מי מפחד מהמדיניות המזרח תיכונית של דולנד טראמפ

כמו שקיימת חוסר הבנה, או ליתר דיוק חוסר רצון מופגן להבין את מדיניותו של הנשיא הנבחר דולנד טראמפ כלפי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, כך יש חוסר הבנה מוחלט של מדיניותו של הנשיא הנבחר כלפי ישראל, והמינוי של עורך דינו ומקרובו דיוויד פרידמן לתפקיד שגריר ארצות הברית בישראל.
הנשיא אובמה הביע ביום ו' 16.12 במסיבת העיתונאים האחרונה שערך דאגה עמוקה מהתוצאה של משאל שהראה ש-27 אחוז מהרפובליקנים מרוצים מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין.  התקשורת האמריקנית ברובה מתארת את טראמפ כמי שמוקסם מאישיותו וכוחו של פוטין, ולכן הוא מסובב את עצמו באנשים שמכירים ומקורבים לנשיא הרוסי-כמו מזכיר המדינה החדש שמינה רקס טילרטון.
זו כמובן גישה שנועדה לפגוע בתדמיתו של  טראמפ עוד בטרם נכנס לבית הלבן, תוך כדי שימוש בעובדות שפחות מחצי מהן נכונות, והיתר כאלה שאין להם בסיס במציאות. 
השיטה הזו מוכרת היטב בישראל, מהמערכה הבלתי פוסקת של מתנגדי ראש הממשלה בנימין נתניהו בישראל כלפיו, אליה מצטרפים לעיתים כמה גורמי חוץ.
במילים אחרות, מערכות כאלה משיגות בדיוק את ההיפך הגמור ממה שמתכנניהם ומבצעיהם קובעים לעצמם כמטרה.
עובדה זו מתבררת בימים אלה,  כאשר אפשר לראות כיצד המחנה הדמוקרטי בארצות הברית לא מתאושש עד היום מהמכה שהפיל עליו הבוחר האמריקני, כאשר דחה את מועמדותה של הילארי  קלינטון  והעדיף על פניה את זו של דולנד טראמפ.
לכן יש להניח כי טראמפ לא ייפול ברשתו של פוטין, כפי שמתנגדיו מתארים, והמדיניות האמריקנית לא תיקבע במוסקבה אלא להיפך.
וושינגטון של טראמפ תציג בפני פוטין במוסקבה קו מדיני וצבאי ברור כאשר היא תשאיר בידיו את  הברירה-הבחירה להחליט עד כמה רחוק המנהיג הרוסי מוכן ללכת בו. כגודל הנכונות הרוסית ללכת בקו של טראמפ, כך יהיה גודל הנכונות של טראמפ  לשתף פעולה עם פוטין.  אם פוטין לא ירצה לשתף פעולה, היחסים בין ממשל טראמפ וממשל פוטין יהיו גרועים אפילו יותר מאשר היו היחסים בין אובמה ופוטין.
אותם הדברים אמורים לגבי היחסים של ממשל טראמפ עם ישראל.
התיאורים המתפרסמים בתקשורת  האמריקנית והישראלית לפיהם הנשיא הנבחר דולנד טראמפ, מוכן באמצעות השגריר החדש שמינה השבוע בירושלים דיוויד פרידמן, להצית בעולם הערבי-מוסלמי תבערה שאי אפשר יהיה לכבות אותה באמצעות העברת  השגרירות האמריקנית לירושלים, ביטול רעיון שתי המדינות-הישראלית פלסטינית, וסיפוח של גושי ההתיישבויות הישראליות ביהודה ושומרון, הם בגדר תעמולה ילדותית שאיננה מסתמכת על עובדות.
גם הצורה בה מתואר השגריר האמריקני החדש דויד פרידמן, ככזה שינהל את מדינות ארצות הברית כלפי ישראל והפלסטינים  כאשר הוא מושפע מאחת ההתנחלויות  המקורבות אליו ביותר, בית אל ליד ירושלים, אשר לפיתוחה וחיזוקה הוא דאג בשנים האחרונות, דומה מאוד לדעה לפיה מזכיר המדינה החדש רקס טילרסון ייצג את פוטין אצל טראמפ, ולא להיפך.
