ממשל טראמפ ואיראן פותחים במו"מ עקיף על הגרעין וסוריה עוד לפני המו"מ בין ארה"ב עם צפון קוריאה

בואם של  נשיא צרפת עמנואל מקרון, ביום שני 23.4 לארצות הברית, ובואה של קנצלרית גרמניה אנג'לה מארקל לוושינגטון כמה ימים לאחר מכן ( ביום שישי 27.4),  כדי להיפגש עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, והעובדה כי שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף יימצא כל השבוע בניו יורק מעידים על שלוש התפתחויות:
1. החל המו"מ העקיף בין ארצות הברית ואיראן על עתיד הסכם הגרעין.
2. המו"מ העקיף הוא לא רק על נושא הגרעין אלא גם על נושא סוריה. כלומר, היקף נוכחותה הצבאית של איראן בסוריה.
3. המו"מ עם איראן מתחיל כחודש עד חודש וחצי לפני המו"מ בין ארצות הברית לצפון קוריאה.
במלים אחרות, הנשיא טראמפ ידבר בעקיפין באמצעות מקרון, מארקל וזריף, עם מנהיג איראן האייטוללה עלי חמנאי, לפני שהוא ידבר עם מנהיג צפון קוריאה ג'ונג קים און.
מקורות בוושינגטון מוסרים, כי לקראת דיוני הפסגה האמריקנית-אירופאית הוכנו, בדיוניים מוקדמים שהתנהלו בין וושינגטון, פריס, ברלין ובריטניה,  ארבעה מסמכים בהם שורטטו קווים כלליים של המדיניות החדשה המערבית מול איראן.

• מסמך כוונות כללי.
• מסמך האוסר על איראן לפתח נשק גרעיני לאחר תקופת סיום ההסכם הגרעיני.
• הגברת הפיקוח של הוועדה לאנרגיה גרעינית ה-IAEA על תכנית הגרעין האיראנית. פיקוח שיכלול גם אתרים צבאיים איראניים החשודים ככאלה שבהם מתבצעת פעילות גרעינית.
• הטלת סנקציות חמורות על איראן באם תמשיך לפתח טילים בליסטיים.

שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף הוא דיפלומט מאוד מיומן וזריז, ועוד לא עברו 24 שעות מאז הגעתו לניו יורק הוא העמיד בשורה של ראיונות לכלי התקשורת האמריקנים את עמדות הפתיחה של טהרן במו"מ העקיף הזה.  לדבריו איראן לא תסכים להכניס שינויים כל שהם בהסכם הגרעין, ואם ארצות הברית תפרוש ממנו, איראן תחדש את העבודה בתוכנית הגרעין שלה ובמיוחד את העשרת האורניום. הדיפלומטיה של זריף איננה, ואף פעם גם לא הייתה דיפלומטיה של התגוננות, הוא תמיד דגל בשיטה התקיפה.
לכן הדגש העיקרי בדבריו היה, כי לא מספיק שארצות הברית תישאר בהסכם הגרעין, כפי שמארקל ומקרון רוצים, אלא עליה  להתחיל ליישם אותו, ולהפסיק לחבל בכלכלת איראן, כפי שהיא עושה היום.
בעברו לדבר על סוריה העלאה זריף את הנקודות הבאות:

• הוא איננו צופה התנגשות צבאית קרובה בין איראן וישראל.
• על כל המעורבים בזירה הסורית ( הכוונה בעיקר ארצות הברית), להפסיק לחפש פתרונות צבאיים למצב. צריך לפנות לדרך הפוליטית.
• על כולם להכיר במציאות, כי הנשיא בשאר אסד הוא השולט והוא אשר ימשיך לשלוט בדמשק.
• הכוחות האיראניים נמצאים בסוריה רק כדי להילחם בגורמי הטרור.
• אין לאיראן שום תביעות או דרישות טריטוריאליות לגבי סוריה. עובדה, הכוחות האיראניים הנמצאים בסוריה אף פעם לא הניפו את הדגל האיראני בשום מקום בו הם נמצאים.
• לגבי כוחות חיזבאללה נמצאים בסוריה, אומר זריף, שיש להם שם רק שתי מטרות: להגן על הביטחון הלאומי (של לבנון) ועל ביטחונה של לבנון. אם לא יהיה צורך בהם בסוריה, הם יעזבו ולא יהיו שם.

