מנהיג האחים המוסלמים מוחמד בדיע נעצר. התנגדות האחים המוסלמים לצבא התמוטטה. ההפגנות נפסקו

צבא מצרים פשט ביום ג' 20.8, על דירת מסתור ברובע נאצר במזרח קהיר ועצר את מנהיג האחים המוסלמים מוחמד בדיע. בכך הגיע לשיא המצוד של הצבא המצרי אחר מנהיגי האחים המוסלמיים, כאשר רובם, כולל הנשיא לשעבר מוחמד מורסי נתפסו, או ברחו מחוץ למצרים, חלקם לרצועת עזה. מעצרו של בדיע, מסמל את התמוטטות התנגדותם של האחים המוסלמים לצבא מצרים בראשותו של שר ההגנה הגנרל פאתח אל סיסי. לאחר שביום א' ביטלו האחים את ההפגנות שלהם, מחשש פעולות הצבא נגדן, אתמול ביום ב' 19.8, כבר לא נערכה אפילו הפגנה אחת באף אחת מעריה הגדולות של מצרים, והחיים במדינת הענק בת 84 מיליון התושבים החלו לחזור למסלול נורמאלי. הטלוויזיה המצרית הקרינה ביום ג' לפנות בוקר ללא הפסק תמונות של מוחמד בדיע כאשר הוא מובל בידי אנשי ביטחון מצריים.
עתה יש לצפות להעמדתם למשפט של ראשי האחים המוסלמים באשמת בגידה וביצוע מעשי טרור אשר הביאו להרג של מאות אזרחים, חיילים, ושוטרים מצריים.
במקביל נחלצה ערב הסעודית לעצור את המתקפה בארה''ב ובאירופה על המשטר החדש במצרים.
ביום ב' פרסמו הסעודים מספר הודעות אשר אמרו בצורה ברורה וגלויה, כי אם ממשל אובמה יפסיק את הסיוע הצבאי והכלכלי למצרים, סעודיה תעניק את סכומי הכסף הדרושים למצרים. כמו כן שלחו הסעודים את שר החוץ הנסיך סעוד בין פייסל לסיור בבירות אירופה. המקורות במפרץ של תיקדבקה מוסרים, כי פייסל מאיים על מנהיגי אירופה שאם לא יפסיקו את המערכה שהם מנהלים נגד הגנרל אל-סיסי וצבא ומצרים, ואת תמיכתם להחזיר את האחים המוסלמים לחיים הפוליטיים במצרים, תפגע סעודיה בקשרים הכלכליים אתן, עד כדי הפסקתם המוחלטת.
אף אחת ממדינות אירופה, חוץ מגרמניה, איננה יכולה להרשות לעצמה לוותר על קשריה הכלכליים עם סעודיה. התוצאה הראשונה של איום זה, כבר פעל ביום ב' 19.8, כאשר לאחר פגישתם של נשיא צרפת פרנסואה הולנד ופייסל, פורסמה הודעה צרפתית-משותפת, בה לא היה גינוי אחד לפעולותיו של צבא מצרים נגד האחים המוסלמים. בהודעה נאמר כי צרפת וסעודיה הסכימו לתת הזדמנות למפת דרכים giving Egypt’s roadmap a chance, שתחזיר את החיים במצרים למסלולם. לא נמסר על איזה 'מפת דרכים' מדובר, אבל היה ברור כי נשיא צרפת הולנד חוזר בו מהביקורת החריפה שהטיח באל-סיסי בימים האחרונים.
לאור התפתחויות אלה, אמר שר ההגנה ה אמריקני צ'אק הייגל, ביום ג' לפנות בוקר, כי לארצות הברית יש אינטרסים חיוניים בשמירת הקשר עם מצרים ועם צבאה.
ביום ב' 19.8, פרסמו המקורות של תיקדבקה את הניתוח הבא תחת הכותרת: 'חשש ישראל כי האירועים במצרים יביאו למצב בו תמצא את עצמה מול מעורבות צבאית רוסית גם סוריה וגם במצרים'
מי שעומד בראש מסע הלחצים במערב לתמוך בצבא מצרים, הן ערב הסעודית ואיחוד נסיכויות הנפט הערביות ה-UAE, ולא ישראל. האיש הבכיר האמיתי העומד בראש מסע התמיכה בגנרל אל-סיסי בארה''ב ובמערב הוא ראש שירותי הביון הסעודיים הנסיך באנדר בין סולטן, ולא בכיר ישראלי עלום שם, כפי 'הניו יורק טיימס' מתאר בימים האחרונים.
