מליס בדוח החקירה: הסורים שרפו את כל המסמכים על הפעילות המודיעינית שלהם בלבנון.

תיקדבקה: להלן תמצית דו"ח החקירה השני שהוגש על ידי טדלב מליס למזכיר האו"ם קופי אנאן ביום שני 12.12.
מ-7 באוקטובר עד 10 בדצמבר 2005 גבו חוקרי הוועדה עדויות מ-52 נחקרים. נערכו חיפושים במספר אתרים, הוצאו צווי מעצר נגד 8 חשודים, ולחומר העדויות נוספו 37.000 עמודים. בשלב הזה של החקירה הוועדה קובעת כי יש 19 חשודים סוריים ולבנוניים במעורבות בתכנון ובבצוע הרצח, או כאלה שניסו לשבש את החקירה.
החשודים הלבנוניים העיקריים:
ארבעת אנשי הביטחון והמודיעין הלבנוני הבכירים שנעצרו בשלב הראשון של החקירה.
שיח` אחמד עבדאל מקבוצת `אל חאבש,` (קבוצה מוסלמית קיצונית) Sheik Ahmed Abdel of Al Ahbash נשאר בחזקת חשוד עיקרי. וועדת החקירה בדקה את קשריו של השייח`, קשרי בני משפחתו, והשיחות הטלפוניות שהם ניהלו עם מוסטפה חמדאן, מפקד משמר הנשיאות של הנשיא הלבנוני אמיל לאחוד, וסבורה כי הם מוכיחים שהמודיעין הסורי והלבנוני הפעילו קבוצה זו במטרה לבצע את הפעולות הקשורות להכנת ההתנקשות בשטח.
החשודים הסוריים העיקריים:
למרות שהוועדה ביקשה לחקור ששה קצינים סורים, כתוצאה מהסכם מוקדם עם נציגי ממשלת דמשק הגיעו לווינה לחקירה בתאריכים בין 5 ל-7 לדצמבר, רק חמישה קצינים סוריים.כתוצאה מעדויותיהם של שני עדים סורים עולה כי כל מסמכי המודיעין הסוריים לגבי לבנון הועלו באש, והם אינם קיימים יותר.
נמשכה החקירה של העד זוהייר איבן מוחמד סעיד סאדיק Zaheir Ibn Mohamed Said Sadik, שהיה קולונל במודיעין הסורי, ועתה עצור בצרפת. הוועדה המשיכה לברר את המידע שמסר על מספר דירות בביירות שם נערכו בהשתתפותו פגישות של אנשי מודיעין סוריים אשר דנו בהכנות לרצח. מהעד ובני משפחתו נלקחו דגימות DNA, שנבדקו מול דוגמאות DNA שנמצאו בדירות. תוצאת הבדיקות הייתה שליליות. כלומר אין אפשרות להוכיח כי החומר שמסר לוועדה הוא נכון.
וועדת החקירה מצאה כי עד אחר בשם הוסאם טאהר הוסאם Hussam Taher Hussam , שחזר מכל העדויות שמסר לוועדה ואשר הפלילו קצינים גבוהים סורים בתכנון ובביצוע הרצח, על ידי שהכחיש מאוחר יותר דברים אלה בהופעה בטלוויזיה הסורית, השאיר בידי מכירים קרובים שלו בלבנון ערב בריחתו לסוריה, דין וחשבון מלא על פרשת הרצח התואם את העדויות הראשונות שמסר לוועדה. דבר המעיד על מעורבות סורית ומניפולציה בחומר העדויות שלו.
בימים האחרונים של אוקטובר פנה לוועדה עד נוסף, שאינו מזוהה בדוח. עד זה אומר הדוח של מליס, מסר פרטים מלאים כיצד הרצח תוכן ובוצע, כולל תיאור מלא איין המודיעין הלבנוני והסורי גייסו סוכנים מיוחדים לשם ביצוע הרצח, ומסירת חומרי הנפץ לידיהם. תוצאות חקירת העד הזה מחזקות את החשדות נגד הקצינים הלבנוניים הנמצאים במעצר, ונגד הקצינים הסורים החשודים.
הדוח מציין כי בין העדויות שקבל לאחרונה יש תיאורים כיצד קציני מודיעין סוריים חלקו נשק ותחמושת לקבוצות בלבנון במטרה שיעוררו בלבנון אי שקט ויביאו להתמוטטות הסדר הציבורי במידה וסוריה תואשם במעורבות ברצח.
מליס כותב בדוח בהרחבה על מכונית המיצ`ובישי Mitsubishi Canter truck, שלפי צילומי מצלמות האבטחה של הבנקים באזור הרצח שימשה כמכונית התופת שהתנגשה במכוניתו של ראפיק חארירי ורצחה אותו. לאחר שחלק מהמנוע של המכונית נמצא באזור ההתנקשות וזוהה, העלתה חקירה מאומצת בשיתוף עם חוקרי משטרת יפן כי היא נגנבה ב-12 לאוקטובר 2004 ביפן ומיד לאחר מכן הועברה, כנראה שהיא מפורקת לחלקים דרך הים לאיחוד נסיכויות הנפט הערבי ה-UAE במפרץ הפרסי. עתה נעשים מאמצים לקבוע לאן המכונית הגנובה הזו עברה הלאה.
הוועדה חשפה גם כיצד המודיעין הלבנוני והמודיעין הסורי ציטטו את שיחות הטלפון של ראפיק חארירי. משיחות אלה עולה לא רק תמונה קשה של יחסי ראפיק חארירי עם הסורים, אלא קיומו של מה שמכונה `הפרוטוקול הסורי`. מתוכן של שיחת טלפון בין הגנרל רוסטום ראזאללה, מי שהיה ראש המודיעין הצבאי הסורי בלבנון וביו חארירי, עולה כי פרוטוקול זה הוא למעשה רשימה של מעשים שדמשק מרשה לחארירי לעשות או לפעול, ורשימה של צעדים שהיא איננה מרשה לו לנקוט.
בשיחה שואל רוסטום ראזללה את חארירי האם הוא עדיין מחויב להסכם? מאחר ומראיונות שהוא נתן לעיתונאים בלבנון עולה שהוא מפר את ההסכם בינו ובין הסורים. תשובת חארירי היא שהוא `כמובן מחוייב.`
הדו"ח מעלה גם שני נושאים כספיים הקשורים לרצח: האחד היא פרשת התמוטטות בנק מדינה בביירות במחצית 2003. הוועדה מציינת כי היא איננה רוצה להיכנס לכל מעשי הרמאות והלבנת הכספים שבוצעו באמצעות בנק זה על ידי אישיים בכירים ולבנוניים, אולם היא איננה מוציא מכלל אפשרות את ההנחה שחלק מאלה שהיו מעורבים במעשים אלה נתנו יד לרצח חארירי, מפני שהוא חזר כמה פעמים על כך כי הוא יחדש את החקירה בנושא התמוטטות הבנק כאשר הוא ייבחר שוב להיות ראש ממשלה בלבנון.
הנושא השני הוא קרן סודית שהייתה קיימת במודיעין הכללי במודיעין הלבנוני, שהייתה מיועדת למימון `פרויקטים מיוחדים`. לדעת מליס בכספי קרן זו השתמשו למימון ההכנות לרצח חארירי. בסיום מציין מליס כי לפני הוועדה עוד עבודה רבה והוא מבקש ממועצת הביטחון להאריך את עבודת הוועדה בששה חודשים נוספים.