם דחלאן יגייס מחדש לשירות פעיל את אנשי מנגנוני הביטחון של הפת"ח לשעבר, ילביש אותם מדים וייתן בידיהם נשק.
לכך כנראה קשורות השמועות כי איחוד נסיכויות הנפט הערביות ה-UAE, העמידה לרשותו של דחלאן כמה מאות מיליוני דולרים כדי 'לפתח' את מעבר רפיח.

המושג 'לפתח' הוא מאוד מושג כללי מאוד במזרח התיכון, והמשמעות האמיתית שלו היא שהמיליציה החדשה שדחלאן ואנשיו מקים בעזה, היא שתיקח לידיה את הניהול והביטחון במערב רפיח, והיא תהייה זו שתתפרס לאורך חומת הביטחון החדשה שחמאס החל להקים בין הרצועה לצפון חצי האי סיני.
אורכה של חומה זו הוא כ-14 ק"מ, ממעבר כרם שלום ועד חוף הים התיכון, והוא חופף במדויק את מה שהיה פעם ציר פילדלפי המפורסם של צה"ל
זו היא כנראה הנקודה שבהן ההתרחשויות האלה פוסקות להיות עניין פלסטיני פנימי, והן הופכות להיות התרחשויות אזוריות בעלות משמעות מרחיקה לכת, לא רק לגבי הפלסטינים, אלא גם לגבי ישראל.
בעשר השנים האחרונות הפך מוחמד דחלאן לאיש עסקים עשיר, המקורב לשני שליטים ערביים מרכזיים: נשיא מצרים פאתח אל סיסי, ויורש העצר של איחוד נסיכויות הנפט הערביות ה-UAE, שייח' מוחמד אל נאייאן Sheikh Mohamed bin Zayed Al Nahyan.
עד עתה הקשר העיקרי של רצועת עזה עם מדינות המפרץ היה באמצעות קטאר. קטאר הייתה זו שהזרימה כספים לחמאס, תיווכה בין החמאס לישראל, ונתנה רשות למנהיגי החמאס להתגורר ולפעול מעיר הבירה דוחה Doha.
אולם עתה כאשר קטאר נמצאת במצור אווירי, ימי, ויבשתי שהטילו עליה מצרים, סעודיה, בחריין וה-UAE, אין בכוחה להמשיך ולעזור לרצועת עזה, במיוחד כאשר הן דורשות ממנה לנתק את קשריה עם החמאס.
מאחר ומוחמד דחלאן הוא עכשיו האיש של קהיר,ריאד, בחריין ואבו דאבי, ברצועת עזה, ואחד מתפקידיו יהיה להפוך את הרצועה מאזור השפעה קטארי לאזור השפעה של מדינות המפרץ ומצרים,  קשה מאוד להניח כי משלחת הפת"ח שהגיעה ביום ו' לקהיר תצליח למנוע התפתחות זו.
ואם אכן מוחמד דחלאן חוזר לרצועת עזה, מקים מליציה צבאית משלו, ומקבל לידיו את מעבר רפיח, הרי שהוא הופך להיות השליט דה-פקטו של גבולה הדרומי של הרשות הפלסטינית המשותף עם מצרים.  
איך שלא נעמיד את הדברים, מדובר במהלך התחלתי של דחיקת רגליו של אבו מאזן מעמדות השלטון ברשות הפלסטינית, והעמדתו של מוחמד דחלאן  בעמדה עדיפה על יתר המתחרים  על התפקיד של יושב ראש הרשות הפלסטינית.
צריך לומר את הדברים בצורה ברורה.
אם קהיר, ריאד, בחריין ואבו דאבי, עלו כבר על הדרך של הדחת שליטים בעולם הערבי-כמו בעימות עם קטאר, אין להן שום עכבה שלא לנהוג באותה דרך גם ברשות הפלסטינית ובמי ששולט ברמאללה.
זהו לא מהלך פשוט שיעבור בשקט,  מבלי שמתחרים אחרים על תפקיד יו"ר, כמו למשל ג'יבריל ראג'וב, שהוא יריב קשה של דחלאן משכבר בימים, יעבור על כך בשתיקה.
לכן הרמטכ"ל רב אלוף גדי אייזנקוט צודק, שהוא אומר שאנו עומדים בפני תקופה של מהומות ועימותים קשים ברשות הפלסטינית.
וטוב שהוא כבר הכין את צה"ל לכך.

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות