משבר במלחמה!

תיקדבקה. צריך לומר את האמת בקול צלול ורם, עם הרבה כאב בלב. צה"ל נמצא בבעיה גדולה מאוד במלחמה עם חיזבאללה. וכאשר צה"ל נמצא בבעיה גדולה מאוד, מדינת ישראל נמצאת בבעיה גדולה יותר.
דברים אלה לא נאמרים כדי להרפות את הידיים ולהכניס מורך בלב. מטרתם הפוכה, לחזק את הידיים ולחזק את הלב. אבל זה אפשר יהיה לעשות רק בדרך אחת, לומר לציבור הישראלי את האמת.
גם על ממשלת ישראל, וגם על צה"ל החל מצמרת הפיקוד ועד אחרון החיילים לדעת את האמת. זו הדרך היחידה בה אפשר בשעת משבר קשה זו, להתעשת, למצוא את הכוחות הנפשיים, לחזור ולתפוס את היוזמה במלחמה, ולנצח בה.
הקרב על בינת ג`בייל המתחולל החל מיום ד` 26.7 מאז שעות הבוקר בו יש לכוחות צה"ל עשרות נפגעים ופצועים,היא עוד הוכחה אכזרית נוספת אשר חייבת להחזיר אותנו למציאות, אחרת אנחנו נמשיך להיות מוכים במלחמה.
צעד ראשון לחזרה למציאות חייב לבוא מראש הממשלה אהוד אולמרט, הצריך להפסיק לומר, כפי שהוא אמר ביום ד` בישיבת וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כי אנחנו לא הופתענו בשום דבר במלחמה עם חיזבאללה.
מאחר וברגעים אלה אין לא זמן ולא טעם להצטעצע במילים יפות ונימוסיות, צריך לומר בברור כי ראש הממשלה איננו אומר אמת.
מבלי להיכנס לפרטים, גם כדי לא לאפשר לאויב לדעת מה אנחנו כבר יודעים או לא יודעים, המדובר בשרשרת הפתעות קונספטואליות, ומודיעיניות מצטברות, אשר אנו רק יכולים לקוות כי הן נופלות מאלה שהיו למדינת ישראל ב-1973 במלחמת יום הכיפורים.
כל יום מלחמה שעובר, וכבר עברו 15 יום כאלה, מביא את ההפתעות המודיעיניות החדשות שלו. ראש הממשלה אינו אומר גם את האמת כאשר הוא מנסה להדגיש כי עד התחלת חודש יולי 2006, איש לא דיבר אתו על האפשרות של התקפה בהיקף כזה של חיזבאללה על ישראל, והתקפה ופלישה ישראלית ללבנון.
אותם הדברים אמורים גם לגבי הרמטכ"ל רב אלוף דן חלוץ, אשר ניסה עוד בתחילת השבוע, ללגלג על נסראללה, שאיבד את `הכתר, הסמל, והבירה שלו בבינת ג`בייל. בעוד הרמטכ"ל מדבר על נאום `קורי העכביש` של נסראללה, מול `קורי הפלדה` של צה"ל, התברר ביום ד` כי המצב הפוך.
חיילי צה"ל נשלחו ללחימה כאשר הם אינם מוכנים לסוג כזה של לחימה. אין להם את הציוד הדרוש ללחימה כזו. אין להם את המודיעין הדרוש כדי לנהל מלחמה כזו.
אותם הדברים אמורים לגבי העורף.
אם ראש הממשלה והרמטכ"ל חושבים כי אפשר היה להכניס את העורף למלחמה כזו מבלי שהוא יהיה מוגן ולהמשיך ולנהל את המלחמה מבלי לדאוג לצרכיו הבסיסים ופרנסתו של העורף הם טועים טעות קשה.
המדובר לא רק באוכלוסיית צפון מדינת ישראל. אנחנו חיים בארץ קטנה, קטנה מאוד. ואם ביום רביעי 26.7, אלפים רבים, אם לא עשרות אלפים של אזרחי המדינה מגלים בשעת בוקר מוקדמת, כי בתוך הערים בהן הם מתגוררים מופיעים כוחות צבאיים, ומציבים מערכות שאנו לא נפרט אותן כאן, הם שואלים את עצמם, במה מדובר ובאיזה מצב אנחנו נמצאים באמת?
ברגעים אלה אסור לא לתיקדבקה וגם לא שום גורם אחר, לשאול את השאלה המרכזית מי ומה בדיוק הביא אותנו למצב זה?
זה לא הזמן!
יש למלחמה הזו הנהגה מדינית וצבאית אשר ההיסטוריה הציבה אותם בעמדותיהם כדי שהם ינהלו את המלחמה. אבל הם צריכים לנהל אותה, ולא לעסוק בדיסאינפורמציה ובהצדקות אישיות ופוליטיות, שנועדו להצדיק את מעשיהם בעבר.
לפנינו עוד מלחמה ארוכה מאוד. ומי שמדבר ויש כאלה, האומרים כי עכשיו האש תפסק ומהר מאוד, איננו יודע מה הוא שח ומדבר.
לצה"ל ולאזרחי מדינת ישראל ישנם משאבים נפשיים עצומים, וכשלון אחד, עד כמה שהוא יהיה גדול, לא יוכל להפיל אותנו. אבל הדרך בה ראש הממשלה, שרי הממשלה, וחברי המטה הכללי של צה"ל הולכים אינה מאפשרת עדיין לעם ישראל לאסוף את המשאבים האלה, במטרה לנצח.
אם צמרת הממשלה וצמרת צה"ל לא ינטשו ומיד את הדרך בה הם הולכים, ויתחילו לנהל מדינה וצבא הנמצאים במלחמה, המכות, שצה"ל ומדינת ישראל יקבלו בימים ובשבועות הקרובים, תהיינה יותר גדולות ומכאיבות, מאשר הפגיעה באח"י חנית ובכוחות צה"ל בבינת ג`בייל.