נכון שפרידמן אמר בעבר שהוא מתנגד לרעיון של שתי מדינות, אבל עם כל הכבוד לשגריר החדש, הוא רק מייעץ ומבצע מדיניות אולם הוא אינו קובע אותה.
זה שבישראל יהיה סוף סוף לאחר 16 שנה מאז שנת 2000 שגריר אמריקני ידידותי יותר לישראל, ולא כפי שהיה עד כה שגריר לעומתני לראשי הממשלה המכהנים, וביניהם שגרירים המייצגים את השמאל בארצות הברית, רק יתרום לחיזוק הקשרים בין שתי המדינות שהתרופפו בתקופת אובמה.
שר החינוך בממשלת נתניהו נפתלי בנט, מיהר להיות הפוליטיקאי הישראלי הראשון שהתייצב במגדל טראמפ Trump Tower בשדרה החמישית בניו יורק, כמה ימים לאחר הבחירות והתקבל אצל הצוות של טראמפ. זה איננו אומר כי הנשיא המיועד יקבל את קווי המדיניות  של 'הבית היהודי'.
בשבוע שעבר התקיים ביקור ישראלי רציני יותר בשדרה החמישית. למטה הנשיאותי של של טראמפ בניו יורק, הגיעו ראש המוסד הישראלי יוסי כהן, מ"מ ראש המועצה הלאומית לביטחון יעקב מגל, ושגריר ישראל בוושינגטון רון דרמר. השלושה באו לתדרך את צוות הביטחון הלאומי של הנשיא המיועד לגבי המתרחש במזרח התיכון, ולהניח את היסודות הראשונים לשיתוף פעולה מודיעני בין ממשל טראמפ לשירותי המודיעין הישראליים.
בפגישה שמעו השלושה מעט מאוד על תוכניותיו של הנשיא טראמפ לגבי האזור. הם יצאו מהפגישה כאשר הרושם שלהם הוא שהדעות-המדיניות הזו עדיין לא גובשה ולא נתקבלו עליהן החלטות.     
לפי המידע המצוי בידי המקורות של תיקדבקה בניו יורק ובוושינגטון טראמפ מעוניין להשיג שלום בין מדינות ערב וישראל, כאשר במסגרתו יימצא פתרון גם לסכסוך הישראלי-פלסטיני. אם כתוצאה מהסדר כזה יקומו בירושלים שגרירויות מצרית וסעודית, לא תהייה כל בעיה גם בהקמת שגרירות אמריקנית בירושלים.
אם מצרים, סעודיה, וירדן, יסכימו להקמת קונפדרציה ירדנית-פלסטינית שתכלול את המדינה או האוטונומיה הפלסטינית, הרי לפי תוכנית זו (הדומה מאוד לתוכנית יגאל אלון משנת 1967) תקום ביהודה ושומרון ישות-אוטנומיה פלסטינית עצמאית.    
באחרונה מדובר שקיימת אפשרות שהנשיא המיועד דולנד טראמפ ימנה את חתנו ג'ארד קושנר Jared Kushner לשליח נשיאותי מיוחד לנושאי השלום המזרח תיכוני. גם נקודה זו עדיין איננה ברורה.
מה שכן הולך ומסתמן הוא, לפי המקורות של תיקדבקה,  הוא שטראמפ ינסה לפעול במהירות לקיצוץ השפעתה של איראן במזרח התיכון.  במילים אחרות, טראמפ ינהל כלפי איראן מדיניות הפוכה מזו של הנשיא אובמה.
אובמה, למרות שאף פעם לא הודה בכך, תמך באיראן, עיראק וסוריה בגוש השיעי מול הגוש הסוני. טראמפ ינסה לסובב את הגלגל בכיוון ההפוך, ולהחזיר לגוש הסוני את עוצמתו.
המתכננים והאסטרטגים של מדיניות טראמ במזרח התיכון מעריכים, כי אם יזכו בתמיכה רוסית במהלך הזה, לפלסטינים לא תשארנה הרבה ברירות.