מערכת הביטחון וצה"ל צריכים להחליט: יש או אין מנהרות טרור של חיזבאללה בגליל? התשובה: יש!

סוגיית מנהרות הטרור ואלו המשמשות להחדרת או מילוט מחבלים מתוך שטחי רצועת עזה ואליה כבר מזמן איננה  נחלתם ודאגתם רק של תושבי העוטף או חיילי הבט"ש המאיישים את המוצבים. הסיכוי שאת 'ההצלחה' החמאסית בניהול חפירת המנהרות ועשיית השימוש בהן  יחקו מקביליהם ביהודה ושומרון, גבוה מאוד.
אפשר לחשוד בשפיותם של כמה מתושבי גדר המערכת בגבול הצפוני עם לבנון, שממרפסות בתיהם רואים את דגלי הענק הצהובים של החיזבאללה, ואפשר להדביק להם את הכינויים 'הזויים', 'מפוחדים', 'פוסט טראומטיים' או אפילו 'פרובוקטורים'. אבל הם לא היחידים.
שותפים לחרדתם אלפי חיילי צה''ל המשתתפים באימונים השוטפים לאורך גבול הצפון  המוסרים, בעיקר לבני משפחותיהם, עדויות על תנועות של כלים מכניים הנדסיים כבדים מעברו השני של הגבול, קולות נפץ, קדיחה ורעד שהפכו בחודשים האחרונים, באין מפריע, את הגיזרה הצפונית לאתר בניה תת קרקעי אחד ענק.
 לפי המתרחש בשטח, ארגון החיזבאללה על ענפיו ויחידותיו ההנדסיות בלבנון, בעזרת מומחי מנהרות איראניים של משמרות המהפכה, לקח על עצמו משימה של חפירת מנהרות לתוך שטח ישראל-משימה אותה הוא מבצע ביעילות, במהירות, בצייתנות, באיכות הנדסית אשר יכולה להסתמך על כלי חפירה אזרחיים מערביים המגיעים לאור יום לנמליה האזרחיים של לבנון.
חיזבאללה יכול גם לסמוך על עשרות מומחים דוברי שפות רבות וזרות בעלי ניסיון ומיומנויות רבים בקידוחי מנהרות ותפעולם הזורמים בחודשים האחרונים ללבנון, על סמך הידיעה המופצת בשווקי העבודה במערב, כי אפשר לקבל אצל חיזבאללה משרות ניהול ושכר גבוה בפרויקט המנהרות הצפוני.
מול הירארכיה ברורה, ריכוז המשימה, ההתמדה, העמידה בלוחות העבודה- התכונות השולטות היום בפרויקט המנהרות של חיזבאללה, מתגלה, בינתיים, אוזלת יד בצד המסכל, הישראלי.
בסוף שבוע שעבר אמר מתאם הפעולות המדיניות של מערכת הביטחון האלוף (מיל.) עמוס גלעד, כי אינו יודע על מנהרות טרור בגבול עם לבנון. המידע הקיים בידי המקורות הצבאיים של תיקדבקה הוא שונה.
גם מפקד אוגדה 91, האחראית על גזרת הגליל  תת-אלוף מוני כץ, חושב אחרת. להלן דבריו מ-9 לאפריל: 'לי זה ברור שהצד השני עוסק בחפירת מנהרות. אני לא צריך בשביל זה מודיעין'. 'אינטואיציה מאוד ברורה, אין סיכוי שהוא לא עוסק בזה'. 'להגיד שיש מנהרה מוכנה? אני יוצא מתוך הנחת יסוד שיש'. 'אין לי יכולת להוכיח את זה, אין לי הוכחה למנהרה שחוצה בשטחינו, אבל הנחת היסוד שלי היא שככה אני צריך לתכנן תכניות'.
זו הסיבה מדוע צריך להתייחס בזהירות רבה לידיעה שהפיצו מפא"ת-מנהלת פיתוח אמצעי הלחימה במשרד הביטחון, ו'אלביט מערכות' ביום ה' 16.4, כי הם כבר פיתחו והציבו מערכת מתקדמת לגילוי מנהרות טרור מול רצועת עזה.
לידיעה כזו  יש ערך תעמולתי רב, היא אכן מסייעת להשקיט כמה אזרחים מודאגים שצוטטו בכלי התקשורת כ'רגועים עתה הרבה יותר'. אולי ידיעה כזו תשפיע על הקצאת משאבים נוספת לפיתוח הצבאי של הפתרון הטכנולוגי. אבל המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי המציאות, למרבה הצער, מעט שונה, בעיקר לאורך מאות הקילומטרים של שאר גבולות המדינה.
|
