מעמיק הקרע בין ממשל אובמה וישראל. קלינטון: לא קיימות הבנות של ממשל בוש על גושי ההתיישבות.
תיקדבקה: שרת החוץ האמריקנית הילארי קלינטון ניסתה ביום שבת 6.6 לפנות בוקר, ( יום שישי 5.6, לפי שעון ארה"ב) לסיים פעם אחת ולתמיד את הוויכוח המתלהט בין וושינגטון וירושלים בנושא ההתרחבות והבנייה הטבעית בהתנחלויות, ובכך העמיקה עוד יותר את הקרע בין ארצות הברית וישראל.
קלינטון קבעה כי, 'אין שום אזכור (במסמכים שהועברו ממשל בוש לממשל אומבה), על איזה שהיא הסכמה לא רשמית או בעל פה, (של ממשל בוש, המתירה בנייה בהתנחלויות הקיימות.) ציטוט המקור: There is no memorialization of any informal and oral agreements
המטרה של קלינטון הייתה להשתיק בכך את הטענות הישראליות כי ממשל בוש נתן לישראל התחייבות בע"פ לפיה הוא הסכים בשתיקה לבנייה בהתנחלויות שתענה על צרכי הגידול הטבעי שלהם. טענה כזו הועלתה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו בעת פגישתו בחודש שעבר בבית הלבן עם הנשיא באראק אובמה, ובפגישות שהיו לנציגים ישראליים בלונדון עם השליח האמריקני המיוחד למזרח התיכון ג'ורג מיטשל ואנשי ציוותו.
הטענה הישראלית מתבססת על כך, כי ב-2004 בעת הדיונים על ההתנתקות מרצועת עזה הסכימו היועץ לביטחון לאומי של הנשיא בוש סטיפן האדלי, וסגנו דאז אליוט אברהמס, כי פינוי גוש קטיף יתבצע תמורת הסכמה אמריקנית כי הפיתוח והבנייה הדרושים לענות על צרכי הגידול הטבעי של ההתנחלויות יימשכו.
המשלחת הישראלית למיטשל הביאה אתה את תת-אלוף מייק הרצוג, ראש מטה שר הביטחון אהוד ברק, שהשתתף אז בשיחות. תת-אלוף הרצוג אמר למיטשל כי הוא שניהל את המגעים השוטפים עם האדלי ואברהמס, ובסופם השניים נתנו, בשם ממשל בוש, את הסכמתם להמשך הבנייה בהתנחלויות. עתה באה קלינטון ואומרת כי אין זכר להסכמה כזו, לא בכתב ולא בע"פ. במילים אחרות, היחסים בין וושינגטון וירושלים התדרדרו עד לנקודה בה עומדת המילה של וושינגטון, מול המילה של ירושלים.
תיקדבקה מציינים, כי כאשר מדובר על 'התנחלויות', מדובר בראש ובראשונה, על 5 ערים מרכזיות בישראל. עיר הבירה ירושלים, בה ארצות הברית איננה מכירה. מעלה אדומים, אפרת, מודיעין עילית, ואריאל. במילים אחרות, הבנייה בכל ערים אלה (בירושלים בשטחים שמעבר לקו הירוק) בהם מתגוררים למעלה מ-200 אלף תושבים, צריכה להיפסק מיד. מספרים אלה אינם כוללים את היישוביים הקטנים ביותר ביהודה ושומרון, שם מתגוררים כ-180 אלף תושבים נוספים. לפי ממשל אובמה גם הבנייה ביישוביים אלה צריכה להיפסק מיד.
אליוט אברהמס, שתומך היום בגרסה של תת-אלוף הרצוג, כי כן היו הבנות כאלה בין ארצות הברית וישראל, פרסם מאמר בנושא ב-8 באפריל ב'וושינגטון פוסט', בו הוא רומז כי אפשר להבין מנוסח מכתב ששלח בוש לראש הממשלה אריאל שרון ב-2004, (בו נאמר: 'כי יהיה זה ראלי לצפות שכל הסכם סופי יושג רק על בסיס הסכמה הדדית (בין ישראל לפלסטינים) שתשקף את המציאות (השינויים הדמוגראפיים שהישובים הישראלים והתנודות באוכלוסיה הישראלית והפלסטינית.) ציטוט המקור:
It is realistic to expect that any final status agreement will only be achieved on the basis of mutually agreed changes that reflect these realities. )
כי עצם ההכרה של ממשל בוש בגושי ההתיישבות הישראליים הגדולים כחלק ממדינת ישראל, מאפשרת את המשך הבנייה והפיתוח שלהם.
אולם דבריו של אליוט, שאיננו ממלא כיום תפקיד רשמי, לא יכריעו את הוויכוח האמריקני -ישראלי הזה.
מה שיכריע עמדה תקיפה של בנימין נתניהו שיאמר כי השאלה אם להרחיב או לא להרחיב את ההתנחלויות היא החלטה ריבונית בלעדית של ממשלת ישראל המבוססת על הסכמים והבנות קודמות עם ארצות הברית. אם ממשל אובמה לא רוצה להכיר בהתחייבויות אלה, ישראל עומדת על קיומן. זו לא רק שאלה של ההתנחלויות. זה הוא מבחן ראשון לכוח העמידה של נתניהו וממשלתו., אם הוא יוותר בנושא הזה, הוא גם יוותר בשאלה הגרעין האיראני.