מערכת הטילים נגד טילים 'כיפת הברזל' לא תיכנס לשימוש מבצעי לפני 2013.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: חיל האוויר תקף לפנות בוקר, יום ב' 24.12, מכונית פלסטינית שנעה ליד גדר המערכת ובה מחבלים חמושים. לפחות 2 מחבלים נהרגו, וכמה נפצעו. בלילה, 2 טילי קסאם נורו על שדרות. טיל אחד התפוצץ בתוך העיר. אין נפגעים. הג'יאהד האיסלמי ירה ביום א' 23.12, את טילי 'אל קודס' שלו, בעלי טווח ארוך, ופגעו לפנות ערב, יום א' 23.12, פגיעה ישירה במפעל באזור התעשייה בדרום אשקלון. איש לא נפגע קודם לכן נורו טילים על ניר יצחק, ומבטחים, במטרה לפגוע בנתיבות. המקורות הצבאיים שלנו מציינים, כי גם בתסריט האופטימי ביותר, מערכת הטילים נגד טילים, כמו 'כיפת הברזל', לא תוכל להיות מבצעית ולספק הגנה לפני 2013, ואולי אפילו יותר. איש גם אינו יודע מה יהיו תנאי הזירה אז. המקורות הצבאיים של תיקדבקה: הקבינט המדיני-ביטחוני אישר ביום א' 23.12, 811 מיליון ש"ח ל-5 שנים לשם פיתוחה של מערכת הטילים נגד טילים 'כיפת ברזל', המיועדת ליירט טילי קסאם, 'גראד', וקטישות 107 מ"מ.
המערכת תהייה ניידת, כדי שאפשר יהיה להעבירה במהירות מזירה אחת לשנייה, והיא תוכל לפעול בכל תנאי מזג האוויר, ובלילה.המערכת מבוססת על כך שיהיה לה כושר להבחין בין טילים וקטיושות המתקרבים למטרה ועומדים לפגוע בה, ובין כאלה שכבר בעת שיגורם ברור שהם יתפוצצו בשטחים פתוחים, ולא יסבו נזקים.
כבר מעצם אישור סכום זה ברור, כי המערכת תעלה פי 2, מאשר ההערכות שנקבעו בתחילת 2007. אז נקבע כי המערכת תעלה חצי מיליארד דולר. היום כבר ברור כי היא תעלה למעלה מ-1 מיליארד דולר.
טיל מיירט אחד יעלה לפי התוכניות, 30.000 דולר,לעומת מחירו של הקסאם,שאינו עולה על כמה עשרות דולרים בלבד. כמו כן אין כל ביטחון, כי המערכת תוכל להיות מבצעית כפי שמערכת הביטחון קובעת בעוד שנתיים ומחצה. כל זמן שלא בוצעו אפילו הניסויים הראשוניים, לא בטילים המיירטים, לא במכ"ם של המערכת, ולא במערכת ניהול הקרב שלה battle management center , אי אפשר לדעת, איך כל חלקי המערכת יעבדו ביחד, והאם הם באמת יתנו את התשובה לירי הקסאמים והקטיושות. המקורות הצבאיים של תיקדבקה, מדווחים כי ההערכה הריאלית במערכת הביטחון ורפא"ל האחראית על פיתוח וייצור המערכת, כי גם אם מערכת כזו תוצב בסביבות סוף 2010 או תחילת 2011, עדיין תעבורנה עוד לפחות שנתיים-שלוש נוספות, עד שאפשר יהיה לומר כי המערכת אכן פועלת בצורה חלקה, והיא מספקת הגנה לערים וליישוביים ישראליים. כלומר, לפני 2013 ואולי אפילו 2015, הערים והישובים בישראל לא יהיו מוגנים בפני טילים, קטיושות,או מרגמות, למרות כל ההשקעות העצומות האלה.
אולם הבעיה העיקרית היא לא הזמן הארוך הדרוש עדיין לפתח מערכת כזו, ולהכניסה לשירות מבצעי מלא, הבעיה האמיתית והרצינית היא, שאיש מחברי הקבינט המדיני-ביטחוני, וגם איש בצה"ל, איננו יודע מה יהיו פני הזירה המבצעית מסביבה של ישראל לא ב-2010, ובוודאי שלא ב-2013 ומעבר לכך. לכן אפשר וצריך להניח כי גורלה של מערכת 'כיפת ברזל', תהייה דומה לחומת המגן, בה ישראל השקיעה כבר מיליארדים, אבל עד היום בנייתה לא הסתיימה, והיא נשארה פרוצה. כנראה, כי לפחות נקודה זו מובנת לשר הביטחון אהוד ברק שמיהר ביום א' להכריז על פרויקט 'כיפת ברזל', כעל פרויקט חירום לאומי. להכרזה זו אין שום ערך מעשי, והיא דומה לתגלית המרעישה של ראש הממשלה אהוד אולמרט, כאשר פתח את ישיבת הממשלה ביום א', והודיע כי ברצועת עזה מתחוללת מלחמה. אי אפשר לפתור מצבים, ובוודאי לא פיתוח של מערכות נשק מתקדמות על ידי הצמדת תארים מפוצצים להם. הבעיה העיקרית נשארת בעיניה. בכמה דולרים מעטים הפלסטינים כבר מפגיזים את דרום אשקלון, בעוד שבתקציב של מאות מיליוני דולרים לישראל אין תשובה, רק משום שהיא מסרבת להפעיל את צה"ל. אם הקבינט המדיני-ביטחוני, חושב לעצמו כי הוא קנה לו עוד שנתיים ומחצה, בהם הוא יהיה יכול לומר כל פעם שהקסאמים יפגעו במטרות בישראל, שהזמן עד שתגיע תשובה לקסאמים, הולך ומתקצר, הוא טועה.
יהיה