מצרים הציעה עסקה כוללת ברצועה עם החמס, כולל בנושא גלעד שליט, וושינגטון לחצה, ושר הביטחון אהוד ברק יבוא לקהיר לדון עליה.

בלעדי ומיוחד למקורות הצבאיים והמזרח תיכוניים של תיקדבקה: כל הידיעות על מו"מ עם החמס לשם השגת 'הודנה', ותנאי שחרורו של גלעד שליט נובעות מנסיעתו של שר הביטחון אהוד ברק השבוע לקהיר, לפגוש את נשיא מצרים חוסני מובראק, ואת הצמרת הצבאית והמודיעינית המצרית. מי שתיווך בקביעת הפגישות היא וושינגטון, שמצרים הגישה לה בימים האחרונים הצעה לעסקת חבילה, הכוללת הפסקת ירי הקסאמים, ושחרורו של גלעד שליט. המקורות שלנו מוסרים כי בהצעה המצרית 5 סעיפים.
1. החמס מפסיק את ירי הקסאמים והמרגמות, ואוכף את הפסקת הירי גם על יתר הארגונים הפלסטינים בעזה.
2.ישראל נותנת ערבויות לארצות הברית ולמצרים, כי היא מבטלת את פעולת צה"ל הגדולה ברצועת עזה, עוצרת את המתקפות לעומק 2 עד 3 ק"מ בתוך שטח הרצועה, ואת החיסולים הממוקדים.
3. מצרים מאפשרת לכוחות צבא אמריקנים, בעיקר יחידות הנדסה, להתפרס לאורך גבול רצועת עזה-מצרים, ולפעול ביחד עם כוחות מצריים, להפסקת הברחות הנשק מסיני לתוך הרצועה.
4.סיום המו"מ לשחרור גלעד שליט, תוך זמן קצוב, העברתו למצרים, ולאחר זמן קצר לישראל.
5. לאחר תקופה של 3 חודשים, בהם יוכח כי ההסדרים האלה פועלים, ארצות הברית וישראל, לא יתנגדו לפתיחת שיחות מחדש בין יו"ר הרשות אבו מאזן, והחמס בעזה, על כינון ממשלת אחדות לאומית פלסטינית.
כאשר שר הביטחון יגיע לקהיר, הוא יצטרך לומר לנשיא מובראק, אם ישראל רואה בעסקה המצרית בסיס לפתיחת מו"מ משולש בין וושינגטון, קהיר, וירושלים.
החמס, החליט שלא לחכות לתשובה הישראלית, וכבר פתח במגעים עם יתר הארגונים הפלסטינים, כדי להכינם לאפשרות כי הירי והתקיפות על מטרות ישראליות ייפסק בקרוב. בשבת, 22.12, מסרו מקורות החמס, כי בהתחלת השבוע יגיע לקהיר מדמשק חאלד משעל, ובידיו התנאים החדשים של החמס לשחרורו של גלעד שליט.
אולם מקורות בוושינגטון, ובירושלים, אמרו לתיקדבקהת כי הדרך למתן אור ירוק להתחלת הדיונים על העסקה עדיין ארוכה.
ישראל מתנגדת בייחוד לסעיף מס' 5 בעסקה, לפיו תוקם מחדש ממשלת אחדות פלסטינית, והפת"ח והחמס ישובו לפעול ולשתף פעולה ביחד, משום שלדעתה צעד כזה מעניק בסופו של דבר את הניצחון ברצועת עזה לחמס, מבלי שהוא ייסוג מאי הכרתו בישראל, משאיפתו המוצהרת להשמיד אותה, ומכיבוש הרצועה. ישראל גם חוששת, כי צעדים כאלה יביאו, גם להסרת המצור הכלכלי על רצועת עזה.
כלפי חוץ, תומכת וושינגטון בעמדה הישראלית. אולם בשיחות סגורות החלו בימים האחרונים פקידים אמריקנים לומר, כי חשוב שישראל ומצרים יתחילו להזיז את העסקה, עוד לפני בואו של נשיא ארה"ב ג'ורג בוש לאזור ב-9 לינואר, כדי שתיווצר אווירה חיובית באזור. הפקידים האמריקנים אומרים גם, כי ישראל צריכה להיות מציאותית, וכי לאורך זמן היא לא תוכל להכתיב את המצב, בו רצועת עזה והגדה המערבית, הן שתי ישויות פלסטיניות נפרדות. האמריקנים מצביעים על סתירה בעמדתה של ישראל. מצד אחד מעמידה ירושלים כתנאי את המשך הנתק בין אבו מאזן והחמס, ומצד שני דורשת, כי כל הסכמה שתושג עם הפלסטינים תכלול גם את רצועת עזה. איך אפשר לדרוש מאבו מאזן להיות אחראי על המתרחש ברצועה, אם ישראל אפילו איננה מסכימה כי הוא יידבר עם החמס? שואלים הפקידים האמריקנים.
אולם המקורות שלנו מוסרים, כי מאחורי העמדה הישראלית, מסתתר בירושלים חשש יותר עמוק, מאשר יחסי אבו מאזן והחמס.
בירושלים חושדים, כי האמריקנים דוחפים לקבלת העסקה המצרית, כחלק ממהלך ההתקרבות של ארצות הברית אל טהרן. מצרים מצויה עתה בעיצומם של דיונים עם טהרן על חידוש היחסים הדיפלומטיים ביניהם, ובירושלים חוששים, כי ארצות הברית מנצלת ערוץ זה, גם כדי להביא את איראן להיות חלק מהעסקה המתרקמת ברצועת עזה. במילים אחרות, המהלכים ברצועת עזה, בדומה לאלה המתרחשים בלבנון, יצטרכו בעתיד להצדיק את הפסקת הפעילות האמריקנית נגד התוכנית הגרעינית האיראנית, וזו צפרדע גדולה מידי עבור ירושלים לבלוע.