ממשל אובמה בהישענו על הסכמתו של נתניהו כי עתה מספיק להטיל על איראן רק סנקציות: איראן תוכל לגשת לבנות פצצה גרעינית רק בעוד 18 חודשים עד 3 שנים
המקורות של תיקדבקה מדווחים, כי בסוף השבוע נפתח פרק חדש בסאגה האמריקנית המתמשכת זה כבר 3 שנים מאז ספטמבר 2007, (כאשר בתקופת הנשיא בוש פורסמה הערכת המודיעין הלאומית NIE שקבעה כי איראן איננה עוסקת בפיתוח נשק גרעיני.) מדוע וושינגטון איינה צריכה לפעול נגד התוכנית הגרעינית האיראנית, מדוע ישראל איינה צריכה לתקוף צבאית את התוכנית הגרעינית האיראנית, ומדוע אין להטיל על איראן סנקציות חריפות, אלא רק סנקציות מצומצמות נגד משמרות המהפכה.
ממשל אובמה פעל בשבת 2.1 באמצעות הדלפה לעיתון 'הניו יורק טיימס', שעם כתביו שוחחו 6 פקידים בכירים ביותר בממשל העוסקים בנושא האיראני.
להלן 4 הנקודות העיקריות החדשות שהממשל מציג, כולל העמדות הישראליות המובאות על ידי הממשל:
1. מנהיגי איראן לא שינו את רצונם להשיג נשק גרעיני, אבל בגלל המצב הפוליטי הפנימי במדינה הדחף שלהם לפתח נשק גרעיני faltered נמוג. המקורות של תיקדבקה מוסרים, כי לא רק שאין כל הערכה מודיעינית כזו, אלא הדוחות המודיעיניים קובעים את ההפך. דווקא עתה נחושים המנהיגים האיראנים להשיג נשק גרעיני מה שיותר מהר.
2. הממשל רוצה להתרכז בהטלת סנקציות על משמרות המהפכה, שהם הגורם המפתח את הנשק הגרעיני, ומדכא את המהומות. במילים אחרות, לא תוטלנה סנקציות חריפות על לא על המשטר עצמו ולא על איראן. המקורות שלנו מוסרים, כי שום סנקציות אמריקנית שהוטלו על משמרות המהפכה, או על מפקדים ואישים בהם, אך פעם לא פעלו, משום שהמשמרות אינם משתמשים בבנקים או במוסדות כלכליים מוכרים, ומנהלים את עסקותיהם בגלוי, אלא רק באמצעות ערוצים חשאיים של הברחות כספים וחומרים, ערוצים שלארצות הברית אין גישה אליהם.
3. ממשל אובמה מעריך כי האטה בפיתוח הנשק הגרעיני נגרם בגלל 3 סיבות:
א. חשיפת המתקן הגרעיני בקום, בו קיוותה איראן לייצר את החומרים הדרושים לפיתוח נשק גרעיני, משאירה את טהרן ללא מפעל בו אפשר לבצע צעדים כאלה. פקידי הממשל מודים כי אינם יודעים אם יש לאיראן או אין מתקנים דומים סודיים אחרים.
ב. יש ירידה של כ-20 אחוז בתפוקת האורניום המועשר במפעל בנטאנז. אחת הסיבות לכך, היא לדבריו האסטרטגים האיראנים של הממשל, פעולה חשאית אמריקנית לפגוע בחלקי החילוף ובמערכות האלקטרוניות הקשורות למפעל.
ג. עד עתה ההערכה המודיעינית הייתה, כי איראן קרובה למה שמכונה “covert breakout” פריצת דרך חשאית בבניית פצצה גרעינית, הרי שהתפתחויות אלה הביאו לכך כי אופציה חשאית כזו איננה מידית יותר. בנקודה זו האסטרטגים של ממשל אובמה מתפתלים, מאחר ורק לפני 3 חודשים בספטמבר 2009 מסר הנציג האמריקני גלן דיוויס Glyn Davies ליד ה-IAEA בווינה, הערכה הפוכה לגמרי. לכן פקידי הממשל אומרים עתה כי הערכותיו היו אז נכונות, אולם עתה יש חומר מודיעיני חדש המראה את ההפך.
3. הממשל מתבסס בגישתו החדשה על העמדה הישראלית, אשר עדיין רומזת מידי פעם לגבי האפשרות בשימוש באופציה הצבאית, אולם למעשה מוכנה להסתפק עתה בהטלת סנקציות.
ביום ה' 31.12 פרסם תיקדבקה תחת הכותרת 'ישראל היא המפסידה הגדולה של 2009', את הדברים הבאים: ב-9 בנובמבר בעת פגישתו עם הנשיא אובמה בבית הלבן, הסכים ראש הממשלה בנימין נתניהו לויתורים נוספים ביניהם לאפשר עוד זמן למגעים הדיפלומטיים האמריקנים עם איראן, ואם אלה ייכשלו לאפשר לאמריקנים זמן נוסף של 6 חודשים להתארגן להנחתת סנקציות 'נשכניות' על איראן , ביניהם הטלת אמברגו על ייבוא בנזין ושמני דלק. בינתיים ישראל תמנע מלתקוף את איראן.
במילים אחרות הממשל כבר אינן מדבר על 6 חודשים אלא תקופת זמן ארוכה יותר של לפחות שנתיים עד שלוש, בהן הוא יטיל רק סנקציות חלקיות על איראן.
4. על סמך מסמכים שהגיעו לידיו וחקירתם של עריקים איראנים הממשל מאמין, כי כיום העבודה בתוכנית הגרעינית האיראנית מתנהל בקצב הרבה יותר איטי מאשר בעבר, גורמי מודיעין ישראליים, בריטים, צרפתים, וגרמנים מסכימים עם הערכה זו.
המקורות האיראנים ובוושינגטון של תיקדבקה מציינים, כי פרסום זה מראה שהממשל, במקום לחתור להפסיק את התוכנית הגרעינית האיראנית, ממשיך לחתור לכך כי המגעים ה-engagement של הנשיא אובמה עם מנהיגי איראן יימשכו, והפעם, לפי טענה מפורשת של וושינגטון, בהסכמתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר הביטחון אהוד ברק.