מצג השווא של המהלכים המדיניים הישראליים.

תיקדבקה: ראש הממשלה אולמרט ושרת החוץ ציפי ליבני אינם מקשיבים לדבריהם של שר חוץ הסעודי סעוד בין פייסל, ומזכיר הליגה הערבית עמר מוסה, בוועידת הפסגה בריאד שהתכנסה בתחילת אפריל ולאחריה, ולדבריו של שר החוץ המצרי אחמד אבו אל-ריט, שחזר על דבריהם בשבת 14.4, כי לא יהיה משא ומתן בין הצוותים שהליגה הערבית מקימה לקידום יוזמת השלום הסעודית ובין נציגים ישראליים. לערבים אין ספק, כי הצוותים נועדו לא רק לקדם את העמדות הערביות האנטי ישראליות, אלא בעיקר את יצירת התדמית השלילית של ישראל. אם לישראל הייתה ממשלה השוקלת את צעדיה בכובד ראש וברצינות, מה שישראל הייתה צריכה לעשות עכשיו הוא לצאת בתוקף נגד המהלך הערבי המסוכן הזה.
אולם בלהיטותם לייצר ספין 'שלום' חדש, שיעזור להם לייצב במעט את מעמדם האישי והפוליטי המתמוטט בבית, וגם בזירה הבינלאומית והבינ-ערבית, מפיצים ומציפים אותנו, אולמרט וליבני, בשורה של תרחישים שלא רק שאף פעם לא יתקיימו, אלא שפוגעים פגיעה קשה במעט שנותר ממעמדה האסטרטגי של ישראל בעולם ובמזרח התיכון. במשך 3 שבועות הצליח ראש הממשלה, בעזרתה האדיבה של התקשורת הישראלית, להסתיר מאזרחי ישראל, כי ביום שני 26.3, בשיחתו האחרונה עם שרת החוץ האמריקנית קונדוליסה רייס בירושלים, אולמרט הסכים שישראל תנהל מו"מ עם הערבים על בסיס תוכנית השלום הסעודית שתאושר על ידי וועידת הפסגה הערבית. המקורות של תיקדבקה דיווחו על נכונותו זו אולמרט עוד ב-11 למרס. הקישו כאן לקריאת הידיעה המקורית. זו הייתה כמובן שגיאה אסטרטגית ממדרגה ראשונה, גם של אולמרט, אבל בעיקר של קונדוליסה רייס, שלחצה עליו לאמץ עמדה זו. כתוצאה משגיאה זו נקטו הסעודים בוועידת הפסגה 3 צעדים, שהתבקשו מהטעויות האמריקנית-הישראליות.
1. וועידת הפסגה אימצה מחדש את יוזמת השלום הסעודית. בישראל מנסים לאחז עיניים ולטעון שיש כאילו הבדל בין יוזמת השלום הסעודית ויוזמת השלום הערבית. בריאד, בקהיר, ובדמשק, וגם בטהרן, לא ידוע על קיומו של הבדל כזה.
2. הסעודים דאגו להבהיר בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים, כי לא יהיו שום מגעים עם ישראל, עד אשר ישראל תוכיח כי היא משנה את מדיניותה. כדי שלא תהייה טעות למה הם מתכוונים באומרם 'הוכחה לשינוי המדיניות', פירט שר החוץ הסעודי סעוד בין פייסל, ואחריו מזכיר הליגה הערבית עמר מוסא, כי המדובר בהפסקת רדיפת העם הפלסטיני, כלומר פעולות צה"ל נגד הטרור הפלסטיני, נסיגה ישראלית מהגדה המערבית, וקבלת גבולות 1967 כעקרון עליו יתבסס המשא ומתן. במילים אחרות, הסעודים לקחו את המדיניות האמריקנית-ישראלית כלפי סוריה, הדורשת מהנשיא אסד 'להוכיח' כי הוא משנה את מדיניותו בעיראק, בלבנון, וכלפי הפלסטינים, כתנאי לכניסה למשא ומתן אתו, והפכו אותה לנשק חד נגד אולמרט וישראל.
3. וצעד זה אולי היה חמור יותר, מבחינתן של ארה"ב וישראל, סעודיה ומדינת המפרץ, הביעו הסכמה כללית, לפתוח במו"מ עם…איראן על חתימת הסכם הגנה בין הערבים לטהרן. המקורות המזרח תיכוניים של תיקדבקה היו היחידים שדיווחו על התפתחות זו ב-1 באפריל. הקישו כאן לקריאת הידיעה המקורית. מאחר וידוע בדיוק מה הן עמדותיה של איראן כלפי ישראל, נועד צעד זה לחסום את הלחץ האמריקני על הערבים לדבר או לנהל מו"מ עם ישראל. בעוד שבעיתונות האמריקנית דווח בהרחבה על כישלונה החרוץ של שרת החוץ קונדוליסה רייס במסעה האחרון במזרח התיכון, ובשבוע שעבר החלו להופיע בוושינגטון מאמרים וניתוחים הקובעים כי הולכת ונמוגה היכולת של ממשל ג'ורג בוש להשפיע בזירה הבינלאומית, בישראל לא התייחסו כלל לדיווחים אלה ולנתונים אלה, וממשיכים להעמיד פנים כאילו ירושלים מובילה יוזמה מדינית חדשה, בברכתה של וושינגטון והאירופאים. כדי שיוזמה זו תראה 'אמיתית', מודיע ראש הממשלה על צעד שכבר ביצע בחודש שעבר, ושלא רק שלא הביא לתוצאות, אלא הביא למפלה מדינית חמורה, ומציג אותו כאילו המדובר ביוזמה מדינית נועזת חדשה, ושרת החוץ ציפי ליבני, יוצאת לירדן להיפגש עם שר החוץ שלה, כאילו המדובר בהתחלת הדו-שיח בין ישראל לשרי החוץ הערבים. אפילו המשנה לראש הממשלה שמעון פרס הבין התרחשות אומללה זו, וביום ראשון 15.4 אמר, כי לא יכול להיות עתה משא ומתן בין ישראל והליגה הערבית.
אין פלא שבמצב כזה של עניינים מרשה לעצמו כל זב חוטם בעולם הערבי החל מהסוכן הסורי איברהים (אייב) סולימן, ועד מוסטפה ברגותי שר ההסברה הפלסטיני, לומר כי בראש מדינת ישראל עומד ראש ממשלה חלש, וכי אהוד אולמרט איננו מסוגל לבצע שום צעד מדיני בעל משמעות. למרבה הצער, באם להשתמש במילה עדינה, ולמרבה הטרגדיה האסטרטגית-מדינית בה נמצאת מדינת ישראל, אם רוצים להשתמש במושגים מציאותיים, הגענו למצב, בו אפילו זבי החוטם בעולם הערבי צודקים.
זו הסיבה מדוע אפילו נסיכות עומן, שפעם נחשבה כבעלת ברית של ישראל במפרץ, מרשה לעצמה להעמיד בשבת 14.4 את אחד מעיתוניה כבמה לשר החוץ האיראני מנוצ'ר מוטקאי, בו הוא חוזר ומזכיר כי עומד להתפתח מו"מ בין טהרן לערבים על חתימת הסכמי הגנה הדדיים, וזו גם הסיבה מדוע יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן יגיע לפגישה שלו ביום א' 15.4 עם ראש הממשלה אהוד אולמרט, ובידו רשימת תביעות ארוכה.
לא רק המדיניות בוושינגטון, בגלל המצב בעיראק, משותקת, היא משותקת גם בירושלים.