ממשל אובמה וטהרן משתפים פעולה כדי 'להגן-לבודד' to insulate את הסכם הגרעין מפעולות איראן במזרח התיכון
מקורות בכירים בממשל אובמה, אמרו ביום ב' 14.1 לפנות בוקר, כי ממשל אובמה וטהרן קיבלו החלטה להפריד בין ההסכם הגרעיני בין שש המעצמות ואיראן, ו'להגן' עליו מפני המהלכים האיראניים במפרץ הפרסי ובמזרח התיכון. United States and Iran have sought to insulate the nuclear negotiations from the tensions over Iran’s regional policies. בכך צעד ממשל אובמה צעד אחד גדול, להסיר מעל דרכו לא רק את התנגדותן של ישראל וסעודיה להסכם הגרעיני עם איראן, אלא גם את מעורבותה הצבאית של אירא בסוריה, עיראק, ולבנון. במלים אחרות, לפי נוסחה חדשה זו של וושינגטון, טהרן קיבלה יד חופשית להמשיך בפעולותיה במזרח התיכון כל זמן שהיא ממלאת את ההסכם הגרעיני עם ארה''ב.
קודם לכן פרסם ביום א' 12.1 נשיא ארה''ב באראק אובמה, הודעה בה קידם בברכה את ההסכמה שהושגה בין המעצמות ואיראן להפעיל את הסכם הגרעין ב-20 לינואר. גם האיחוד האירופאי, וסגן שר החוץ עבאס ערקצ'י, פרסמו הודעות דומות. מקורות אמריקנים אמרו בלילה, כי איראן תתחיל ב-20 בינואר בהשמדת חלק ממאגר האורניום המעושר שלה לדרגה גבוה, (20 אחוז), וכן תתחיל בפירוק חלק ממערך הצנטריפוגות המתקדמות שלה, תמורת הקלות בסנקציות על איראן.
פקידים אמריקנים אמרו, כי ההקלות תסתכמנה בחמישה מיליארד דולר. אולם המקורות של תיקדבקה מציינים, כי אם לוקחים בחשבון את הסכם 'הנפט האיראני תמורת סחורות רוסיות' שנחתם השבוע שבין מוסקבה לטהרן, והיקפו הוא 18 מיליארד דולר, הרי שהסנקציות נגד איראן נמצאות בתהליך של התמוטטות, באם איראן תקיים בששת החודשים הבאים את הסכם הגרעין או לא!
מלבד ישראל, הקורבן הראשון של מדיניות אמריקנית-איראנית חדשה זו, תהייה לבנון.
אריאל שרון היה תמיד מודע לחשיבותה האסטרטגית של לבנון לביטחונה של ישראל למגינת הלב של מעריציו העכשוויים. אבל ההנהגה הישראלית הנוכחית בהובלתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון משה יעלון, והרמטכ''ל רב אלוף בני גנץ, העוסקים מאז סוף השבוע בנוסטלגיה על גיבורים צבאיים, ועל ארגון הלוויה צבאית לשרון, משתמשים באבל על מותו כדי להסיח את דעת הקהל הישראלית, ממה שמתרחש בשעות האחרונות מסביב לטהרן, דמשק ולביירות.
הבעיה המרכזית בפניה עומדת הצמרת הישראלית עומדת עכשיו, כי במשך השבוע יגיע לכאן גם שר החוץ האמריקני ג'ון קארי, כאשר הוא מעמיד פנים כאילו כל מה שמתרחש בסוריה ובלבנון, איננו קשור במאומה לנושא הישראלי-פלסטיני.
במילים אחרות, הנשיא אובמה אשר בהודעה על מותו של שרון, קשר בין דאגתו המתמדת של ראש הממשלה הישראלי לשעבר לביטחון ישראל, ובין דאגתו הנוכחית שלו לישראל, מדבר פומבית באופן אחד, אבל מאחורי הקלעים פועל באורח אחר לגמרי.
דוברת הסטייט דפרטמנט אמרה, ג'ון קארי לא יכול היה להתפנות לבוא להלוויית שרון משום שהוא עסוק בנושא סוריה. גם שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף, עסוק עתה מאוד בנושא הסורי והיא יגיע לדיונים בדמשק ביום ד' 15.1. באותו יום יצא שר החוץ הסורי ואליד מועלם, בראש משלחת סורית גדולה למוסקבה. כל התנועות האלה אינן מקריות, והן מתואמות היטב בין וושינגטון, מוסקבה, וטהרן.
