מצרים וישראל מציבות מרצונן את צבא החמס- צבא של האחים המוסלמים- על גבולותיהן המערביים והמזרחיים.

המקורות המודיעיניים והצבאיים של תיקדבקה: החמס פעל מהר מאוד ביום א' 1.7, לסכל ולהפסיק את כל הדיבורים והרעיונות על הצבת כוח בינלאומי ברצועת עזה, כאשר הציב את כוחותיו לאורך ציר פילדלפי, כאשר הם לבושים במדי משמר הנשיאות הפלסטיני. בכך אותת החמס כי הוא השליט האמיתי ברשות, ולא יו"ר הרשות אבו מאזן, וראש ממשלת פלסטין-רמאללה סאלים פיאד, עליו החמס הכריז ביום שבת 30.6, כ'מבוקש'. כלומר, מטרה לתפיסה, או לחיסול. כתוצאה מכך הוגברו מאוד סידורי הביטחון מסביב לפיאד.
המקורות שלנו מדווחים כי עצם העובדה שהחמס הציב את כוחותיו על ציר פילדלפי איננה חדשה מאחר והוא נקט כבר בצעד זה בסיומו של השבוע השני של חודש יוני כאשר יחידותיו הצבאיות השלימו את כיבוש הרצועה מידי הרשות הפלסטינית והפת"ח. אולם הפעם הוא העניק לכך מעמד רשמי, לא רק בגלל שחייליו הופיעו במדים ומכוניות חדשים, אלא בעיקר מפני שהוא קיבל לכך את אישורה של קהיר לנקוט בצעד כזה.
המקורות שלנו מדווחים כי הסכמה מצרית זו חשפה את טיבם של המגעים החשאיים שקהיר מנהלת עם החמס בניגוד לרושם שהיא ניסתה ליצור בוועידת שארם-א-שייח' שהתקיימה בשבוע שעבר, כאילו היא מחרימה את החמס.
סימנים נוספים לשיתוף פעולה ותיאומים הולכים וגוברים בין מצרים לחמס הם:
1. הסכמתה של מצרים לאפשר למשלחת צבאית של החמס לצאת ולחזור מדמשק, מיד לאחר סיום הקרבות בעזה. הקישו כאן לקרוא את הידיעה המקורית מ-24 ביוני.
2. הכנות להחזרת לפחות חלק מהמשלחות הצבאיות והדיפלומטיות המצריות לרצועת עזה.
3. קיום מגעים בין המצרים והחמס על חידוש המו"מ בין הפת"ח ובין החמס, על הקמת ממשלת אחדות לאומית, כאשר הם מסווים תחת הכותרת של חידוש המגעים לשחרורו של חייל צה"ל החטוף גלעד שליט.
לכל הצדדים המעורבים במגעים חשאיים אלה, וגם לישראל, ברור כי גם אם מאמצים אלה יוכתרו בהצלחה, אי אפשר יהיה יותר לשנות את העובדה ההיסטורית, כי החמס, שהוא ענף של האחים המוסלמיים במצרים, הוא הכוח הצבאי המוסלמי הראשון אשר שולט בעצמו בטריטוריה שיש לה מוצא לים התיכון, ואילו הרשות הפלסטינית איבדה את השליטה על טריטוריה זו בעתיד הנראה לעין.
המקורות שלנו מציינים כי השלב הבא במסע ההתבססות והשתלטות החמס ברצועת עזה, יהיה להגיע להסכם עם המצרים לפתיחת מעבר רפיח ללא הסכמתם של ישראל והמשקיפים האירופאים המוצבים שם. המצב היום הוא כי ישראל והאירופאים, שאינם מכירים בשלטון החמס, אינם מתירים לפתוח את המעבר והוא סגור. אם כי כל מי שרוצה לעבור מהרצועה למצרים ובחזרה יכול לעשות זאת, מבלי להזדקק למעבר רפיח, דרך פרצות בגדרות לאורך ציר פילדלפי. המצרים אינם מרשים לעבור דרך מעבר רפיח לתחום מצרים, בעיקר משום שהם אינם רוצים לעורר את דעת הקהל לקשרים הנסתרים שלהם עם החמס.
אולם בימים האחרונים נקט החמס בשני צעדים ראשונים להביא גם לפתיחת מעבר רפיח.
1.אנשי השתלטו ומחזיקים במתקני המעבר.
2. אחד מראשי הזרוע הצבאית של החמס, סאלח ברדוואיל, איים ביום א' 1.7, כי אם המצרים לא ירשו בקרוב את פתיחת המעבר, החמס יפתח אותו בכוח.
המקורות שלנו מציינים כי אין ספק שהחמס ששואב עידוד רב מהתהדקות שיתוף הפעולה בינו ובין המצרים, בטוח כי זו רק שאלה של זמן קצר שקהיר תסכים גם לפתיחותו של מעבר רפיח בשליטת החמס.
ההסכמה המצרית להצבת כוחות החמס לאורך ציר פילדפי, ביום א' 1.7, הוא המשך בוטה של המדיניות המצרית הכפולה בעלת שתי הפנים לגבי דרך טיפולה האמתית במתרחש ברצועת עזה, ולגבי מאמציה להסתיר כיצד היא נכנעת צעד אחר צעד, ומשתפת פעולה עם החמס. במקביל, ממשלת ישראל, שותקת, איננה מוציאה מילה, ובכך עוזרת בעקיפין לחיזוק שליטתו של החמס ברצועה, ובמישרין, לטשטוש המתרחש בה, גם בדעת הקהל הישראלי וגם בדעת הקהל הבינלאומית.