מערכת היחסים המדיניים-צבאיים החשאית בין ישראל ומצרים

( ראש המשלה בנימין נתניהו ושר החוץ המצרי  סמאח שוקרי  בירושלים. )  
ביקורו של שר החוץ המצרי  סמאח שוקרי  Sameh Shoukry ביום א' 10.7, ושתי פגישותיו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום אחד, הן רק קצה הקרחון של המתרחש ביחסי ישראל ומצרים, או ליתר דיוק ביחסיו וקשריו של נתניהו עם נשיא מצרים פאתח אל-סיסי.
אם כי הנושא הפלסטיני עלה בשיחות, ברור שהוא בעל חשיבות משנית, אם לא פחות מכך ביחסי קהיר וירושלים, ומשמש עלה תאנה למערכת הולכת ומתרחבת של יחסים מדיניים, צבאיים והמודיעיניים הקיימים עתה בין שתי המדינות ובין שני המנהיגים.
הנושא העיקרי עליו נתניהו ושר החוץ המצרי דיברו הוא מצב המלחמה בסוריה והמהפך שחל במצבו הפוליטי והאישי  של נשיא סוריה בשאר אסד.
מנשיא נרדף אשר ארצות הברית ונשיאה אובמה מדברים על הדחתו ועזיבתו של השלטון, הפך אסד לנשיא אשר עתה כולם, כולל אובמה, תולים בו ובצבאו את הכוח הצבאי הרציני היחיד בסוריה אשר בלעדיו  יהיה קשה לנהל את המלחמה נגד הטרור המוסלמי, ובייחוד נגד ISIS.
אחת ההתפתחויות החשובות  ששינוי זה במעמדו של אסד הביא הייתה, כי בשבוע האחרון של חודש יוני כאשר ישראל וטורקיה חתמו על הסכם הפיוס ביניהן (27 ביוני), הורה נשיא טורקיה טאייפ ארדואן לראשי גופי המודיעין שלו להתחיל במגעים ישירים עם נציגיו של הנשיא אסד בדמשק. במלים אחרות, בצד ההתפייסות  הפומבית עם ישראל, פתח ארדואן בערוץ התפייסות חשאי עם סוריה ועם אסד.
מהלך טורקי כזה, נתניהו לא לקח בחשבון.
במקביל לערוץ הסורי,  מקיים ארדואן ערוץ הידברות חשאי עם מצרים ועם נשיאה פאתח-אל-סיסי. המקורות המודיעיניים של תיקדבקה מדווחים, כי ערוץ זה מתנהל על ידי דיפלומטים בכירים אלג'יריים הנעים בין קהיר ובין דמשק.
נשיא מצרים פאתח-אל סיסי, המקשיב באמצעות הדיווחים שמעביר לו שר החוץ המצרי סמאח שוקרי, רוצה לדעת מה יתרחש במידה והשיחות בין ארדואן ואסד, המתנהלות באמצעות קציני מודיעין טורקיים וסוריים, יבשילו לידי הסכם טורקי-סורי?  
האם ארדון יצטרף בהתפתחות כזו  לציר איראן-סוריה-חיזבאללה, כלומר לצד הציר השיעי במזרח התיכון, או שהוא יצטרף לציר המצרי-סעודי-איחוד נסיכויות הנפט ה-UAE- הסוני?  
במילים אחרות, האם מעמדה של איראן יתחזק או ייחלש בסוריה?
בנקודה זו יש למצרים וישראל אינטרס משותף.

בצד כל ההתפתחויות המדיניות האלה חלה בשבוע האחרון של חודש יוני, גם התפתחות צבאית חשובה הקשורה לישראל.
הצי המצרי קיבל לידיו  מצרפת את נושאת המסוקים הראשונה מדגם 'מיסטראל' Mistral class, שסעודיה רכשה עבורו תמורת חצי מיליארד דולר. נושאת מסוקים שנייה מאותו דגם תגיע לידי מצרים לקראת סוף השנה. בכך תשלים סעודיה השקעה של 1 מיליארד דולר בצי המצרי.
בכך הפך/יהפוך הצי המצרי, לצי היחיד בים התיכון, אשר מלבד הצי הרוסי, מפעיל נושאות מסוקים.
נושאת המסוקים 'מיסטראל' נושאת אתה 16 מסוקי תקיפה, ספינות נחיתה המסוגלות להנחית  מהים  40 טנקים, ו-450 חיילי מרינס. בכך עומד הצי המצרי להיות להזרוע הימית והאווירית העיקרית שתגן  על חופי חצי האי סיני, תעלת סואץ, מפרץ סואץ, הכניסה והיציאה ממפרץ עקבה והים האדום, לא רק מפני גורמי טרור מוסלמיים אלה גם מפני הצי האיראני.
מאחר ומצרים, סעודיה, איחוד נסיכויות הנפט הערביות ה- UAE וישראל מתאמות ביניהן את צעדיהן הצבאיים והמודיעיניים בנושאים אלה, יש למצרים ולישראל הרבה על מה לדבר.