אפשר להבחין בין המילים בהצעה שהאיראנים שמים על השולחן והיא: כוחות חיזבאללה יוצאים מסוריה וחוזרים ללבנון. כוחות איראן נשארים בסוריה!
ראש הממשלה בנימין נתניהו  שביחד עם שר הביטחון אביגדור ליברמן השתתף, ביום א' בהרמת כוסית עם הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט ופורום מטכ"ל לכבוד יום העצמאות ה-70 של מדינת ישראל ענה לזריף: 'זה שר חוץ של מדינה ששולחת מל"טים חמושים נגד ישראל וטילים נגד סעודיה'. 'שמעתי את המילים המתונות שלו ויש פער עצום בין המילים לבין המעשים של משמרות המהפכה, שמקדמים צבא נגד ישראל במטרה מוצהרת להשמיד את ישראל. אני לא מתרשם מהמילים.'
מאז שבוע שעבר הפכו חילופי הדברים-האיומים בין ישראל לאיראן כמעט לשגרה יומית.  אבל בינתיים נוצר מצב בו איראן משתתפת באורח פעיל במו"מ על מה שעתיד להתרחש בסוריה, וישראל לא!
ובחזרה אל עמנואל מקרון. נשיא צרפת קרוב יותר לעמדה הישראלית לגבי סוריה מאשר נשיא ארצות הברית טראמפ. בניגוד לטראמפ הוא סבור שצריך להשאיר את הכוחות האמריקנים בסוריה, כדי שאיראן לא תשתלט עליה, ולא תקים את הגשר היבשתי שבין טהרן ללטקיה.
בישראל לא רוצים לשים לב, או אולי מעמידים פנים כי אינם מבינים, שעמדתו של הנשיא טראמפ לגבי סוריה הפכה למעשה את הדיוניים על איזה כוחות צבאיים יישארו בסוריה על פניהם.
הוויכוח הוא לא יותר באם בסוריה יישארו כוחות איראנים, אלא באם יישארו בה כוחות אמריקנים כן או לא!
כדאי לשקול האסטרטגיה של טראמפ, אשר מנהל את המו"מ העקיף שלו עם איראן, כשהוא צופה למו"מ הגרעיני שהוא יקיים אישית בעתיד הלא רחוק עם מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און.
בפרספקטיבה של טראמפ הדברים נתפשים כך: אם קים ג'ונג און מוכן שארצות הברית תשאיר את כוחותיה בדרום קוריאה  במסגרת הסכם לפירוק הנשק הגרעיני, איראן תראה בנכונות האמריקנית לסגת מסוריה וויתור אמריקני גדול מאוד שכדאי לה לשלם מחיר עבורו.
השאלה היא עד כמה מחיר זה יהיה גבוה?   
המקורות של תיקדבקה צופים, כי כפי שהנשיא טראמפ יגיע לפשרה עם מקרון ומארקל על הנושא הגרעיני, הוא יגיע אתם לפשרה  גם על הנושא של השארות הכוחות האמריקנים. לפי המקורות שלנו הכיוון הוא שיהיו כוחות אמריקנים אבל מרחוק-כלומר לא בתוך סוריה אלא מעבר לאופק beyond the horizon.
נראה שלפני שנתניהו וליברמן יצטרכו להתמודד עם איראן בסוריה, הם יהיו צריכים להתמודד עם הבעיה של יציאת הכוחות האמריקנים מסוריה.