הנשק העיקרי בו באנדר משתמש במערכה זו, הוא השוט הרוסי. אם ארצות הברית והמערב לא ישנו ומהר את מדיניותם העוינת כלפי מהלך הדיכוי של צבא מצרים נגד האחים המוסלמים, תפנה קהיר למוסקבה, ונשק ומומחים צבאיים רוסיים יתחילו לזרום מחדש לצבא מצרים, לאחר 41 שנה מאז שנשיא מצרים אנוואר סאדאת הורה ב-1972, לגרש את אנשי הצבא הרוסיים ממצרים.
האיום של באנדר כולל בתוכו גם איום סעודי נסתר, לפיו ריאד תממן עסקות נשק רוסיות-מצריות כאלה, אם ממשל אובמה יחליט להפסיק את הסיוע הצבאי למצרים, וושינגטון תעמוד בפני מצב בו יחסיה האסטרטגיים עם צבא מצרים יתמוטטו.
עד כמה נשיא רוסיה ולדמיר פוטין משתף פעולה עם הקו של הנסיך באנדר, עדיין קשה להגיד. בפגישה בין השניים שנערכה ב-31.7 במוסקבה, באנדר הציע לפוטין עסקה סעודית-רוסית, שבמרכזה יעמוד שיתוף פעולה סעודי-רוסי כלכלי-מדיני-צבאי, תמורת תמיכתה של מוסקבה בקהיר.
עדיין לא ברורות התוצאות של הישיבה הדחופה ביום ו' 16.8, של הצמרת הצבאית והמודיעינית הצבאית הרוסית שהתכנסה בראשותו של פוטין, לדון במצב במצרים ובהצעותיו של הנסיך באנדר לרוסים..
מקורות רוסיים הדליפו משפט אחד מדבריו של פוטין בפגישה, לפיו נשיא רוסיה הציע ל'העמיד מתקנים צבאיים רוסיים לרשות הצבא המצרי'. הוא לא פירט. כמו כן הודיע פוטין, כי רוסיה תקיים בקרוב תמרונים משותפים עם צבא מצרים. הדלפה רוסית זו מציינת גישה זהירה לפיה פוטין איננו ממהר לקנות את הקו של הנסיך באנדר, והוא משאיר לעצמו את כל האופציות פתוחות.
אין לישראל שום אינטרס, להצטרף למהלך ולקו הזה של באנדר המאיים במעורבות צבאית רוסית במצרים, ואין לה שום אינטרס ליצור מצב בו היא תמצא את עצמה לפני מעורבות צבאית רוסית גם מצפונה בסוריה, וגם מדרומה במצרים.
המאמץ ביומיים האחרונים (א' וב' 19.8-18) של 'הניו יורק טיימס' להציג את ישראל כאילו היא עומדת בראש המסע להעניק לגיטימציה לשר ההגנה המצרי הגנרל פאתח אל-סיסי, ולדיכוי האלים של האחים המוסלמיים, וכי בכירים ושגרירים ישראליים במערב נצטוו לשכנע את מנהיגי המערב כי במצרים אין עתה ברירה, אחרת ייווצר מצב של 'הצבא או אנרכיה', it’s army or anarchy, הוא מהלך מסוכן ביותר לישראל.
ישנם קשרים הדוקים בין ישראל ומצרים אולם הם מתמקדים במתרחש בסיני, ובאיומיי טרור, בייחוד כאלה העומדים להתרחש בתעלת סואץ. אין קשרים, בקשר למתרחש בקהיר בין הצבא והאחים המוסלמים. ישראל משתדלת להיענות לכל פנייה אליה של הגנרל אל-סיסי, אבל לא מעבר לזה. מהיכן הופיעה פתאום יכולת ישראלית לארגן מסע הסברה עולמי עבור אל-סיסי, כפי 'הניו יורק טיימס' טוען, כאשר היא אינה מצליחה לארגן מסע כזה עבורה, כאשר הדבר נוגע לפלסטינים.
הזהירות הישראלית נובעת מהערכה קרה, כי בשלב כלשהו של המאורעות במצרים אל-סיסי יכול לשנות את מדיניותו, ולהאשים את ישראל בהתערבות פנימית בעניינה של מצרים, או לתקוף אותה מילולית כאשר הדבר יתאים לצרכיו הפנימיים.
נכון, כי בפגישה סגורה עם ראשי תומכיו שנערכה בשבת 17.8, התבטא סיסי 'כי זה לא הזמן לתקוף את ארצות הברית ואת ישראל, משום שהמטרה היא קודם כל להביא לפירוק כוחם של האחים המוסלמים ', אולם דווקא דברים אלה הדליקו אורות אדומים בירושלים.
פירושו המדויק של המשפט הזה הוא כי עתה הזמן איננו מתאים לתקוף את ארה''ב וישראל, אבל ייתכן כי זמן כזה יגיע בעתיד.