ב'אלביט מערכות' אכן מרוכזים טובי המוחות הטכנולוגיים בישראל והחברה אמונה על רבים מהפיתוחים הצבאיים, הטכנולוגיים והמודיעיניים המגנים על תושבי ישראל. במאמץ יוצא דופן בניסיון לפתור את בעיית המנהרות, שילבה 'אלביט מערכות' זרועות עם חברות אחיות ובנות, עם האקדמיה והצבא, וביצעה מיצוי מהיר ונכון של כל הידע והתובנות, הניסיון והמודיעין שהצטברו – לכדי מערכת שאכן נפרסה לאורך חלק זעיר של קו הגבול העזתי. המערכת הזו מרשימה בעיקר משום שמספר התראות השווא false positive, הוא  נמוך.  
אבל המרחק בין המערכת שנפרסה בדרום הארץ בגזרה צרה, לבין ה'בשורה' לכאורה, לפיה נמצא מזור לכלל בעיית מנהרות הטרור מתנפצת לאור העובדה שארבעה או חמישה קילומטרים ממיקומה הנוכחי, המערכת כבר כמעט ואינה רלבנטית.
מנהרות ריקות, חפורות ומבוטנות, הממתינות לתקופת מלחמה, הן מחוץ לתחום יכולתה של המערכת ואין לה כל אפשרות לגלותן.
בעיית המנהרות איננה קלה, פשוטה או טריוויאלית לחשיפה, בעיקר בגלל 4 הסטטוסים העיקריים שלה, כדי לסכל כל אחד מהם נדרשת התייחסות אחרת לחלוטין, באמצעות מערכות שונות שעדיין אינן קיימות:
1. שלב תכנון המנהרות, הכולל את כוח האדם, הידע ההנדסי, הכלים הנדרשים ולא פחות חשוב פינוי ושינוע נפחי קרקע. כדי לגלות את כל אלה דרושים מודיעין ותצפיות טובים.
2. שלב הכרייה, שהוא לכאורה השלב הקל ביותר לגילוי באמצעות חיישני רעש, תזוזה ורעד,  אולם הוא קצר יחסית, לא אחיד ונשלט במופעיו ועוצמתו על ידי החופרים עצמם, שכבר נוקטים בתרגילי התחמקות מתוחכמים.
3. השלב בו המנהרה מוכנה, ריקה ודוממת, איתורה וסיכולה תלויים באין ספור משתנים הכוללים את סוג האדמה ועומק המנהרה, אורכה, רוחבה והחומרים ממנה היא בנויה-מדופנת, לחות, תנאי מזג אוויר, תנאי סביבה טבעיים, עירוניים או כפריים ועוד.
4.  השלב בו האויב עורך כבר שימוש מבצעי במנהרות. גם בשלב זה בו יכולות גילוי המנהרות היא פשוטה יותר- קשה לא פחות לאתרן.  בהתרחשות בה סביבת העבודה נמצאת במצב מלחמה, תחת הפגזות, קיים רעש רב המקשה על מערכות אלקטרוניות ואחרות לסנן או לעקוב אחר פוטנציאל ההיתקלויות בח''יר הנכנס או יוצא מהמנהרות.
הצצה חטופה למפה, חייבת להעלות לסדר היום הציבורי גם את החשש מפני המנהרות, ככל שאלו קיימות, גם  בחזית המזרחית. המרחק בין פאתי באקה א-שרקיה לשכנתה ממערב באקה א-גרביה, או אלו שבין טול כרם לניצני עוז, פרעון לטייבה ועוד רבים אחרים, אינו עולה על מאה מטרים ולעיתים אף פחות. המרחק הקצר והאוכלוסיה הכמעט זהה המתגוררת משני צידי הגדר – צריכים להדאיג מאוד את מי שמנסה לפתור את בעיית מנהרות הטרור.
אפשר להאשים את ערב הרב של גנרלים בדימוס, שהתגלו כאנשי עסקים ממולחים מיד עם תליית מדיהם הצבאיים בארון ואשר נותנים ונושאים, ובחשו וערבבו כל וועדה או פורום, מנהלת פיתוח או רשות אמצעי לחימה, כדי לזכות בפרורי זיכיון ושלמונים – בכישלון הטיפול המלא והמוחלט בצרת המנהרות.
אבל חייבים להגיד ביושר שכל הפתרונות גם יחד, החל ממיקרופונים השתולים במעבה האדמה ועד סיב אופטי רגיש לרעד, חפיר עמוק על ידי משורי ענק לאורך הגבול, גיאופונים סיסמולוגיים ועוד שלל המצאות ופיתוחים, לעולם לא יתגלו כתרופת פלא אחת ויחידה שתסיר במחי יד את האיום.
המענה האמתי, יהיה מורכב מהתאמה של פתרון תפור לכל גזרה וגזרה, על מאפייניה הצבאיים והגיאולוגיים המשולבים בהערכת הסיכון המודיעיני והמופעלים על ידי מנהלת ייעודית, רב זרועית, בין משרדית, הכפופה ישירות לראש הממשלה, או לשר הביטחון.
וזה עדיין לא מתקיים בישראל.

 

Print Friendly, PDF & Email
שינוי גודל גופנים
ניגודיות