מצג הגבורה בהיכל התרבות, המציאות הפוליטית הישראלית, והניצחון במלחמה.

תיקדבקה: שלוש בעיות גדולות מאוד קיימות עם קריאתו של שר הביטחון אהוד ברק ביום א' 2.9, בטכס חלוקת 38 העיטורים והצל"שים ללוחמי צה"ל במלחמת לבנון מהמערך הסדיר וממערך המילואים, בה אמר כי אם אויבנו יטעו ויפתחו נגדנו במלחמה, כמו שטעו בעבר, החבורה שיושבת כאן הערב היא התשובה והיא שתביא את הניצחון. שוב הפעם שמים קברניטי המדינה את עתידה, לא על כושרם לנווט את המדינה, לעצב את מדיניותה, ולהכין אותה בצורה נכונה ואמיצה לקראת המלחמה הבאה, אלא על אומץ ליבם של המעטים.
באותה שעה עצמה אירעו 3 התרחשויות שכל אחת מהן מעמידה בספק את דבריו.
1. הכוחות הבריטיים נסוגו מהעמדה האחרונה שלהם בתוך העיר בצרה, והעיר נפלה בידי מליציות שיעיות המופעלות על ידי איראן, וחלקן מאומנות בידי אנשי חיזבאללה. במילים אחרות, מדובר בעוד ניצחון צבאי גדול של איראן במזרח התיכון, השלישי תוך שנה אחת בלבד. לבנון. רצועת עזה, ועכשיו דרום עיראק.
2. בארצות הברית מתפרסם ביום שני 3.9, ספר שנכתב על ידי הכתב הדיפלומטי הראשי 'הוושינגטון פוסט' גלן קסלר Glen Kessler, המתאר את שרת החוץ האמריקנית קונדוליסה רייס, כשרת החוץ האמריקנית שכוכבה דעך, ומגדיר אותה כיועצת לביטחון לאומי הגרועה ביותר שהייתה אי פעם בהיסטוריה האמריקנית.
קסלר כותב בספרו כי כישלונותיה של רייס הגיעו לשיאם במלחמת לבנון בקיץ 2006, כאשר נחשפה בצורה מסוכנת ירידת כוחה של ארצות הברית במזרח התיכון, עקב כשלונה של ישראל במלחמה.
3. ואירוע מקומי, החלטתם השערורייתית, המבישה, והאנטי ישראלית, של זכייני ערוץ 2 שלא לשדר את טכס חלוקת עיטורי הגבורה והצלש"ים. זכייני הערוץ החליטו כי הכוכבים הנולדים שלהם יהיו אלה שמשתמטים מצה"ל, ולא אלה שבגלל אומץ ליבם במלחמה אנו מתקיימים כאן, וערוץ 2 יכול לשדר.
שר הביטחון אהוד ברק, משתתף בממשלה, בה איש מאנשיה, ובייחוד ראש הממשלה אהוד אולמרט, איננו מוכן לקחת אחריות על הכישלונות במלחמת לבנון. גרוע מזה, ממשלה זו ממשיכה להסתמך בקביעת מדיניותה, על המדיניות הכושלת של קונדוליסה רייס, כאשר היא מציגה מצג שווא, שעיקרו 'וועידת השלום' שתתכנס בחודש נובמבר, בניסיון נואש אחרון, לא לעצור את ירידת כוחן של ארצות הברית וישראל במזרח התיכון, אלא כדי להציל את תדמיתה הכושלת של קונדוליסה רייס.
מנהיגים, ממשלה, וחלקי הרובד העליון של החברה הישראלית, הממשיכים לנהל את אותה מדיניות, וצורת חיים, שהביאה לכישלונות במלחמה עם חיזבאללה בלבנון ועם הפלסטינים ברצועת עזה, לא רק שאינם יכולים לצפות לתוצאות שונות במבחנים הקשים ביותר העומדים לפנינו, אלא גם אינם זכאים וראויים להסתמך על אומץ ליבם והקרבתם של המעטים.