כדאי לדעת ולהבין, כי ממשל אובמה תומך עתה במהלך הרוסי-איראני לדחוק את המלחמה בסוריה לשתי זירות אחרות: עיראק במזרח, ולבנון ממערב לסוריה, או מצפונה של ישראל.
אל קעידה עיראק ה-ISIS, סופג תבוסות בסוריה, ונסוג לעיראק שם הוא מחזק את אחיזתו במרכז ובמערב עיראק.
אל קעידה סוריה, ג'בהת אל נוסרה, מעביר כוחות ואת המלחמה ללבנון מאחר והוא איננו מסוגל להתמודד צבאית עם צבאו של בשאר אסד, וכדי לנסות ולהבטיח לו מוצא לים התיכון. שני ארגוני אל קעידה, למרות שהם נלחמים ביניהם, רוצים להשתלט על חלקים של תעשיית הנפט העיראקית והסורית, ולהבטיח לנפט שברשותם, או יהיה ברשותם, מוצא לים.
תמיד צריך לזכור, כי אסד היה התומך העיקרי של כוחות אל קעידה בעיראק בתקופה בה האמריקנים החזיקו בה כוחות צבאיים גדולים 2009-2003, וכי איראן תמיד אימנה לוחמים וספקה נשק לביצוע פיגועים לאנשי אל קעידה במזרח התיכון.
במילים אחרות, איראן וסוריה, מוכנות עתה להקריב חלקים מעיראק, וחלקים מלבנון, כדי שאל קעידה תעביר את כובד המאמץ הצבאי שלה מסוריה לזירות פעולה אחרות.
רוסיה מעוניינת מאוד במהלך זה, כדי להסב את תשומת הלב של אל קעידה לזירות הלחימה החדשות, מאשר לאולימפיאדת החורף הנפתחת בסוצ'י ב-7 לפברואר.
גם ממשל אובמה מעוניין במהלכים אלה, כיוון שדחיקת אלמנטים המשתתפים במלחמה בסוריה אל הארצות מסביבה, תיצור את הבסיס להסכם, או לפחות להבנות בין ממשל הנשיא בשאר אסד, ובין הארגונים המתפוררים של האופוזיציה הסורית.
במילים אחרות, יש כאן לפנינו מהלך אמריקני-רוסי, איראני, בהשתתפות חיזבאללה, ליצור רקע נוח להחלטות משותפות בוועידת ז'נווה מס' 2 אשר תתכנס ב-22 לינואר בעיר מונטרה Montreux בשוויץ.
רוב המספידים בישראל את אריאל שרון מציינים את יכולתו לבצע צעדים בלתי צפויים.
אפשר וצריך להניח כי הוא לא היה מאפשר היקלעות של ישראל למצב מסוכן כזה, וכבר היה שולף מהלך מפתיע שיחלץ את ישראל מהתהוות מצב מסוכן כזה לביטחונה הלאומי.
אולם אובמה ופוטין, שכבר מכירים ויודעים את הפאסיביות המוחלטת של נתניהו ויעלון, ולמרבה הצער באחרונה גם של הרמטכ''ל בני גנץ, לא רק שאינם סופרים יותר את ישראל בשיקוליהם האסטרטגיים האזוריים, אלא אפילו מרשים לעצמם להרחיק לכת עד כדי כך שהם מפרידים עכשיו בין ההסכמים הגרעיניים עם איראן בין פעולותיה של איראן בסוריה, עיראק ולבנון, ואפילו אינם מזמינים את ישראל להשתתף בוועידת ז'נווה 2, כאילו ישראל איננה מדינה שיש לה גבולות משותפים עם סוריה ועם לבנון, וכאילו מה שמתרחש בשתי מדינות אלה איננו קשור לישראל.
שרון לא היה שותק על סטירת לחי פומבית מצלצלת זו, שפירושה ישראל יוק! והיה מביע עליה את דעתו ברוסית עסיסית בה שלט היטב באוזניהם של ג'ון קארי וסרגי לברוב.
נתניהו ויעלון, כרגיל שותקים ובולעים.